-

מחכים לריסטרט: הפרדוקס הפוליטי שבקבלת ההחלטות

כיצד תוצאות הבחירות ממחישות את הבעיה של מעגליות העדפות הרוב, ולמה זה עלול להוביל לבחירות חמישיות?
יערה שפירא, פרשנות
03 באפריל 2021
15:32

ההערכות במסדרונות הכנסת ובאולפנים לגבי גובה הסיכויים להיגרר לבחירות חמישיות, מצדיקות בחינה של המצב הפוליטי גם בפרספקטיבה של קבלת החלטות. אם לדבר בשפה הזאת, נדמה שתוצאות הבחירות האחרונות לכנסת מדגימות, כנראה, את התופעה של מעגליות העדפות רוב, שמכונה ״פרדוקס קונדורסה״.

התופעה מוכרת: העדפות של יחיד, אם הן רציונליות, מקיימות כלל שנקרא ״טרנזטיביות״: אם אני מעדיפה א׳ על פני ב׳ ו-ב׳ על ג׳, אני בוודאי מעדיפה א׳ על פני ג׳. אבל החלטות של קבוצת אנשים, שכל אחד מהם, בפני עצמו, רציונלי, שמתקבלות ברוב קולות, לא תמיד ניחנות בטרנזטיביות. הקבוצה, אילו פעולותיה היו נבחנות באמת המידה של הפרט, נוהגת באופן בלתי רציונלי. הקבוצה, במקרה שלנו, היא כנסת ישראל.

נניח שהכנסת הייתה מתבקשת תחילה לבחור בין שתי חלופות: בחירות חדשות או ממשלה בהובלת לפיד-בנט-סער ללא תמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות. כלומר, קואליציה שאינה מעניקה לרע״מ הישגים מספיקים לדעתה. נגד הממשלה יצביעו כנראה 62 ח"כים (הליכוד, המפלגות החרדיות, הציונות הדתית, הרשימה המשותפת ורע"מ). אותם חברי כנסת, אילו היו נאלצים לבחור רק בין ממשלת לפיד-בנט-סער ללא תמיכה ערבית ובין ממשלה בראשות נתניהו, היו בוחרים בחלופה הראשונה.

וכאן ההפתעה: יש כנראה בכנסת רוב שמעדיף את המשך שלטונו של נתניהו על פני בחירות חמישיות (הליכוד, המפלגות החרדיות, הציונות הדתית, ימינה ורע"מ). לכן, ההעדפות של הכנסת יוצרות מעגל מושלם.

נמשיך ונסבך את התמונה: נניח, שהחלופה האחרת הניצבת בפני הכנסת ה-24 היא בין בחירות חדשות ובין ממשלה בהובלת לפיד-בנט-סער עם תמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות, בתמורה להישג מינימלי לרע"מ. ההישג לרע"מ יהיה צריך לתת לרע"מ תירוץ לתמוך וגם לרשימה המשותפת יהיה צורך בנימוק, שדי יהיה בו כדי לרכך את החיזוק להישגה של רע"מ. הישג כזה לאינטרס הערבי יקשה מאוד על ימינה להיכנס לקואליציה, ונראה שהיא תעדיף בחירות על פניו. בו בזמן, ישנו בכנסת רוב שמעדיף את החלופה הזאת על פני המשך שלטונו של נתניהו (כולל ימינה).

קיבלנו, אם כן, מבנה לולאתי מורכב, שאינו מסוגל להביא להחלטות עקביות. הפתרון הפרקטי לבעיה של מעגליות בקבלת החלטות הוא לעתים קרובות התשת הצדדים המעורבים, עד שיתפשרו או ימצאו פתרון יצירתי אחר. כשהמשנה במסכת כתובות נתקלה בבעיה של מעגליות כזאת נפסק: ״חוזרות חלילה עד שיתפשרו ביניהן״. רצוי היה, כמובן, שיימצא פתרון יצירתי כזה. מה שסביר יותר שיקרה, שחברי הכנסת יחוגו סביב הפתרונות במעגל, שייקטע באופן שרירותי כשיפקע הזמן להקמת ממשלה, כמו מחשב שנקלע ללולאה אינסופית, וממשיך בה עד שמנתקים אותו מזרם החשמל. נמתין לריסטארט.