סער, נתניהו ובנט
צילום: שריה דיאמנט, יונתן זינדל, פלאש 90

זוכרים שבנט וסער היו הבטחת הבחירות?

מתחילת הקמפיין זרמו לא מעט קולות מהם למקומות אחרים • בדבר אחד יו"ר ימינה ויו"ר תקווה חדשה צדקו - בלעדיהם כהונת נתניהו לא תסתיים
שמואל רוזנר, המדד
17 במרץ 2021
08:45

בדבר אחד הם צדקו, גדעון סער בעיקר, נפתלי בנט אופן אחר - בלעדיהם זה לא יקרה. בלעדיהם, אין בישראל מספיק בוחרים שיכולים להביא לסיום כהונתו הארוכה מאוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בישראל יש ימין, שמונה כ-60% מכלל הבוחרים היהודים, ויש מרכז ושמאל, שמונים יחדיו את שאר ה-40% (המרכז רבע, השמאל, כולל מרכז שמאל, פחות מ-20%). ויש ערבים, שחלקם מסרבים לשחק את המשחק הפוליטי, וחלקם פסולי חיתון מטעמים כאלה או אחרים.

ולכן, בלעדיהם אי אפשר. לא בהכרח בלעדיהם אישית, אלא בלעדיהם מהותית. כדי שמישהו ינצח את נתניהו צריך שנתניהו יאבד קולות של מצביעי ימין. ונתניהו מאבד קולות של מצביעי ימין רק למועמדים שהם מועמדי ימין, כמו סער ובנט. כמו שהם היו לפני כמה חודשים, ואפילו לפני כמה שבועות, כשסימנו את האפשרות שהפעם יהיה אחרת.

המדד: תחזית הקואליציה של גולשי כאן חדשות

מאז, כמו שאומרים, זרמו לא מעט מים בירדן, וזרמו לא מעט קולות מבנט וסער למקומות אחרים. קצת חזרו לליכוד, קצת חזרו להתלבט ובנט איבד לציונות הדתית. סער איבד לבנט, ולכחול לבן המתעקשת להתאושש. אי אז באמצע ינואר, ממוצע המדד של תקווה חדשה עמד על כ-17 מנדטים.  אי אז בדצמבר, ממוצע המדד של ימינה עמד על כ-21 מנדטים.

סקר הסקרים של כאן חדשות והמדד: נתניהו יציב, לפיד עם 21

זה נשמע מזמן, אבל זה בקושי שלושה חודשים מאז שנדמה היה שבנט, ואחר כך סער, יכולים לחולל את המפץ הגדול של הימין - עכשיו מצבם שונה. בחמשת הסקרים האחרונים, בנט קיבל בין 11 ל-10 מנדטים. סער קיבל בין עשרה לשמונה. שניהם בסימן ירידה, נוספת. קודם באה הירידה הגדולה, ממרומי האולימפוס של סביבות ה-20 לריאליה המפוכחת של קצת יותר מעשרה. עכשיו באה הירידה הקטנה. ירידה של סוף. מעשרה לקצת פחות מעשרה. מעבר סמלי מדו ספרתי לחד ספרתי.

וככל שירדו שני אלה, כך פחתו הסיכויים להקים קואליציה שאיננה בראשותו של בנימין נתניהו. ראו את הניתוח שפרסמנו כאן אתמול, בעקבות סקר הסקרים. הוא לא משאיר הרבה מקום לספק. המצב מסובך. לא רק למי שרוצה לסיים את כהונתו של נתניהו (וזה רוב הציבור הישראלי). גם למי שסתם רוצה לראות קואליציה מתפקדת ולא חשוב של מי. סער ובנט תקועים בגרון. כשהיו גדולים, אפשר היה לראות בהם אלטרנטיבה לנתניהו. כעת הם בעיקר הפרעה לנתניהו. כמובן, בעיקר סער, כי כאשר מדובר בבנט, רוב גדול של הציבור (בערך 60%) מניח שיחבור לנתניהו.

המדד: תחזית הבחירות של גולשי כאן חדשות

אחרי הבחירות ירבו לעסוק בשאלה למה הם ירדו, זו שאלה מעניינת, שהתשובה הנכונה עליה, אגב, איננה יכולת ירודה לנהל קמפיין. מומחים ליחסי ציבור, סוקרים, פרשנים ואסטרטגים פוליטיים למיניהם, נוטים לייחס חשיבות מוגזמת לשאלה מי הופיע ואיך, מי הצטלם באיזו פוזה, מי נואם קצת יותר טוב או קצת פחות טוב. ברור שסער הוא לא נואם כמו מנחם בגין. ברור שבנט נתקל בתקרת זכוכית בגלל החלטתו לא להתחייב לצד זה או אחר. אגב, סימן מובהק שמראש לא בדיוק ציפה לנצח, אלא בעיקר לצבור כוח מיקוח שיאפשר לו לנהל משא ומתן קשוח עם שני הצדדים.

זהירות, סקר: מה אפשר ללמוד מסקרי בחירות? האזינו להסכת "עוד יום"

לא שלדברים האלה אין שום חשיבות. יש להם חשיבות מסויימת, אבל היא בטלה בשישים לעומת המציאות הבסיסית שברקעה מתנהלת מערכת בבחירות. והמציאות הבסיסית היא זו: נתניהו תזמן היטב את הגעת החיסונים המהירה לישראל, אחר כך תזמן היטב את הפצתם, אחר כך תזמן היטב את פעולתם, ואת פתיחת המשק הנובעת מהם, ואת ירידת התחלואה הנובעת מהם. תזמן היטב לא במובן שהיה יכולתו לדעת במדוייק שיספיק לבחירות. תזמן היטב במובן שעשה מאמץ כדי להספיק לבחירות – והצליח לו.

אם הוא ינצח בבחירות האלה, אם לא יפסיד בבחירות האלה, זה בעיקר בזכות המתחסנים. בוחרי מרצ ויש עתיד, בוחרי העבודה וכחול לבן, בוחרי תקווה חדשה וימינה – כל מי שמיהרו להתחסן יותר מהר מאחרים. הסקרים המוקדמים של המדד וכאן חדשות הוכיחו פעם ופעמיים שהטיפול בקורונה הוא המבחן החשוב של הבחירות האלה. הם הוכיחו שלמרות שהממשלה עושה לא מעט טעויות ושטויות, הציבור עודו סומך על נתניהו לטפל בקורונה יותר מאשר על מנהיגים אחרים (ועל בנט במקום שני).

ועכשיו, כשהקורונה דועכת, או לפחות מעמידה פני דועכת, היתרון של נתניהו בזירה הזאת בולט יותר מתמיד. בסקר ערוץ 12 אתמול, שיעור הישראלים המעריכים את טיפול הממשלה בקורונה כטוב או טוב מאוד קפץ מסביבות ה-40% לסביבות ה-60%. כאילו ברגע הנכון נפל לכולם האסימון. לא סער הביא חיסונים ולא בנט, רק נתניהו. הוא היה היחיד שיכול היה להביא, ועמד במשימה בכבוד. מה שמאפשר, לפחות לכמה בוחרים בימין, לשכוח לו את מה שעמד בו קצת פחות בכבוד.