מנסור עבאס
צילום: פלאש 90

בכיר ברע"מ: כספנו נמצא בעזה, והזרועות - פועלות בירושלים

שיח' כאמל ריאן, איש התנועה האיסלאמית ורע"מ, ענה למי שתקף את עבאס אחרי נאומו: "יש מי שמזכיר את פלסטין, ירושלים ועזה, ויש מי שפועל למענן" • ברע"מ הכחישו שישנן מחלוקות בתוך המפלגה בעקבות הנאום, וטוענים שמדובר במזימה של מפלגות אחרות שנועדה לפגוע בהם
סולימאן מסוודה
02 באפריל 2021
15:45
עודכן ב 17:21

נאומו של יו"ר רע"מ מנסור עבאס גורר היום (שישי) תגובות ברשתות החברתיות בחברה הערבית, בין תומכיו ומתנגדיו. שיח' כאמל ריאן, איש התנועה האיסלאמית ומפלגת רע"מ, ענה בפייסבוק למי שתקף את עבאס על כך שלא הזכיר את הסוגיה הפלסטינית: "יש מי שמזכיר את פלסטין, ירושלים ועזה, ויש מי שפועל למענן. ישנו הבדל תהומי בינינו, שפועלים לכך, לבין אלו שרק מדברים. כספינו נמצא בעזה וזרועותינו פועלים בירושלים".

ריאן הוסיף: "לתנועה האיסלאמית בראשות שיח' חמאד אבו דעאבס ראש התנועה ומנסור עבאס (סגנו) יש 17 משרדים שפועלים למען אנשינו בעזה, ירושלים והגדה. תראו פרויקט אחד שאתם הקמתם למען שמירה על הזהות הפלסטינית או הערבית או האיסלאמית במולדת שלנו - אל מול מאות הפרויקטים שקיימה התנועה האיסלאמית במשך השנים".

אתר החדשות הערבי "כל אל-ערב" מדווח כי חבר הכנסת לשעבר מטעם רע"מ, מסעוד גנאים, עזב עם עוד פעילים את אחת מקבוצות הווטסאפ של המפלגה וכתב בה: "ערביי ישראל? אני לא יודע שלישראל יש ערבים. אני יודע שיש ערבים פלסטינים בתוך ישראל, מכובדי איש הפייסבוק". גנאים הסביר כי הוא בסך הכול ענה על שאלה בענייני הגדרות. ברע"מ מסרו שמדובר בקבוצה לא פעילה מאז שהסתיימו הבחירות.

ברע"מ הכחישו באופן גורף כי ישנן מחלוקות בתוך המפלגה בעקבות נאומו של מנסור עבאס, וטוענים כי זו מזימה של שאר המפלגות – ורומזים שמדובר ברשימת המשותפת – "כדי לפגוע במפלגה הגדולה ביותר". עוד נטען בהודעה כי רע"מ תפרסם בקרוב סקר פנימי ושלפיו היא זוכה לאחוזי תמיכה גדולים בקרב האוכלוסייה הערבית.

אחרי הנאום, תור הציבור היהודי להושיט יד | סולימאן מסוודה

ביום חמישי נפל דבר במדינת ישראל. שלושת ערוצי החדשות המרכזיים נדרכו לקראת שידור נאומו של ראש מפלגה – הפעם זה לא היה בנימין נתניהו שבא לבשר על סגר הדוק בפסח, או בני גנץ, אלא יו"ר התנועה המאוחדת הערבית. תקשורת המיינסטרים, שבקושי התאמצה בעבר להשמיע את קולות האזרחים הערבים אלא אם מדובר באירועי אלימות, כיוונה את כל מצלמותיה אל אולם קטן בבית מלון בנצרת. הכול למען כבודו של רופא השיניים מהכפר מע'אר, איש התנועה האיסלאמית, שהפך בין לילה ללשון מאזניים בפוליטיקה הישראלית.

נאומו של מנסור עבאס היה מכונן גם בשל האירוע עצמו – אך גם בזכות התוכן. הוא דיבר בנאומו על נרטיבים. אמנם בינתיים לא ניתן להסכים על נרטיב, אבל ההכרה בו, שהציבור הערבי תמיד ביקש, היא בסיס להתקדמות.

לפרשנות המלאה של סולימאן מסוודה

מהיכן האומץ של נתניהו להישען על רע"מ? | ריאד עלי  

אם יש הישג אחד שהימין הישראלי יכול להתגאות בו לדורי דורות, זה ההצלחה שלו לנכס לעצמו, בלעדית, את הזכויות על הנרטיב היהודי, הלאומי והדתי. במפגש האינטרסים עם התנועה האסלאמית בישראל, זיהה הימין את החריץ בין הרצוי והמצוי אצל היריב והשתחל פנימה. לאחר שהשמאל נושל מזכויותיו על הנרטיב היהודי, נותר לו לאמץ אחד חדש - ולחבור לאזרח הערבי כשותף ישראלי. 

רק מהמקום הזה של תחושת הכוח והבעלות על הנרטיב היהודי אפשר לדעתי להבין את האומץ של הימין לתת, רחמנא ליצלן, הכשר כמעט פטריוטי לנכונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל עוד מרכיבים בימין להרכיב ממשלה בהישענות על הרשימה המאוחדת של התנועה האסלאמית, בראשות חבר הכנסת מנסור עבאס.

לפרשנות המלאה של ריאד עלי 

לאן נעלמה הזהות הפלסטינית של מנסור עבאס? | ערן זינגר 

מי שעוקב אחרי עבאס יודע לומר שהוא אינו מרבה להזדהות כפלסטיני בראיונות לתקשורת העברית. לא בגלל שהוא מתנכר לזהותו או סבור שאין להזכיר אותה. עבאס שם לו למטרה להידבר עם הימין בישראל, וכדי לעשות זאת, צריך לבחור את המילים הנכונות שלא יגרמו לצד השני לסתום את האוזניים. הוא אינו היחיד, רבים בחברה הערבית בישראל מעדיפים שהמדינה והציבור היהודי יתמקדו תחילה בזכויותיהם ולא בזהותם. לכן הם יעדיפו לכנות עצמם "אזרחי ישראל הערבים", או "ערבים אזרחי ישראל", בלי להבליט את הזהות הפלסטינית, שמבחינתם תמיד הייתה קיימת.

אבל זו לא רק פלסטין, או המילה "פלסטיני". מנסור עבאס לא הזכיר בנאומו נושאים אחרים שמטרידים מאוד את הציבור הערבי בארץ: האלימות המשתוללת והדרישה מהמדינה למגר אותה, חוק הלאום ותחושתם של רבים מקרב הערבים שהחוק הזה שינמך את מעמדם, חוק קמיניץ והריסות הבתים, ועוד עניינים. מדוע הוא לא הזכיר אותם? האם גם זה חלק מהנסיון לא לעורר את חמתו של הימין הישראלי שאליו כוונו הדברים? ייתכן.

לפרשנות המלאה של ערן זינגר