נערים ונערות בכיתה
צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

ככה נראה כישלון: גם מבקר המדינה יודע - בתי הספר תקועים במאה הקודמת

דוח שפרסם מתניהו אנגלמן הראה איך אחת מרפורמות הדגל של משרד החינוך הפכה לחלולה לחלוטין. הסיבה ברורה - מבנה המשרד אינו יעיל וכולל כפילויות, אגפים, מחלקות ויחידות בשיטת טלאי על טלאי • מי שמשלמים את המחיר על הבלגן הם התלמידים והעתיד שלהם • שוב, עכשיו בצירוף נתונים של דוח המבקר - חוסר הקדמה של משרד החינוך התפוצץ לו בפנים, והגיע הזמן לריסטארט
שאול אמסטרדמסקי
15 במרץ 2021
22:29

משרד החינוך זקוק לריסטארט - לסגור ולפתוח מחדש בצורה אחרת לגמרי. למה? כי הוא נהיה כל כך גדול ומסורבל, שכמעט שאין שום דרך להעביר רפורמות חשובות בחינוך עצמו מבלי שזה יהפוך לסיוט ביורוקרטי שלא באמת עושה שינוי. גם מבקר המדינה אומר את זה בעצמו. בדוח מיוחד שפרסם היום (שני) תחת הכותרת "הערכות משרד החינוך לשום העבודה המשתנה", הראה המבקר איך אחת מרפורמות הדגל של המשרד הפכה לחלולה לחלוטין. ומי שמשלמים את המחיר - הם התלמידים והעתיד שלהם.

אחת הרפורמות הגדולות של שי פירון כשהיה שר החינוך הייתה "תוכנית למידה משמעותית". המטרה הייתה להעניק לתלמידים והתלמידות, בעיקר בתיכונים, מיומנויות שיהיו רלוונטיות לחיים שלהם בעתיד, בעיקר בשוק העבודה החדש - כמו ניהול מידע, יכולת למידה עצמית ויצירתיות וחדשנות. לא רק להעביר ידע, אלא ללמד את התלמידים ללמוד.

משרד החינוך נהיה כל כך מסורבל שכמעט ואין דרך להעביר רפורמות חשובות בחינוך עצמו מבלי שזה יהפוך לסיוט בירוקרטי, גם מבקר המדינה אומר את זה בעצמו

הרעיון היה יפה, אבל איך זה עבד בפועל? המבקר מצא שמשרד החינוך גיבש לפחות ארבע אסטרטגיות שונות כדי ליישם את חזון הלמידה המשמעותית. הבעיה - ארבע התוכניות גובשו על ידי חלקים שונים במשרד החינוך והתייחסו למיומנויות שונות לגמרי, כך שבכלל לא דיברו באותה שפה; אגף מחקר ופיתוח, אגף בכיר לתכנון ואסטרטגיה, המזכירות הפדגוגית וגם לשכת המנכ"לית - בלגן אחד גדול.

לא פלא שלא הצליחו האגפים לגבש אסטרטגיה אחידה, כשמבנה משרד החינוך הוא בלתי אפשרי וכולל המון כפילויות, אגפים, מחלקות ויחידות - טלאי על טלאי על טלאי. מה התוצאה של הבלגן הזה? 38% מהתלמידות והתלמידים בתיכונים השיבו לסוקרים של מבקר המדינה שהם חושבים שבית הספר לא מכשיר אותם ולא נותן להם כלים לעתיד. וזה לא רק הילדים - 61% מהמנהלות והמנהלים חושבים שהם לא מקנים לתלמידים את המיומנויות הדרושות להם. 

"חוסר הקדמה של משרד החינוך התפוצץ לו בפנים"

את הכעס והביקורות מפנים בני ובנות הנוער להתנהלות הממשלה ומשרד החינוך מתחילת המשבר. "יש נתק בין משרד החינוך לתלמידים", אומרת שיר אחדות. "הלמידה בזום לא עובדת". אחדות הביעה חשש שבגלל ההתנהלות השנה יסתכלו על תלמידי שנת הקורונה בתור "חפיפניקים". "כדי להצליח אנחנו צריכים עזרה בבית, ומי שאין לו משמעת עצמית לא יצליח. הזום מתסכל את המורה ואת התלמידים. המורים מתקדמים בחומר ובסוף המצב הוא שאנחנו לא יודעים כלום", היא אומרת.

ההפקרות של משרד החינוך דורשת ריסטארט

משרד החינוך לא הפיק אפילו לקח אחד משלושת הסגרים. שר החינוך התנצל, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הכה על חטא והממשלה איבדה את זה. עם פתיחת מערכת החינוך, בשלבי היציאה מהסגר השלישי, נדהמו צוותי ההוראה וההורים לגלות את המתווה שגובש לפתיחת מערכת החינוך: למידה בחצאי כיתות, בחוץ בלבד, כשגם הפעם נשארו מאחור תלמידי כיתות ה'-י'. שתי מילים עלו שוב ושוב על המתווה ההוא - "לא ישים". "המתווה הנוכחי נראה יותר פוליטי מחינוכי. הוא לא רואה את הילדים", אמרה אז מנהלת בית ספר. גם בצוות המומחים שמייעץ לממונה הקורונה פרופ' אש מבינים שחייבים לשחרר את מערכת החינוך.