-

חבר מביא חבר: השיטה ששולטת בעולם ההייטק בעקבות הקורונה

חברות הייטק רבות מדווחות שבין 30%-50% מהגיוסים שלהן בשנה האחרונה היו בשיטת "חבר מביא חבר". לצד היתרונות של הסתגלות נוחה יותר של עובדים חדשים ומציאת כוח אדם איכותי, השיטה הזו מחזקת את התדמית של עולם ההייטק כקליקה סגורה
איתי דודי | משחקי הכיס
19 במרץ 2021
19:01

קורונה או לא, שוק ההייטק ממשיך לדהור קדימה והחיפוש אחר עובדים טובים רק נעשה קשוח יותר. חברות הייטק רבות מדווחות שבין 30%-50% מהגיוסים שלהן בשנה האחרונה היו בשיטת "חבר מביא חבר".

הגישה של מקום עבודה לכל החיים לא תופסת כאן וכל הזמן יש תנועה של עובדים בין חברות. "צריך מאוד להילחם עליהם, ושם מתחילה התחרות", אומרת שלי ניסים, מנהלת משאבי אנוש בחברת Capitolis.

הקורונה הקשתה על חיפוש עובדים ונטרלה את האפשרות של שני הצדדים להרגיש את מקום העבודה או העובד. "זה קשה מאוד להתרשם מחברה כי אתה לא מגיע לראיונות, אתה לא מתהלך במסדרונות", מסבירה מיכל פרידהיים, מנהל גיוס בחברת Riskfied. "כשיש לך מישהו או מישהי שעובדים בחרה ומכירים אותה מקרוב – אתה בעצם מרגיש בנוח לשאול מה שמעניין אותך, לקבל מידע אמיתי".

מה מעניין עובדים כשהם שוקלים להצטרף לחברה כלשהי? עינב אבן צור, מפתחת בחברת Syte, וגם עובדת שגויסה על ידי חבר, מפרטת מה שואלים בדרך כלל את החברים שכבר נמצאים במקום העבודה: "מה הוא חושב על הבוסים, מה הוא חושב על הצוות, איך הדינמיקה של העובדים, מה התרבות של החברה".

לצד היתרונות של התופעה – יש גם חסרונות. אם כולם כמוני, כמה זה טוב לדי-אן-איי של מקום העבודה שמפסיד את היתרונות שבגיוון אנושי.

"אני חושב שהחיסרון העיקרי בסוף זה אם זה לא מסתדר", אומר הראל ספרה מחברת Riskfied. "כשזה מסדר והכול שמח וטוב, אז הכול עובד. כשזה לא מסתדר, אז לשחרר את הבן אדם או להיפרד – זה קשה לשני הצדדים".

שאלה נוספת שעולה: נוצרת כאן שכבה סגורה, שבה אם אתה לא חלק מהקליקה – מה הסיכוי שלך למצוא מקום עבודה טוב? אם לא חלקת מקלדת עם אחיך ב-8200 אתה עלול למצוא את עצמך בחוץ.

שי גולדמן מ-Capitolis מסכים שקיים רובד בעייתי בתופעה: "זה לפעמים באמת יוצר את האליטות האלה של 'אני מכיר את הבן אדם הזה', ואז נוצרות הקבוצות הקטנות. הייתי רוצה לחשוב שמסתכלים הרבה יותר על מי הבן אדם ומה הוא מביא איתו, ופחות על התגיות שמוצמדות אליו".