גדעון סער

האם לגדעון סער עוד יש סיכוי לצאת מנצח? (קיראו לפני שתשיבו)

השאלה אם נתניהו ירכיב או לא ירכיב ממשלה תקבע אם סער הוא המפסיד הגדול או סוכן השינוי של הבחירות. אבל כבר עכשיו אפשר לקבוע - סער פגע בליכוד ואולי אפילו ימנע מנתניהו קואליציה
שמואל רוזנר, המדד
19 באפריל 2021
11:25

למשך יומיים גדעון סער התעטף בשתיקה, והאוויר התמלא ברחש של תהיות: האם הוא חוזר לזרועותיו של ראש הממשלה נתניהו? או לזרועות הליכוד? או שאולי הכול מסר מחוכם כדי לא לתת לסמוטריץ׳ סיבה לרדת מעץ ההתנגדות לקואליציה עם רע״מ? למה סער שותק?

עוד התקשורת שואלת, וסער כבר צייץ נגד שינויים בקבינט. תמה השתיקה. ושוב – נדרשת פרשנות. האם זו ״התשובה״? או שמא עדיין לא מדובר בדחייה סופית של ההצעה לשוב לליכוד? צריך לומר את האמת: הצופים במחזה הקמת הממשלה נאחזים בקש. אין מה לומר, אז גם הרווח בין המילים הוא עילה לפרשנות. אין מה לומר, אז אומרים גם על מה שלא נאמר.

מה שקורה לסער הוא דבר מעניין. לפני חודשיים עוד היה מועמד לראשות הממשלה. אחר כך כבר לא ממש. אחר כך בקושי הצליח להציל את מפלגתו מקריסה מוחלטת. אחר כך מיהר לוותר על האגו. הוא היחיד שממש ויתר. שבנט יהיה ראש הממשלה, שלפיד יהיה, שמישהו יהיה. רק לא נתניהו. ולא סער. כאילו שהסף הפוסל מועמד מכהונת ראש הממשלה עובר בין שישה מנדטים – מה שיש לגדעון – לשבעה מנדטים – מה שיש לנפתלי.

ולא רק שוויתר על האגו, הוא ממשיך לשחק. רבים כבר הכתירו אותו למפסיד הגדול של הבחירות. אבל אם נתניהו ייאלץ לעזוב את בלפור, יכול להיות שהנרטיב עוד ישתנה. שסער יוכתר כמנצח. אחרי הכול, הוא היחיד שבאמת שם את הז׳יטונים שלו על גלגל הרולטה הפוליטית והימר על גורלו. בנט בסך הכול שיחק את משחקו הרגיל. לפיד בסך הכול היה מה שהוא תמיד – אופוזיציה לנתניהו. לגנץ לא היה מה להפסיד. רק לסער היה מה להפסיד. רק סער לקח סיכון גדול.

האם תקום בקרוב קואליציה? האם הולכים לבחירות? כאן תוכלו להציע את התחזית שלכם

לפני שבועיים התחלנו להציג כאן נתונים, שאספו וניתחו היועץ המדעי של המדד, פרופ׳ קמיל פוקס, והאנליסט נח סלפקוב. מידע שאנחנו מנתחים מתוך קלפיות. הראינו איך הציונות הדתית קיבלה קולות על חשבון הליכוד. הראינו שסמוטריץ׳ הוא יציר כפיו המובהק של נתניהו. היום נציץ לכיוונה של תקווה חדשה, המפלגה של סער. האם סער הוא המפסיד הגדול, או שמא סוכן השינוי הגדול של הבחירות? זה תלוי קודם כול בתוצאה. האם נתניהו ירכיב או לא ירכיב. האם יריביו יתחברו לממשלת ימין-מרכז-שמאל או לא. כך שעל שאלת הניצחון עוד מוקדם להשיב. אבל אפשר לנסות להשיב על שאלות אחרות. לדוגמה: האם הליכוד הפסיד מנדטים לסער?

הנה גרף, מהסוג שכבר הצגנו. תכף נסביר אותו בפירוט, אבל קודם הכותרת: במקום שהליכוד ירד, תקווה חדשה עלתה. ובמילים פשוטות: סער פגע בליכוד. אולי הפגיעה שתמנע מנתניהו קואליציה.

עכשיו נסביר מה רואים. בבחירות 2021 הליכוד קיבל נתח קטן יותר מקולות המצביעים לעומת הנתח שלו בבחירות 2020. ב-2020 חלקו של הליכוד היה 29.5% מהקולות. בבחירות 2021 חלקו של הליכוד ירד ל-24.2% מהקולות. כלומר, ירידה של 5.3 אחוזים. הקו האופקי השחור על הגרף מציין את הירידה הזאת. הירידה של הליכוד.

מעל ומתחת לקו הזה יש בערך 1,200 נקודות, שכל אחת מהן משקפת את ההצבעה בישוב אחד. הצבעה למי? אז כך: בקו הגובה, הציר האנכי, כל נקודה מייצגת את השינוי בהצבעה לליכוד לעומת הבחירות הקודמות (כלומר, אם הנקודה מעל האפס, הליכוד קיבל הפעם יותר מאשר בפעם הקודמת, אם היא מתחת לאפס, הוא קיבל פחות). במיקום לרוחב, הציר האופקי, הנקודה מייצגת את ההצבעה לתקווה חדשה (ככל שהנקודה יותר ימינה, כך תקווה חדשה קיבלה שיעור יותר גדול מהקולות ביישוב). נחזור: כל נקודה מייצגת למעשה שתי הצבעות ביישוב אחד, לליכוד ולתקווה חדשה. וכמובן, לא כל נקודה מייצגת אותו מספר של קולות. יש ישובים גדולים, כמו ירושלים, ויש קטנים, כמו מטולה. מה שחשוב הוא שיעור הקולות לכל מפלגה, לא מספר המצביעים.

כאמור, ציר הגובה הוא השינוי בהצבעה לליכוד. יישוב שבו ההצבעה לליכוד עלתה ב-2% לעומת הבחירות הקודמות, יהיה קצת מעל האפס. ישוב שבו ההצבעה לליכוד ירדה בדיוק ב-5.3%, ימוקם בגובה הקו השחור (שמייצג, כאמור, את הירידה הממוצעת לליכוד). ישוב שבו ההצבעה לליכוד ירדה עוד יותר נמוך לעומת הבחירות הקודמות, יהיה מתחת לקו השחור. הציר האופקי, משמאל לימין, מסמן כאמור את שיעור ההצבעה לתקווה חדשה. ככל שהמפלגה של סער קיבלה יותר, כך הנקודה תזוז ימינה. כמו שאפשר לראות, הנקודה הכי רחוקה נמצאת קצת מעל העשרים אחוז לסער. הוא לא קיבל יותר מזה בשום מקום.

את הסיפור העיקרי מספר הקו הכחול, היורד בשיפוע. למעשה, השיפוע הוא המגמה: ככל שאחוז הקולות של הליכוד ביחס לבחירות הקודמות נמוך יותר, כך שיעור הקולות שקיבלו סער ותקווה חדשה גדול יותר. לעומת זאת, היכן שביצועי הליכוד היו טובים, סער קיבל שיעור קטן יותר מהקולות. יש קשר מובהק: ליכוד יורד, סער עולה, ליכוד עולה, סער יורד. מה זה אומר? כנראה (זה די מסובך להוכיח בוודאות, אבל המסקנה סבירה) שסער לקח קולות מהליכוד. היכן שלקח, הליכוד ירד.

לכל זה צריך להוסיף יותר מהסתייגות אחת. קודם כול, סער לא לקח רק מהליכוד, הוא לקח גם מכחול לבן. ועוד: לסער יש בסך הכול שישה מנדטים, כך שהנזק לליכוד לא היה דרמטי. זה לא אריאל שרון שהקים את קדימה, ושדד את הליכוד מרוב בוחריו. ומצד שני, כל מה שחסר לנתניהו כדי להגיע ל-61 בלי רע״מ – התנאי של סמוטריץ׳ – הם שני מנדטים. שני המנדטים שלקחה ממנו תקווה חדשה. אם נתניהו לא יהיה ראש הממשלה, תנו לסער קרדיט על ויתור על האגו, וגם על שני המנדטים האלה. אם נתניהו לא יהיה ראש ממשלה, תנו לסער כבוד, או לפחות חצי כבוד, של מנצחים.

והנה עוד משהו על סער, שמבליט דווקא את הצד השני של הסיפור. עד כמה מפלגתו לא הצליחה לקעקע את היסודות של בניין הליכוד. לא הצליחה מהרבה סיבות, ואחת מהן היא כנראה שהמסר שלו עובד היטב על קהל שאינו הקהל הליכודי המסורתי. איך יודעים? הנה עוד גרף. במבנה הוא דומה מאוד לקודמיו, אבל מציג השוואה אחרת. שוב, יש נקודות. שוב, הן מייצגות הצבעה ביישובים השונים. אבל הפעם, יש נקודות כחולות, של הצבעה לליכוד, ונקודות אדומות, של הצבעה לתקווה חדשה. את שיעור ההצבעה רואים על הציר האופקי, משמאל (הצבעה נמוכה) לימין (הצבעה גבוהה).

מה ששונה בגרפים האלה הוא הציר האנכי, מלמטה למעלה. הציר הזה מייצג, בפשטות, את המדד הכלכלי-חברתי של כל ישוב על הגרף. השתמשנו בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובערך של המדד לכל ישוב. ישובים שהמדד שלהם נמוך, כמו רהט (כלומר, ישובים שהתושבים שלהם במצב סוציו-אקונומי פחות טוב על פי מדדי הלשכה), ממוקמים נמוך, ישובים שהמדד שלהם גבוה, כמו סביון, ממוקמים גבוה. כלומר, בגרף הזה כל נקודה היא שילוב של שיעור ההצבעה למפלגה ביישוב מסוים (ליכוד או סער), ושל מיקומו של היישוב על המדד הכלכלי-חברתי (למתעניינים: הערכים במדד הכלכלי-חברתי, שבעבור רוב גדול של הישובים נמצאים בין 2- לבין 2 מבטאים את האופן שבו הוא מוצג על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ערך המדד מתוקנן כך שהממוצע של כל הרשויות המקומיות הוא אפס. הערך מעל ומתחת לאפס מבטא את המרחק של כל הרשות המקומית מהממוצע ביחידות של סטיות תקן).

ואז באים הקווים. הכחול, של הליכוד. האדום, של תקווה חדשה. הקו הכחול מלמד שההצבעה לליכוד, גדול, היא הצבעה של מעמד בינוני (ישובים שהמדד הכלכלי חברתי שלהם בערך באמצע הסקלה. בישובים שממוקמים נמוך במדד מצביעים בעיקר לשתי החרדיות ושתי הדתיות). הקו האדום, של סער, מספר על מפלגה שהמצביעים שלה מתגוררים היכן שהמצב הכלכלי-חברתי טוב. אפילו מצוין. למעשה, הקו האדום הזה הוא התלול ביותר כלפי מעלה לעומת כל המפלגות. יותר תלול משל יש עתיד. יותר משל כחול לבן. סער לא הצליח לקחת מהליכוד יותר משני מנדטים, כי לא הצליח לדבר לקהל שהוא עמוד השדרה של הליכוד.

ותזכורת: אנחנו מחכים שתבואו להשיב על שלושה שאלונים (או לפחות על אחד מהם, כל אחת ואחד מה שמתאים לו).

כאן תוכלו לדרג את ראשי הממשלה לדורותיהם מגרוע במיוחד ועד מעולה.

כאן תוכלו לומר לנו מה דעתכם על ביצועיו של הנשיא האמריקאי ג׳ו ביידן והאם הוא טוב לישראל.

כאן תוכלו לתת את התחזית שלכם לקואליציה שתקום, אם תקום.