ישראל כ"ץ
צילום: אי-פי

כ"ץ קידם העברת חצי מיליארד שקלים לעצמאים, בניגוד לעמדת הדרג המקצועי

שישה ימים לפני הבחירות: שר האוצר דרש בוועדת הכספים שינוי בחוק התוכנית הכלכלית שנוגע למענקים. הדרג המקצועי טען: מדובר במהלך שנעשה ללא דיון מקדים ותוך הטלת עלות כבדה על הקופה הציבורית
ליאל קייזר
17 במרץ 2021
21:02

פחות משבוע לבחירות: שר האוצר ישראל כ"ץ קידם העברת חצי מיליארד שקלים לעצמאים, בניגוד לעמדת הדרג המקצועי - כך פורסם היום (רביעי) בחדשות הערב. בזמן דיון של ועדת הכספים שעסק בנושא אחר, כ"ץ דרש תיקון לחוק התוכנית הכלכלית כך שהמענקים לעצמאים לחודשים ינואר-פברואר יחושבו על בסיס ההכנות של שנת 2018 או 2019 - מהלך שעלותו מאות מיליוני שקלים. 

הדרג המקצועי במשרדו הבהיר שמדובר בצעד שנעשה ללא דיון מקדים ותוך הטלת עלות כבדה על הקופה הציבורית. שר האוצר בתגובה תקף את הדרג המקצועי בדיון. לבסוף הצעתו של כ"ץ אושרה בוועדת הכספים והיא אמורה לעלות להצבעה במליאה. 

איך מתמודדים עם "סרבני העבודה" שלא מוכנים לחזור מחל"ת? 

בשבועיים האחרונים אנחנו שומעים על עוד מעסיקים שמספרים שהעובדים שהם שלחו לחופשה ללא תשלום עוד לפני הסגר השני, ממש לא מעוניינים לחזור לעבודה, ומעדיפים להמשיך ולקבל דמי אבטלה באופן עד סוף חודש יוני. אבל מה אומרים המספרים?


מתוך כמעט 745 אלף דורשי עבודה, יותר מ-430 אלף ישראליות וישראלים נמצאים היום, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחל"ת. לפי המועצה הלאומית לכלכלה, יותר מ-72 אלף מתוכם סירבו לחזור לעבודה. זה אומר שאחד מכל שישה אנשים שנמצאים בחל"ת ממשיכים לקבל דמי אבטלה – על חשבון הקופה הציבורית, בזמן שהגירעון מרקיע שחקים.

לפני חודש נפתחה האפשרות למעסיקים לדווח על עובדים שמסרבים לחזור מחל"ת, כדי שיהיה אפשר לשלול מהם את דמי האבטלה, אך רק 56 מעסיקים דיווחו על 93 עובדים. בשירות התעסוקה בדקו רק את המקרים המדווחים ושללו דמי אבטלה ל-15 "סרבני עבודה" למשך שלושה חודשים.  15 מתוך 93.

כל השאר, התברר, סירבו לחזור מחל"ת מסיבה מוצדקת – למשל כי המעסיק הציע להם לחזור בשכר נמוך יותר, מה ששקול בפועל לפיטורים, או שהוא בכלל פיטר אותם ולא הוציא לחל"ת. אז מה עם כל שאר 72 אלף פחות 15 "סרבֿני העבודה" שהמועצה הלאומית לכלכלה מדברת עליהם?

היועץ הכלכלי של ראש הממשלה אמר לכאן חדשות שהמדינה לא יכולה לרדוף אחרי האנשים האלה, שממשיכים לקבל דמי אבטלה סתם, אף שיש עבודה שממתינה להם בתנאים זהים לאלה שעבדו בהם לפני משבר הקורונה. הטענה הייתה שזה בלתי אפשרי ויטיל עלויות כבדות על הקופה הציבורית.

אבל האמת היא שלעשות את הבדיקות האלה זה בדיוק המנדט של שירות התעסוקה, גוף שהקיום שלו עולה למדינה מאות מיליונים בשנה. נוסף לכך, ממש לא בטוח שלערוך בדיקה פרטנית שכזאת יעלה לנו יותר מלשלם דמי אבטלה ל-70 אלף איש שלא באמת זכאים לזה. אולי, הסיבה לוויתור הזה היא לא חוסר יכולת פרקטית לבדוק, אלא דווקא הבחירות שיהיו כאן בשבוע הבא.