-
צילום: אי-פי

היסטוריה בקובה: שושלת קסטרו יורדת מהשלטון

ראול קסטרו, אחיו של הדיקטטור פידל שמת ב-2016, התפטר מתפקידו כיו"ר מפלגת השלטון. בכך סיים תקופה בת כשישה עשורים בה שלטו בני המשפחה בקובה
מערכת כאן חדשות
17 באפריל 2021
03:23
עודכן ב 08:07

ראול קסטרו, ראש המפלגה הקומוניסטית בקובה שנמצאת בשלטון ואחיו של פידל, הודיע הלילה (שבת) כי הוא מתפטר מתפקידו. בכך הוא מסיים תקופה של כשישה עשורים, בה עמדה משפחתו בראש המדינה.

משפחת קסטרו שלטה ביד רמה בקובה מאז שנת 1959. כעת במפלגה יצביעו על יורש לקסטרו, ועל פי ההערכות, מיגל דיאז קאנל, נשיא המדינה מאז 2018, צפוי להיכנס לנעליו. 

ראול ירש את אחיו פידל, אחד הדיקטטורים הידועים ביותר במאה העשרים, לפני עשר שנים, כמה שנים לפני שזה מת. הוא היה אחד המפקדים תחת שלטון אחיו, שהוביל להפיכת השלטון במהלך המהפכה הקומוניסטית בקובה בשנת 1959.

ראול קסטרו עמד באופן רשמי בראש המדינה משנת 2008 עד שנת 2018, אז העביר לקאנל את סמכויות הנשיאות. על כן מדובר ברגע היסטורי עבור קובה, שכבר כמה עשורים נמצאת במצב כלכלי רעוע תחת המדיניות של האחים קסטרו, ואולי כעת צועדת לעבר שינוי.

קובה היא המדינה המאוכלסת ביותר באיים הקריביים. תרבותה ומנהגיה הושפעו מהתרבות האינדיאנית המקומית, מהאימפריה הספרדית ששלטה בה במשך כמעט 400 שנים ומהעבדים האפריקנים שהובאו אליה. מאז המהפכה הקובנית ב-1959, יש בקובה משטר חד-מפלגתי קומוניסטי, שפיתח בה תשתיות ציבוריות ומערכות רווחה, חינוך ובריאות מסובסדות, אך גם הטיל מגבלות על זכויות האזרח בה.

בין קובה לארצות הברית שוררת מאז מתיחות, שהגיעה לשיאה במספר תקריות בשנות ה-60. ארצות הברית אף הטילה על קובה אמברגו שהשפיע על כלכלת המדינה, והפך אותה לתלויה בבעלת בריתה - ברית המועצות. אחרי התפרקות הגוש המזרחי, פקד אותה משבר כלכלי חריף, שאילץ אותה לפתוח מעט את שעריה, וב-2015 בתקופתו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, חידשה רשמית את יחסיה הדיפלומטיים עם ארצות הברית, שנותקו מחדש בתקופת ממשלו של דונלד טראמפ.

ראשוני המתיישבים בקובה היו בני הגואנחטביי, בסביבות 5300 לפני הספירה. בעקבותיהם הגיעו גם בני הסיבוניי והטאינו. רוב התושבים היו חקלאים, אך היו ביניהם גם ציידים-לקטים. קובה נמנית עם המקומות הראשונים אליהם הגיע כריסטופר קולומבוס ביבשת אמריקה, לקראת סוף שנת 1492. הספרדים החלו ליישב את קובה ב-1511 והפכו אותה למושבה. התנגדות התושבים המקומיים לספרדים דוכאה בכוח וב-1514 הושלמה ההשתלטות הספרדית על האי.

בראשית המאה ה-19 זכו כל מושבותיה של ספרד באמריקה הלטינית בעצמאות, למעט קובה ופוארטו ריקו. אף שלא הייתה למדינה עצמאית, הושפעו הקובנים מהמתרחש ביבשת ותנועות עממיות שונות החלו לקום. חלק מהתנועות קראו לביטול העבדות, אחרות לשוויון בין לבנים למולאטים, תנועות נוספות דרשו רפורמות שיקלו על השליטה הספרדית במסחר, והיו אף תנועות בדלניות שקראו לעצמאות מלאה. רוב התנועות דוכאו במהרה.

ב-1 בינואר 1899 הונהג ממשל צבאי אמריקני במדינה. ב-1901 קיבל הקונגרס של ארצות הברית החלטה הידועה כ"תיקון פלאט", שנכפה על קובה כתנאי לעצמאותה. ההחלטה התירה לארצות הברית להתערב בנעשה בקובה כדי להגן על אינטרסים אמריקניים ואפשרה הקמת בסיס של הצי האמריקני באי.

במהלך השנים הצטמצמה השפעתו של תיקון פלאט, וכיום הזכר היחיד לו הוא הבסיס הצבאי האמריקני במפרץ גואנטנמו, הכולל גם מתקן מעצר. ב-31 בדצמבר 1901 נבחר תומאס אסטרדה פאלמה לנשיאה הראשון של קובה. ב-20 במאי 1902 החלה כהונתו, והשלטון האמריקני הסתיים.

בראשית דרכה הייתה קובה מדינה דמוקרטית, אך השלטון בה התאפיין בחוסר יציבות והיה נתון למעורבות עמוקה של ממשלת ארצות הברית וחברות אמריקניות. ב-1933 אירעה במדינה הפיכה, שבעקבותיה עלה לשלטון הרודן פולחנסיו בטיסטה. מ-1940 עד 1944 הוא שימש נשיא נבחר ולאחר מכן כיהן כחבר סנאט. ב-1952 ביצע הפיכה נוספת והשתלט שוב. בטיסטה דיכא את הכוחות הסוציאליסטיים במדינה וארצות הברית תמכה בשלטונו.

ב-1953 החל פידל קסטרו בפעילות נגד השלטון. הוא היה בנו של מהגר ספרדי ואימו הייתה הטבחית במשק ביתו. הוא התחנך בבתי ספר ישועים. בשנת 1945 למד משפטים באוניברסיטת הוואנה, ב-1950 סיים את לימודיו ופתח משרד עם שני שותפים. 

פעולותיו של קסטרו נגד השלטון נכשלו והוא נאסר, ולאחר מכן הוגלה. ב-1956 שב לקובה, והחל בלוחמת גרילה נגד צבאו של בטיסטה, עד להשלמתה של המהפכה הקובנית בשנת 1959 ועלייתו לשלטון. קסטרו הפך את קובה למדינה קומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, ומבעלת ברית של ארצות הברית, היא הפכה ליריבתה המרה. ארצות הברית ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם קובה, והטילה עליה אמברגו. המתיחות בין המדינות הגיע לשיאה בפלישה למפרץ החזירים ב-1961 ובמשבר הטילים ב-1962.

בשל האמברגו שהוטל עליה, הייתה כלכלתה של קובה תלויה בבעלת בריתה החדשה, ברית המועצות, ומרבית הסחר של קובה עמה. עם פירוק ברית המועצות ב-1991, נקלעה קובה למשבר כלכלי חריף. בניסיון להתמודד עם המשבר, החליט קסטרו לנצל את הפוטנציאל התיירותי של קובה, ופתח את שעריה לתיירות מערבית. במקביל, החלה ממשלת קובה בפיתוח מיזמים משותפים עם חברות מערביות בתחומי החקלאות, התעשייה והתיירות. כתוצאה ממדיניות זו, השתפר מצבה הכלכלי והמשטר שרד גם לאחר קריסת בעלת בריתו העיקרית.

ב-2006 העביר קסטרו את השלטון לאחיו, ראול קסטרו, עקב מצבו הבריאותי, והוא שימש כנשיא בפועל. ב-2008 נבחר ראול קסטרו לנשיא באופן רשמי. מאז החל ראול קסטרו למלא את התפקיד, נערכו במדינה רפורמות מדודות, שאפשרו באופן חלקי החזקת רכוש פרטי.

תגיות:
קובה