שלט בדמות לוחות הברית בהפגנה, 2021
צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

עשר המכות שעברו השנה על הפוליטיקה הישראלית

יוהרה, משילות, אינטרסים, סיסמאות, דחיינות, פלגנות וגם טיקטוק - נבחרי הציבור שלנו הטיחו בנו השנה מכות כואבות. חלקן פגעו לנו בכיס, חלקן באמון וחלקן עלו לנו בבריאות. אבל איך אומרים? עברנו את פרעה, נעבור גם את זה
מערכת כאן חדשות
28 במרץ 2021
00:26
עודכן ב 06:21

1. מכת הזלזול

זוהי המכה שהנחיתו עלינו הממשלות מ-2019 ועד היום, שלא הואילו בטובן לעשות את אחת המשימות הבסיסיות והחשובות ביותר המוטלות עליהן - להעביר תקציב

"אנחנו המדינה היחידה בעולם שפועלת זה כשנה ללא תקציב, ואחת המדינות הבודדות בעולם שעדיין לא חוקקה תקציב לשנה הקרובה". את המשפט הזה אמר בחודש אוקטובר הכלכלן פרופ' מנו טרכטנברג בריאיון לירון דקל. מאז חלפה חצי שנה, תקציב לשנת 2020 כבר לא יהיה. תקציב לשנת 2021? כלל לא ברור.

הריאיון של ירון דקל עם הכלכלנים מנו ונדין טרכטנברג מתוך "השבוע"

"תקציב זה לא עניין של לפתוח את הברז לממשלה, תקציב זה היכולת לבצע פעולות על ידי משרדי הממשלה – כיום יש שיתוק טוטאלי", הסביר טרכטנברג. "הג'וב הראשון של שר האוצר הוא להביא תקציב – והוא לא עשה את זה", הוסיפה ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל.

לדעה הנחרצת של הזוג טרכטנברג על היעדר התקציב הצטרף הפרשן הכלכלי של כאן חדשות, שאול אמסטרדמסקי, שכינה את שר האוצר ישראל כ"ץ – "אחד משרי האוצר הגרועים בהיסטוריה" בגלל שלא "העביר את התקציב על אף שהיה אמור".

שר האוצר הגרוע בהיסטוריה? הטור של שאול אמסטרדמסקי מתוך "משחקי הכיס"

אבל יש גם דעת מיעוט: בפרויקט המיוחד של ליאל קייזר, בו הושיבה ארבעה מבכירי הכלכלנים במערכת לשיחה לרגל שנה למשבר הקורונה, הגיב יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, ואמר: "אני שומע הרבה את העניין הזה - תקציב תקציב תקציב. אבל בואי נסתכל לרגע, אנחנו רואים שמדינת ישראל הצליחה מבחינה כלכלית לעבור את המשבר הזה הרבה יותר טוב ממרבית המדינות שאנחנו משווים אותנו אליהן".

הריאיונות של בכירי המערכת הכלכלית לליאל קייזר מתוך "חדשות הערב"

2. מכת ההבטחות הריקות

פוליטיקאים מבטיחים ולא מקיימים - דבר שקרה תמיד. אבל בכיר הפוליטיקאים שלנו, זה שמנהיג את המדינה משנת 2009, עשה את הפרת ההבטחות למכה של ממש

בספטמבר 2019, במסיבת עיתונאים חגיגית, הכריז ראש הממשלה נתניהו שאחרי הבחירות יחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן וצפון ים המלח. במקרה שלא עקבתם אחרי החדשות – זה לא קרה. למה? הסבר אחד הוא שתוצאות הבחירות הגבוליות ואחר כך הממשלה הפריטטית עם כחול לבן, לא איפשרו לו לממש את חזונו.

אבל יש הסבר אחר, שהוא קצת יותר כואב, והוא שנתניהו מפר הבטחות באופן שיטתי. בריאיון שהכין מגיש "הכול פוליטי" אסף ליברמן לפני הבחירות האחרונות, התכוון לשאול את נתניהו מספר שאלות על ההבטחות שלא קיים. נתניהו בסופו של דבר לא הגיע לריאיון. אבל הנקודות שהעלה ליברמן מראות מכה של ממש – ראש ממשלה שלא מקיים הבטחות.

מה אסף ליברמן היה שואל את נתניהו, אם היה מתייצב לריאיון? מתוך "הכול פוליטי"

כך היה כשבאפריל 2018 התיישב מול המצלמה והבטיח להוציא את המהגרים מאפריקה מדרום תל אביב ולהביא אותם "למושבים, לקיבוצים, ליישובים החזקים. כדי שהנטל לא ייפול על שכונות המצוקה". כך היה באוקטובר 2018 שאמר שהיישוב הבדואי במדבר יהודה, חאן אל אחמר, "יפונה, ואני לא מדבר על פינוי קוסמטי, אלא על פינוי של ממש".

או בינואר 2015, כשנתניהו הבטיח ש"במאה הימים הראשונים של הכנסת הבאה נחוקק חוק שמבטיח את שינוי שיטת הממשל בישראל". או כמה חודשים לאחר מכן, כשאמר שהוא "מחויב להביא את הגז למדינת ישראל ומאות המיליארדים לחינוך, לרווחה ולבריאות של אזרחי ישראל".

אז לא מיליארדים מהגז, לא שינוי שיטת הממשל, לא פינוי חאן אל אחמר, דרום תל אביב או סיפוח. אבל מה כן? בחודש אוגוסט האחרון ביקר נתניהו במכון הביולוגי בנס ציונה והבטיח שעד אפריל 2021 כל אזרח ישראלי יוכל להתחסן נגד קורונה. אמנם הוא התכוון לחיסון שיפותח בישראל, ולא בזה של פייזר, אבל זה בהחלט קרוב מספיק.

3. מכת הסיסמאות

קודם כל הפוליטיקאים לא מפרטים מה הם מציעים, אחר כך הם מפריחים סיסמאות גנריות לאוויר, ולבסוף - לא עומדים אפילו בהן

חוסר עמידתו של בכיר הפוליטיקאים בהבטחות אותן הוא מפזר הן סממן לתרבות פוליטית בה למילה שניתנת לפני הבחירות, אין הרבה משמעות לאחריהן. על רקע זה ניתן להבין את מה שמצא המגיש רן בנימיני, שבפינת המעקב שלו בחדשות הלילה חיפש אחר מצעי המפלגות.

אילו מפלגות הציעו מצע? הפינה של רן בנימיני מ"חדשות הלילה"

רק ארבע מפלגות פרסמו מצע מפורט לבחירות האחרונות: יש עתיד, ישראל ביתנו, מרצ וחד"ש. שאר המפלגות נעו בין "מגבשים משהו" ל"נחכה לסגירת הרשימות ונראה מה קורה". כך, כשיו"ר תקוווה חדשה גדעון סער נשאל לפני הבחירות על עמדתו בעניין נישואים גאים, הוא התחמק והציע לחכות לפרסום המצע המלא.

מה חושב גדעון סער על נישואי גאים? מתוך שלי וגואטה 

בליכוד הציגו מפלגת שלטון בלי מצע. הפעם האחרונה שבה צמד המילים "מצע הליכוד" נראה לאחרונה - היתה ב-2009. מאז, יו"ר המפלגה נתניהו נמנע באופן עקרוני מכתיבת תוכנית. "המצע שלנו אלה המעשים שלנו", מסביר ראש הממשלה את מה שנראה בעיקר כחוסר רצון לכבול את עצמו להתחייבויות כתובות שיחזרו אליו כבומרנג.

אבל לפרסם מצע זה לא הכול. צריך לעמוד בו, ואפילו עוד לפני, צריך שתהיה לו משמעות. תוכן מקורי, רלוונטי ומעורר תקווה. אבל כמו שאיבחן שאול אמסטרדמסקי – "הפוליטיקה שלנו נהייתה כל כך גנרית. אולי הגיע הזמן שנתחיל להתייחס לפוליטיקאים שלנו ולהצהרות שלהם ברצינות, כדי שאותן הבטחות לא יישארו ככה סתם באוויר".

למה כל המפלגות נראות אותו דבר - הטור של שאול אמסטרדמסקי 

4. מכת הדחיינות

השנה האחרונה הנחיתה על הציבור מכה שפגעה ביכולת שלו לתכנן משהו בטווח של כמה ימים קדימה. גם ההתעקשות של המערכת הפוליטית לקבל את ההחלטות רק ברגע האחרון לא סייעה. 

בסוף אפריל 2020 סיימנו סגר ראשון. אחרי שבועות בבית, המשק היה אמור להיפתח ואנשים לצאת לעבודה. אבל אזרחי ישראל הלכו לישון במוצאי שבת, בלי לדעת אם אכן זה יקרה ולמחרת ייצאו לעבוד. כי רק בשעה 02:00 התכנסה הממשלה לדיון על פתיחת המשק, ורק בשעה 08:00 קיבלה את ההחלטה.

כך היה גם בחודש יוני, המועד בו בדרך כלל מתחיל החופש הגדול. אלא שמשרד החינוך דרש מהמורים להמשיך וללמד גם בחודשי הקיץ, על חשבון הימים שהם היו בהם בסגר במארס. המורים סירבו לדרישה כבר בחודש מארס, אבל אף אחד בממשלה לא נתן על זה את הדעת עד רגע לפני מועד החופשה.

למה לחכות לרגע האחרון? הטור של שאול אמסטרדמסקי

כך היה גם עם ההחלטה לדחות את סגירת המסעדות בחודש יולי, הנחיות פתיחת הגנים באוקטובר, עם ביטול ה"איים הירוקים" בחודש דצמבר ועוד ועוד. בחג החירות הזה החברה הישראלית משוועת לוודאות, לתכנון לטווח ארוך ומבקשת ממקבלי ההחלטות – הפסיקו לדחות את קבלתן לרגע האחרון.

5. מכת הסטייק המתהפך

בפנייה החדה של בנימין "הערבים נוהרים" נתניהו לעבר הציבור הערבי יש צדדים חיוביים למדי, אבל כשהכול אפוף ריח חזק של בחירות, אינטרסים ופופוליזם - מדובר כנראה במכה. תשאלו את עקיבא נוביק

עידן חדש החל ביחסי יהודים וערבים בישראל, ורק במקרה זה קרה שלושה חודשים לפני הבחירות. ראש הממשלה נתניהו, במסגרת מסע החיזור המאסיבי אחרי קולות במגזר הערבי, ביקר בחודש ינואר בעיר נצרת ואמר בין היתר: "אם יהודים וערבים יכולים לרקוד יחד ברחובות דובאי, הם יכולים לרקוד יחד גם במדינת ישראל".

וגר זאב עם כבש? על זה בדיוק דנו אסף ליברמן ועקיבא נוביק, בפינה "למי אכפת". "זה שקוף כל כך שהרומן שלו עם החברה הערבית זה רק בשביל מנדטים", טען ליברמן.  מנגד טען נוביק שצריך להתסכל על שורת התוצאה - "אנשים חולמים פה כבר דור שלם על הושטת יד של נתניהו. פתאום בחודש האחרון הוא מדבר על החשיבות שבהשתלבות החברה הערבית"

למי אכפת שנתניהו התהפך ומחפש את קולות הערבים? מתוך "הכול פוליטי"

זה כמובן נגמר בהתערבות. נוביק וליברמן התערבו - אם הציבור שמח על כך שראש הממשלה עשה שינוי כיוון, או שמדובר בצעד פוליטי שקוף. "אם הוא בגד בגנץ, שהוא לא ערבי, אז הערבים יקבלו עוד יותר גרוע", ענה אחד המשיבים במשאל. משיב אחר אמר "הוא רוצה לפרק את הערבים, זו המומחיות שלו". התוצאה בסוף - רוב מוחץ למצדדים בעמדה של ליברמן לפיה מדובר במהלך ציני. העונש לעקיבא - ירד לחלק מסכות ורודות ברחוב. 

6. מכת חוסר המשילות

בשנה האחרונה הכתה אותנו ההבנה שלא העם הוא הריבון, ובטח לא הכנסת שהוא בחר, או הממשלה שהורכבה ממנה. מי שמקבלים את ההחלטות במדינה הם רב מבני ברק והנכד שלו 

כנראה שבפסח הקודם, מרבית הישראלים לא הכירו את הרב חיים קניבסקי. אבל השנה נאלץ המאבק בקורונה להמתין, כשממשלת ישראל חיכתה שוב ושוב לאישורו של הרב כדי לקבל החלטות על סגירת מערכת החינוך. למה ראש ממשלת ישראל מתקשר לנכד של רב מבני ברק כדי להצליח לבצע החלטות שהממשלה שלו יזמה?

מי אתה הרב קניבסקי? ההסכת "עוד יום" בהגשת עקיבא נוביק

הרב קניבסקי נחשב לגדול הדור. הוא בן 93, אלמן, גר לבד בבני ברק עם הרבה עוזרים ונכדים. הטייטל הרשמי הוא "מנהיג הזרם הליטאי ביהדות החרדית". תפקיד אותו נשאו החזון איש, בזמן קום המדינה, ואז הרב שך, הרב אלישיב, והרב שטיינמן, שנפטר ב-2017. ההסכת החדשותי "עוד יום" הקדיש למי שכונה "פרויקטור הקורונה האמיתי" פרק שלם בו הוסברה התופעה קניבסקי. 

מי שספג את מלוא המכה מעוצמתו הפוליטית של הרב היה ממונ הקורונה הראשון פרופ' גמזו, שאמר כי הוראת הרב לתמידי הישיבה לא להיבדק לקורונה "מסכנת את הציבור החרדי". גמזו הפך במהרה לשנוא הציבור החרדי, וקמפיינים לפיטוריו הופיעו בעיתונים החרדים. חודשיים אחר כך כבר הודיע על פרישתו.

 

7. מכת השיקולים הזרים

הכנסת ומשרדי הממשלה תמיד היו זירה לבחישות זרות ואינטרסים, אבל כשהחיים והפרנסה שלנו היו על הכף בשנה האחרונה, השיקולים הזרים בהחלטות הממשלה - כמו מי תוגדר עיר אדומה, מתי נתב"ג יפתח והשבים מאיזו מדינה יחוייבו בבידוד - הפכו למכה של ממש

הוויכוח המכוער שהתנהל בין שרים לפקידים בחודש ינואר לגבי מי אשם בכך שנתב"ג נותר פתוח מלמד על שקילת האינטרסים המוטת בחשיבת מקבלי ההחלטות על הציבור. כי אם היה עניין בטובת הציבור, הרי שהרכבת האווירית של חולים מאיחוד האמירויות וממדינות נוספות הייתה נעצרת בזמן.

במשרד הבריאות הודו שמה שמתרחש בנתב"ג הוא מחדל. ועדיין שורה של שיקולים לא ענייניים, שחלקם קשורים לחוסר הרצון לפגעו בחברים החדשים שלנו באמירויות, גרמו לכך שלקח כל כך הרבה זמן על חובת בדיקת קורונה שלילית לכל ישראלי שרוצה לעלות על מטוס הביתה.

בדיוק כמו שלא רצינו לפגוע בחבר שלנו דונלד טראמפ שעזב את הבית הלבן בתחילת המגפה, כשלא הגדרנו את ארצות הברית כמדינה אדומה. קל יותר, וכנראה גם רווחי יותר מבחינה פוליטית, להיכנס בפקידים, בעיקר אם הם ממשרד המשפטים. 

8. מכת היוהרה

עוד דמות שזכתה לעדנה בשנה האחרונה הייתה המלך הורדוס, שזכה לכבוד להיות מושווה לשר האוצר ישראל כ"ץ. לא צריך להיות היסטוריון כדי להבין שמההשוואה הזו מה שעולה זו בעיקר יוהרה חסרת טעם

מזה כמה חודשים ששמותיהם של הורדוס הגדול ושר האוצר ישראל כ"ץ נקשרים יחדיו. הכול התחיל באמירתו של כ"ץ, שהשווה את עצמו למלך יהודה ומייסד שושלת בית הורדוס. "הובלתי את הרפורמה המדהימה בתולדות מדינת ישראל במסגרתה נבנים שני נמלים חדשים בארץ", אמר בריאיון לעיתון כלכליסט בחודש אוגוסט. "זה רשום על שמי בהיסטוריה לנצח, כמו שהורדוס בנה נמל בקיסריה".

"ישראל כ"ץ לא בנה נמלים חדשים": ההסכת עוד יום מארח את שאול אמסטרדמסקי

בד בבד עם ההצהרות היומרניות של השר כ"ץ, משרדו חווה טלטלה קשה - אם משבר הקורונה לא מספיק. קרן טרנר עזבה את תפקידה בתוך חצי שנה בסך הכול, כי היא הבינה שאין בה שום צורך כמנכ״לית משרד האוצר.

זה לא מסתכם בהורדוס: גיא זוהר מסביר איך כ"ץ הגיע לשלמה המלך ונפוליאון

חודש וחצי לפני כן התפטר ראש אגף התקציבים שאול מרידור בסערה גדולה, עם מכתב חריף מאוד ששיגר ובו נימק: "איני יכול לתת יד להתנהלות קלולקת, שכל אזרחי ישראל ישלמו עליה בשנים הבאות מחיר כבד. קבלת ההחלטות מושפעת מאינרטסים צרים, לצד השתקת הדרג המקצועי וזלזול בוטה בעבודת מטה".

"כשלים מאוד קשים של המנהיגות הכלכלית": שאול מרידור בריאיון לאסתי פרז

9. מכת הפילוגים

מרוב חרמות לא רואים ממשלה: מכת הבחירות שנוחתת עלינו היא תולדה ישירה של הפלגנות בפוליטיקה, המולידה חרמות שמרחיקות מאיתנו תקווה לשלטון יציב

בליכוד רוצים ממשלת "ימין על מלא", בלי מפלגות שמאל. ביש עתיד רוצים ממשלה "יהודית ודמוקרטית" - הלכה למעשה ללא בל"ד ועוצמה יהודית. בש"ס ויהדות לא מוכנים לראש ממשלה שאינו נתניהו. בתקווה חדשה מוכנים לכל ראש ממשלה שאינו נתניהו. בישראל ביתנו לא מוכנים לשבת עם החרדים.

איך הפך בנט ממחרים המחרימים לראשון שבפוסלים? גיא זוהר מתוך "מהצד השני"

הפוליטיקאי שדיבר בתחילת הקמפיין שאינו מוכן לחרמות - יו"ר ימינה נפתלי בנט, הפך לאחד המחרימים המרשימים. ראשית אמרו במפלגתו שלא יישבו עם מרצ, אחר כך כבר הצהיר שלא יישב תחת לפיד, והוסיף על הדרך שלא יישב בממשלה שתיתמך על ידי רע"מ. גם בצלאל סמוטריץ' מיהר להכריז אחרי הבחירות שמפלגתו של מנסור עבאס מוקצית מבחינתו. 

עכשיו, קחו את כל זה, כל מי שיישב לא יישב, התחייב או לא, את היהודים, הדמוקרטים, הציונים והפרגמטיסטים - ונסו לבנות קואליציה במשחק הקואליציות של המדד. עכשיו באמת תבינו את גודל המכה.

10. מכת הטיקטוק

אנחנו אוהבים את הטיקטוק, הוא קליל, חיובי, וממכר. אבל יש לו סגנון וקצב שגורם לזיופים להיראות למרחקים. לכן הנוכחות של פוליטיקאים צמאי קולות ברשת הכפה למכה

רגע לפני סיום, מכה מעט יותר קלילה. על הפוליטיקאים מוטלת המשימה התמידית להיות בקשר עם בוחריהם, לעדכן בעשייה, לשכנע, לתרום לתמיכה. המשמעות של המשימה הזו היא להישאר מעודכנים וכמו שאמר הפילוסוף מרשל קלוהן, המדיה היא המסר. ואם המדיה שלך היא טיקטוק, אז המסר הוא שאתה מבין לליבם של הצעירים. 

התוצאה של המאמץ של הפוליטיקאים להעביר מסרים דרך הרשת החברתית הקופצנית והצעקנית היא סרטונים מביכים לרוב, מזיעים ומתאמצים - שרק מראים כמה מאמץ דרוש לפוליטיקאים כדי לדבר לצעירים. 

פוליטיקאים, תלמדו מאיתנו - הטיקטוק של כאן חדשות