פקק תנועה בנתיבי איילון
צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

תקועים: איך אפשר להוציא את ישראל מהפקקים?

בזמן שהקורונה הביאה לחיינו מיליון בעיות שלא יכולנו לדמיין עד ששמענו עליהן, היא גרמה לנו להניח בצד חלק מהבעיות האחרות. אחת מהן היא התנועה הערה מדי בכבישים כאן. וכשמנכ"ל משרד התחבורה בכבודו ובעצמו מודה שהוא לא נוסע בתחבורה ציבורית - הפתרון נראה רחוק מתמיד
מערכת כאן חדשות
24 באפריל 2021
08:26

לפני חודש בערך ציינו בעולם המוזיקה 30 שנה לאלבום המופת "Out of Time" של להקת האינדי REM. אבל הנסיעה בכבישי ישראל בחודש האחרון מחזירה אותנו דווקא לשיר מאלבום אחר של הלהקה - "Everybody Hurts". מי שגדל בשנות ה-90 בוודאי זוכר את הקליפ המפורסם: חברי הלהקה תקועים בפקק תנועה אין סופי, עד שהם ושאר הנוסעים האומללים מחליטים לנטוש את מכוניותיהם מתוך ייאוש. נדמה שכמעט כל ישראלי וישראלית חיים לאחרונה את הקליפ הזה בכל בוקר כשהם יוצאים לעבודה, שוקלים לנטוש את הרכב באמצע הכביש.

בזמן שהקורונה הביאה לחיינו מיליון בעיות שלא יכולנו לדמיין עד ששמענו עליהן, היא גרמה לנו להניח בצד חלק מהבעיות האחרות. אחת מהן היא התנועה הערה מדי בכבישים כאן. והבעיה הזו מרימה שוב את ראשה עם החזרה לשגרה. זה הורגש ביתר שאת בחג הפסח האחרון, זמן קצר אחרי הסרת רוב הגבלות הקורונה, כשכל הישראלים יצאו לבלות בבת אחת ולא היה ניתן לטוס לחו"ל. אבל פסח חלף עבר לו, וגם יום העצמאות. מאז כלל מסגרות החינוך חזרו לפעילות מלאה, והפקקים עוד כאן - וכאן כדי להישאר.

זאת רק ההתחלה | ליאל קיזר, משחקי הכיס

הסיבה לפקקים פשוטה - כבר עכשיו הכבישים בישראל הם מהעמוסים בעולם. על כל קילומטר כביש סלול נוסעות אצלנו בערך 2,800 מכוניות, פי 3.5 ממדינות ה-OECD. אם תשאלו את כל הגורמים הרלוונטיים תגלו שמה שאנחנו רואים על הכביש כרגע הוא רק הפרומו. העלייה ברמת החיים מצד אחד, הגידול והפיזור של האוכלוסיה ברחבי הארץ מצד שני והשילוב של כל זה עם תחבורה ציבורית כושלת, הביאו לזה שבעשור האחרון "שיעור הנסועה", כלומר מספר הקילומטרים שרכב פרטי עובר, עלה בכמעט 5% בכל שנה. והוא צפוי להמשיך ולעלות בקצב הזה.

65% מהעובדים כאן בוחרים לנסוע לעבודה ברכב פרטי והחלק שלהם בכלל העובדים עולה בערך ב-1% כל שנה. מספר המכוניות על הכבישים כאן עולה בהתמדה. אפילו בשנה שעברה, שנת הקורונה הגדולה, כשהתחזית הייתה ששוק הרכב יתרסק בגלל המשבר הכלכלי, עלו על הכבישים יותר מ-220 אלף כלי רכב חדשים והירידה ברכישת המכוניות החדשות הייתה של בערך 15%, נתון שולי בהתחשב במצב.

בינואר האחרון כבר נשבר כאן שיא של כל הזמנים ונמסרו כמעט 50 אלף מכוניות חדשות. לפי ההערכות,  העלות של הפקקים למשק הישראלי בכל שנה היא 15 מיליארד שקלים. בעוד עשור זה כבר יעלה לנו 25 מיליארד שקלים בשנה, או אם תרצו - עוד 60 דקות שבהן נעמוד כולנו על הכביש בכל יום.

פתרון אחד ברור לבעיה הוא לעודד אותנו לזנוח את המכוניות הפרטיות ולעבור לתחבורה ציבורית. כשהדרך לעשות את זה היא מצד אחד לשפר משמעותית את השירות בתחבורה הציבורית, ומצד שני לייקר את העלות של נסיעה ברכב פרטי. זה אומר להפוך את התחבורה הציבורית לאמינה יותר - שנדע שהאוטובוס או הרכבת מגיעים כשהם אמורים להגיע. להפוך אותה לזמינה יותר - להגדיל את התדירות משמעותית. להפוך אותה לנגישה יותר ולייצר קשר בין אמצעי התחבורה השונים - כך שלא נצטרך ללכת קילומטרים בין הרכבת, לאוטובוס ולמשרד.

לפי ההערכות, העלות של הפקקים בשנה היא 15 מיליארד שקלים. בעוד עשור זה יעלה 25 מיליארד בשנה

כל זה, תאמינו או לא, כרוך בהשקעה של כסף. כסף גדול בטווח הקצר, שאמור לחסוך לנו הרבה יותר כסף בטווח הארוך. ואתם יודעים מה צריך בשביל זה? ניחשתם נכון: ממשלה יציבה שתקבל החלטות מדיניות בלי לחשוב על הבחירות שמעבר לאופק ותעביר תקציב שיכלול תוכנית עבודה לשנים קדימה.

מתי מנכ"ל משרד התחבורה נסע באוטובוס? | יפעת גליק, המסייעת

גם מנכ"ל משרד התחבורה עופר מלכה ממהר להגיד שהפתרון הוא מעבר של יותר ישראלים לשימוש בתחבורה ציבורית. "כדי שלא יהיו פקקים צריך להוריד רכבים פרטיים מהכביש", הוא אומר בריאיון למוסף החדש של יפעת גליק בחדשות הערב - "המסייעת". לדבריו, "הבעיה היא שהישראלים לא באמת הולכים לתחבורה ציבורית". אבל אולי הבעיה היא שכשמלכה נשאל אם הוא הגיע לריאיון בתל אביב בתחבורה ציבורית, תשובתו היא: "לא, הגעתי עם האוטו שלי. הייתי בפגישות בכמה מקומות". מלכה אמנם ממהר להכות על חטא: "צריך לנסוע יותר בתחבורה ציבורית – גם אני", אבל אתם מבינים? אפילו מנכ"ל משרד התחבורה מעדיף להתנייד עם רכבו הפרטי.

כששואלים את מנכ"ל משרד התחבורה לשעבר עוזי יצחקי למה בישראל עדיין לא השכילו לטפל בבעית התחבורה כפי שעשו במדינות מעבר לים, הוא עונה: "את זה אני חושב שצריך להפנות לראשי הממשלה - מדוד בן גוריון ואשכול, וכאלה שהיו כשאני עוד לא נולדתי". לא תשובה מעודדת במיוחד. 

באופן כללי, לא ברור עד כמה האנשים שאמורים, והיו אמורים, למצוא את הפתרונות - מודעים בכלל לגודל הבעיה. סיור עם יצחקי במבשרת ציון מגלה שהוא בטוח שלמועצה המקומית בפרברי ירושלים, שבה כל הזמן מתווספות שכונות חדשות, יש פתרונות תחבורתיים. "יש כניסה מכיוון עין כרם, יש כניסה מכיוון ירושלים", הוא אומר. אבל התושבים, באופן לא מפתיע, ממש לא מסכימים.

אולי הקודקודים למעלה פשוט לא משקיעים בתחבורה למטה? אושרת גני גונן מכהנת רק שנתיים כראש המועצה האזורית דרום שרון, שמוקפת בכמה מהכבישים הכי פקוקים בישראל, אבל כבר הספיקה לראות שלושה שרי תחבורה שונים בתפקיד. את שלושתם - כ"ץ, סמוטריץ' ורגב - הזמינה גני גונן לבוא לראות את בעיות תחבורה הקשות שעמה מתמודדים תושבי המועצה. אף אחד מהם לא טרח להגיע. "הם נפגשים עם מי שהם נפגשים. איתי הם לא נפגשו, וזה לא שלא ניסיתי", היא אומרת. "גם כשהצלחתי להגיע לישראל כ"ץ זה היה בזכות חבר מרכז לליכוד שהוא תושב שלנו".

- מנכ"ל משרד התחבורה, עופר מלכה: הישראלים לא באמת הולכים לתחבורה ציבורית
- יפעת גליק: אתה הגעת בתחבורה ציבורית לפה?
- מלכה: לא, עם האוטו שלי

מנכ"ל משרד התחבורה לשעבר עוזי יצחקי לא מסכים עם הטענה ששרי התחבורה מתעסקים קצת יותר מדי בפוליטיקה ופחות מדי בבעיות התחבורה. "שרי התחבורה לדורותיהם, היה להם חשוב לראות את הפתרונות", אומר יצחקי. "ברור שבתקופת בחירות השרים יותר עסוקים, אבל המשרד ממשיך לעבוד". רק נזכיר שישראל נמצאת כבר בערך שנתיים בסוג של מערכת בחירות בלתי נגמרת - כמו פקק תנועה ארוך.

האם ישראל צריכה להפסיק לעודד ילודה? | עצם העניין

אז הבנו שהשקעה מסיבית בתשתיות התחבורה הציבורית זה פתרון אחד, שכאמור לא ממש קורה. אבל אולי אפשר לגשת לבעיה מכיוון קצת אחר.

בישראל, בשונה מכל המדינות המפותחות האחרות - האוכלוסייה גדלה בקצב מהיר מאוד של 2% בשנה. בריאיון שערך השבוע קלמן ליבסקינד עם החוקר מהמרכז הבינתחומי, פרופ' עומר מואב, טען הכלכלן ש"אם אנחנו רק רוצים לעמוד במקום אנחנו צריכים להגדיל את התשתיות ב-2% בשנה, אבל אנחנו רוצים לא רק לעמוד במקום אלא להתקדם - דרושה השקעה אדירה, בתחבורה ציבורית בעיקר, כדי ליישר קו עם המדינות המפותחות".  

אבל פרופ' מואב ממש לא אומר שצריך להגדיל את הגירעון או לנסות לרדוף אחרי קצב הריבוי הטבעי באמצעות הגדלת השקעות מסיבית, אלא מצביע על שינוי כיוון: "הילודה הגבוה מאוד ובעיקר התפלגותה על אוכלוסיות שונות, היא אתגר כלכלי מאוד חמור שאנחנו צריכים להתייחס אליו". לדברי מואב, ישראל מעודדת ילודה על ידי סבסוד משפחות מרובות ילדים. 

"מחקרים שנעשו לאחרונה הראו שמשפחה חרדית ממוצעת מקבלת מהמדינה בתקציבי חינוך, בריאות ורווחה סדר גודל של 5,000 שקלים בחודש מעבר למה שהיא משלמת במיסים. המשמעות היא שיש פה אוכלוסיה הולכת וגדלה, נטל שהולך וגדל על משלם המיסים", אומר מואב. "אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו רוצים להיות מדינה מפותחת, או  מדינה ענייה שעושים בה המון ילדים.

"ילודה היא לא רק פונקציה של תרבות, ערכים ודת אלא גם פונקציה של תמריצים. בראיה מפוכחת אין לנו ברירה אלא להבין שאנחנו לא יכולים להמשיך לעודד את הילודה ולממן את הילדים. צריך לצמצם את קצבאות הילדים ובוודאי להפסיק אותם אחרי ילד שלישי".

בין אם הפתרון יבוא מכיוון השקעה בתשתיות או מכיוון של טיפול בגידול באוכלוסייה, פתרון יהיה חייב להימצא, כי בעיית התחבורה רק תלך תחמיר. אבל בפקקים כמו פקקים - כרגע אנחנו בעיקר תקועים.

שלא תתייאשו בפקקים: הקלאסיקה של REM, רק בבקשה - אל תנטשו את הרכב באמצע הכביש