פרויקט משפחות - משפחת אבו-אלקיעאן
צילום: אילן בשור

הכירו את המשפחות | משפחת אבו אלקיעאן

מתגוררים באום אל-חיראן | ההרב המשפחתי: ראאד (44), מרים (40), והילדים: רהף (9), ריתאז' (6), נור (5), ורפיף (4)
מערכת כאן
15 באפריל 2021
14:32

משפחת אבו-אלקיעאן גרה בכפר אום אל חיראן, השוכן כ-8 ק''מ צפון מזרחית לישוב חורה ובמרחק של כ30 ק''מ מבאר שבע.

בשגרת יומה של המשפחה - ראאד ומרים צריכים לגדל ילדים בישוב שכוח אל, ללא תשתית חשמל, ללא מים, או קליטה סלולרית. חם מאוד בקיץ וקר מאוד בחורף. כל זאת בזמן שסכנת פינוי של היישוב מרחפת על בני המשפחה ותושבי הכפר. ראאד גם היה שותף להתנגדות בכוח לאחד הפינויים, בשנת 2017, במהלכו נהרג דוד שלו באירוע טראגי. בתו ריתאז', שעולה לכיתה א' בבית הספר האזורי ביישוב חורה, חולמת להיות עורכת דין כדי לסייע לאבא במאבקיו העתידיים.

מרים, מורה במקצועה ובעיסוקה, הגיעה לישוב רק לפני כ-7 שנים אחרי שנישאה לראאד. היא החליטה ליזום יחד עם נשים בדואיות וועד שמטרתו לקדם את האפשרות של נשים בישוב לגדל את ילדיהן, תוך בניית רשת נשים שמסייעת בארגון משחקים לילדים בשעות הפנאי ("אין להם כלום פה, אם לא יוזמים – אין להם שום דבר לעשות") בזמן שהאימהות עובדות. העמותה פעלה במשך כמה שנים אבל נסגרה בשל מחסור במימון ב-2018. 

ראאד שירת בצבא וסיים את שירותו בתסכול בשל היחס המבטל לו זוכים מעט הבדואים שבוחרים לשרת בצה"ל. השנה האחרונה אילצה אותו להתמודד עם המצב המורכב שהביא עמו נגיף הקורונה: לצד הפגישה בפרנסה עקב צמצום היקף המשמרות שלו בעבודה, הוא מספר שילדיו מתקשים לתפעל את מערכת הלמידה מרחוק באופן מיטבי בשל בעיות הקליטה ביישוב, ולכן הוא מרגיש הידרדרות בהתנהגותם ונסיגה בלימודיהם.

למרים וראאד יש להם מה להגיד על ההתרחשויות המורכבות במדינה מתוך מבט ביקורתי "מהצד" – לעתים מתוך מקום של מי שנלחמים על מקומם בחברה הישראלית, אך לעתים גם כמי שחשים עצמם כישראלים לכל דבר. 

הכירו את המשפחות

משפחת אבו אלקיעאןמשפחת אתר-פלדמשפחת בסרבובמשפחת גוליברוצקימשפחת דרעי-ברקאימשפחת ועקניןמשפחת טשומהמשפחת עבד אל-קאדרמשפחת שוסהייםמשפחת שלומי

בחזרה לעמוד הראשי >>