עובד בהייטק
צילום: הדס פארוש, פלאש 90

מחשבות עצמאות: איך נשמור על כיפת הברזל של הכלכלה?

ישראל צלחה כלכלית את שנת הקורונה בצורה יחסית טובה בהשוואה למדינות אחרות - בעיקר בזכות ההייטק. אבל זה לא יישאר בלי להגדיל את כוח האדם בענף, שכרגע משתלב בו בעיקר סוג אחד של עובדים - גברים יהודים לא חרדים. הפיתרון די בנאלי: להשקיע בחינוך בכל המגזרים. זה מחייב שילוב של פוליטיקה, מנהל ציבורי ותעשייה - אבל אין ברירה אם אנחנו רוצים לשמור על רמת החיים שלנו
שאול אמסטרדמסקי | פרשנות
15 באפריל 2021
09:10
עודכן ב 16:12

יש לי חבר איטלקי שגר עם המשפחה שלו ברומא. לא מזמן יצא לנו לדבר. "אנחנו בעוד סגר", הוא אמר בעייפות ואני התבאסתי בשבילו, לשמוע איך בתי הספר נסגרים, איך אפשר לצאת החוצה אבל אין באמת סיבה, ושיש מחלקי קנסות שם בחוץ. החבר הזה אמור להתחסן רק בעוד כמה חודשים טובים, בדצמבר.

בינתיים, בישראל, אנחנו תמונת ראי של מה שקורה באירופה. אפקט החיסונים מורגש היטב, הכלכלה פתוחה כמעט לחלוטין, למעט ענפים נקודתיים כמו ענף התיירות הנכנסת ודומים לו. זה ההישג הגדול ביותר של הממשלה בשנה החולפת, בלי תחרות בכלל. תנו את הקרדיט למי שתרצו - לראש הממשלה, לקומץ הפקידים במשרד הבריאות שעבדו על הפרויקט הזה, למי שבא לכם - בלי הפעולה האחת הזו, השנה הקרובה הייתה נראית בדיוק כמו השנה שחלפה. בזכות הפעולה הזו, ישראל זכתה עכשיו במשהו נדיר ממש - זמן. 

כשהיינו ילדים היינו קוראים לזה "פור". הזמן שהחיסונים קנו לנו, העובדה שאנחנו יוצאים מהקורונה לפני מדינות רבות אחרות - למשל, לפני אירופה - אמור לתת לנו פור עליהן. סוג של יתרון קטן במירוץ הבינלאומי האדיר שצפוי להתחיל ביום שאחרי הקורונה. כל המדינות ירצו לשקם את הכלכלות שלהן, כל המדינות ירצו שישקיעו בכלכלות שלהן, כל המדינות ירצו לדהור קדימה. ולמדינת ישראל יש, בינתיים, פור קטן. אנחנו מוכרחים לנצל אותו.

מה זה אומר באופן מעשי? ישראל צלחה את שנת הקורונה בצורה יחסית טובה בהשוואה למדינות אחרות. הכלכלה שלנו התכווצה "רק" ב-2.5%, בזמן שזו של המדינות המפותחות התכווצה כמעט פי שניים (4.7%-). קחו כמה דוגמאות: האוסטרים איבדו 6.6% מהכלכלה שלהם השנה. הקנדים איבדו 5.4%. הצרפתים 8.2%. האנגלים 9.9%. הספרדים 11%. ביחס לאלה, הכלכלה שלנו היתה במצב מצוין השנה, וקיבלה פור אדיר.

ב-2020 ההייטק היה כיפת הברזל של הכלכלה הישראלית, אבל המצב שבו הם האחראים העיקריים לכספי מס הכנסה, אך מעדיפים שירותים פרטיים - יוליד תסיסה חברתית

איך זה קרה? מגוון סיבות, והמרכזית היא ענף ההייטק הישראלי. בענף הזה עובדים כ-9% מכוח העבודה שלנו באופן ישיר, ועוד כמה אחוזים במעגל השני. הענף הזה אחראי על מחצית מהייצוא הישראלי. בזמן שענפי משק רבים אחרים נאבקו בסגרים, במגבלות, בירידה בביקוש של הצרכנים, בעובדים שחלו או שצריכים להיכנס לבידוד, ענף ההייטק הישראלי ידע את אחת השנים הטובות ביותר בתולדותיו.

העניין הוא שכל הטוב הזה? הוא לא יחזיק ככה לאורך זמן. האוכלוסייה הישראלית גדלה מהר מאוד. ובענף ההייטק משתלב בעיקר סוג אחד של עובדים - גברים יהודים לא חרדים, שמהווים שני שלישים מכוח האדם בו. יש עוד קצת פחות משליש שהן נשים יהודיות לא חרדיות, וכל היתר - שברירי אחוזים ממש, הם גברים ערבים ונשים ערביות, גברים חרדים ונשים חרדיות. החלק של כל אלה יחד מגיע לפחות מחמישה אחוזים מכלל העובדים בהייטק. כל זה בזמן שבאוכלוסייה הכללית הערבים והחרדים מהווים יחד בערך שליש.

גם אם איכשהו נצליח לשמור על ענף ההייטק כ-9% מכוח העבודה הישראלי, הענף הזה לא יוכל להמשיך לחיות לבדו על אי בודד לאורך זמן, כפי שאמר לי לאחרונה יוסי ורדי, אחד מאבות ההייטק הישראלי. ורדי לא לבד במחשבה הזו. השבוע נפגשתי עם מנכ"ל של אחת מחברות הטק הגדולות בישראל, שמשקיעה לא מעט בהעסקת חרדים וחרדיות, ערבים וערביות, ובכל זאת - התמונה הגדולה נשארת כמו שהיא נשארת. "אם לא נצליח להכניס עוד עובדים לענף שלנו, ולהכפיל את החלק היחסי שלו בתוך עשור או שניים, אנחנו נאבד את היתרון התחרותי שלנו מול מדינות אחרות", הוא אמר.

שאלתי אותו מה עושים. "זה כל כך בנאלי שלא נעים לי להגיד", הוא השיב, ובכל זאת אמר: "צריך להשקיע המון בחינוך הטכנולוגי בישראל, בכל המגזרים, בשלבים מוקדמים של מערכת החינוך, כבר בתיכון - בשביל שיהיו עוד ועוד עובדים, מכל הסוגים והמינים, שיוכלו להיכנס להייטק. זהו".

עכשיו קחו את הפתרון הבנאלי הזה, ונסו לפרוט אותו לפרוטות ולמדיניות. איך לוקחים את מערכת החינוך הישראלית כפי שהיא נראית בשנת 2021 ועושים בה את השינויים הנדרשים בשביל שהקסם הזה יקרה? בשביל שההייטק הישראלי לא יהפוך להיות אי בודד שצף בזרם ומתנתק מתישהו מהכלכלה הישראלי, ויכניס אליו אוכלוסיות חדשות? קשה, אה? לגמרי. מהלכים כאלה מחייבים שילוב בלתי אפשרי כמעט של פוליטיקה ומנהל ציבורי ותעשייה ומה שאתם לא רוצים. פשוט אין לנו ברירה, אם אנחנו רוצים לשמור על העצמאות שלנו. על הפור שלנו. על רמת החיים שלנו.

סלחו לי על ההגזמה הקלה, אבל היא באמת רק קלה - בשנת 2020 ההייטק הישראלי היה כיפת הברזל של הכלכלה הישראלית. המצב הזה לא יישאר לנצח. כבר היום שני העשירונים העליונים, שההייטק הוא חלק גדול מהם, משלמים יותר מ-90% מתשלומי מס ההכנסה. חלק גדול מעובדי ההייטק צורכים שירותים פרטיים בכל הזדמנות שהם יכולים.

המצב הזה - בו הם האחראיים העיקריים לכספי מס ההכנסה אבל מצד שני מעדיפים לצרוך שירותים פרטיים ולא ציבוריים, כי הפרטיים טובים יותר - לא יימשך לנצח. זה מצב שמוליד תסיסה חברתית, שסעים שעלולים לאיים על היציבות של המרקם החברתית כולו, שגם ככה לא משהו. אנחנו עלולים להגיע למגדלי הייטק, מטאפוריים ופיזיים, שבשלב מסוים יבקשו להתנתק. אם גם ככה הם קונים הכל פרטי, בשביל מה להם לממן מכספם את הציבורי?

אני לא רוצה לבאס ביום העצמאות. מבצע החיסונים נתן הזדמנות נדירה לכלכלה שלנו לשעוט קדימה. אנחנו יכולים לבחור להסתער על טווח הזמן הקצר, והכלכלה שלנו אכן תצמח השנה בקצב יפה, גבוה יותר ממדינות אחרות, בעיקר באירופה, שעדיין מסובכות עמוק עמוק בקורונה. ואנחנו יכולים, לחילופין, לנצל את הפור הזה, בשביל להשקיע בתשתיות שיפתרו את הבעיות ארוכות הטווח שלנו. אולי נפסיד קצת בטווח הקצר, אבל נרוויח רווח אדיר בטווח הארוך.