סער, לפיד, נתניהו, גנץ ובנט

האם הפוליטיקאים יכולים לוותר על האגו?

ראשי המפלגות מדברים לאחרונה על ויתורו על האגו ומבקש מהאחר לוותר על שלו. פרופ' מהאוניברסיטה העברית סבורה שמדובר למעשה במשחק פסיכולוגי לבניית תדמיות. אז האם המפלגות השונות בגושים יצליחו בכלל לשתף פעולה להקמת קואליציה?
הכול פוליטי
10 באפריל 2021
22:06

הלהיט האחרון של הפוליטיקאים הוא הדרישה לוותר על האגו - בעיקר מאחרים. לפיד, סער, ליברמן, סמוטריץ' ובנט, כל אחד מהם מדבר על הוויתור שלו על האגו ומבקש מהשני שיוותר גם הוא על שלו. מכאן נשאלת השאלה: האם פוליטיקאי בהגדרה יכול לוותר על האגו שלו?

"לוותר על אגו בפוליטיקה זה בעצם לוותר על עוצמה ואמביציה פוליטית, ואדם שאינו חותר להשיג עוצמה פוליטית - הוא לא פוליטיקאי". כך אמרה הערב (שבת) פרופ' פזית בן-נון בלום, ראש המעבדה לפסיכולוגיה פוליטית באוניברסיטה העברית, בראיון לדב גיל-הר בכאן 11. לדבריה, בשיח על וויתור על האגו, איש אינו מצופה פשוט לוותר, אלא זה יותר משחק פסיכולוגי של בניית תדמיות, שבו כל משתתף מנסה להציג את המהלכים שהוא ממילא התכוון לבצע כדי למקסם את התועלות שלו, כדי לשפר את התדמית שלו.

"הספרות מכנה שיח כזה כמו הקריאות לוויתור על האגו, בשם 'אסטרטגיית ניהול אשמה', או 'משחק האשמות'. המחקרים מלמדים שמשחקי האשמות בפוליטיקה הופכים למשמעותיים במיוחד כשיש משבר מתמשך שכולל הרבה שחקנים פוליטיים", אומרת פרופ' בן-נון בלום. לדבריה, בתנאים האלה הציבור כועס ומחפש מישהו להאשים. "כדי להקטין את הנזק האלקטורלי, כל אחד מראשי המפלגות צריך לספר סיפור בזווית כזו שמסבירה שהוא לא אשם, ושהיריבים שלו כן אשמים - כי איכפת להם רק מהאינטרסים שלהם", היא הוסיפה.

אז האם המפלגות השונות בגושים יצליחו בכלל לשתף פעולה להקמת קואליציה? על פי פרופ' בן-נון בלום, יש ניסוי קלאסי שבוחן את הדרך שבה קבצות מתחרות שנמצאות בסכסוך אמיתי, בכל זאת יכולות לשתף פעולה. זה קורה באמצעות מטרת-על משותפת שקריטית להם ומחייבת מהם תלות הדדית.

לדבריה, אם נסתכל על הפוליטיקאים של גוש השינוי יש להם מטרה כזו - "רק לא ביבי". השיח שלהם על ויתור על האגו היא הדרך שלהם לאותת אחד לשני שהם מחוייבים למטרת העל הזאת. כל עוד המטרה המשותפת הזאת תתקיים אפשר לצפות שהם יצליחו לשתף פעולה.

מנגד, הפוליטיקאים בגוש נתניהו שיש ביניהם קרבה אידיאולוגית, לא מאוחדים על ידי שכנוע מוסרי משותף, אלא על ידי האינטרסים שלהם לקידום עצמי. שם באמת משחק ההאשמות מתנהל בטונים צורמים יותר. משום שנתניהו עסוק בשימור העצמי שלו, התפקודיות של הגוש הזה תלויה בנכונות של השותפים להבטיח את השרידות של נתניהו. פרופ' בן-נון בלום סבורה שאם הם לא ימלאו את התפקיד הזה כמו שצריך, נשמע שוב האשמות הדדיות שלהם בקרוב מאוד.