הרלן קובן

הרלן קובן: "אני לא רוצה שאנשים יקראו את הספר שלי ויגידו 'הוא איש שמאל מטורף'"

ענק ספרי המתח מספר בריאיון ב"כאן תרבות" על הסיבה שהוא מעדיף לכתוב בידור ולא לנקוט עמדה פוליטית, על הביקורת שמושמעת כלפיו, ועל אהבתו לטלוויזיה הישראלית
גואל פינטו, כאן תרבות
03 במאי 2021
09:38

הרלן קובן הוא אחד מהסופרים הנקראים ביותר בעולם, וסופר המתח הנקרא ביותר בישראל. הוא פרסם 33 ספרים בשלושת העשורים האחרונים, רובם המוחלט תורגם גם לעברית. זה לא נדיר עבורו: הוא מהסופרים האמריקאים הבודדים שמוכרים יותר ספרים מחוץ לארצות הברית, מאשר במדינתו שלו. ולאחרונה הוא הפך גם לסחורה חמה בשוק הטלוויזיה, עם חוזה מיליונים עם נטפליקס, שתעבד 14 מספריו לסדרות. בסוף השבוע עלה לאוויר בנטפליקס, גם אצלנו, עיבוד ספרדי לספרו "התמימים".

בריאיון מיוחד ב"כאן תרבות" לתוכנית "גם כן תרבות" עם גואל פינטו, לרגל השתתפותו בפסטיבל הסופרים הבינלאומי בירושלים, קובן מספר למה פשע כל כך מושך אותנו, למה הוא מעדיף לבדר מאשר להיות כותב פוליטי, איך זה מרגיש להיות כוכב של נטפליקס, ומה הוא חושב על הטלוויזיה הישראלית. 

למה הספרות העולמית הטובה, דיומא או דוסטויבסקי, עוסקת תמיד בפשע? למה היא מושכת אותנו כל כך?

"אם אבקש ממך למנות את הרומנים האהובים עליך, אני מנחש שיהיה בהם מתח או מיסתורין. הלב של כל הסיפורים הוא גיבור שמתגבר על מכשולים. פשע הוא מכשול. הוא שם את הגיבור במקום, שאנחנו כקוראים, מוצאים כמושך".

אתה מסתכל על אנשים בקניון ואומר: זו דמות?

"כן. הכל קשור להזדהות. אחד הדברים שלימדתי את הילדים שלי זה שלכל אדם, לא משנה טוב או רע, מה המין שלו, אם הוא עשיר, עני, המגדר, הצבע שלו - לכולם יש חלומות ותקוות. וכשאתה מתבונן בהם, תמיד תזכור שגם להם יש חלומות ותקוות, שמשפיעים עליהם. אם אתה רואה מישהו איטי בתור, או מישהו שנוהג בכביש בצורה שמרגיזה אותך - קח צעד אחורה, אתה לא יודע מה עבר עליו היום, אתה לא יודע עם איזה זבל בהיקף תעשייתי הוא מתעסק. וככה אני חי את חיי. זו גם הדרך הנכונה לכתוב ספרים. אני רוצה שהנבלים בספרים שלי יהיו עשירים בחייהם, שאתה תתהה איך הם הגיעו לאן שהגיעו".

הביקורות מעניינות אתך? אומרים שהכמות אצלך באה על חשבון איכות.

"המבקרים יכולים לומר מה שהם רוצים. לא שמעתי אף אחד אומר את זה על שייקספיר, דיקנס, או אחרים. זה בסדר. כתיבה זה הדבר היחיד שאני עושה. אני לא אוסף עתיקות, אני לא אוהב בולים, אני לא יוצא לבירה עם החבר'ה. שני הדברים היחידים שמעניינים לי בחיים הם הכתיבה והמשפחה שלי. זה מה שאני טוב בו. אולי זה הופך אותי לאדם משעמם, אבל זה אני".

אתה יודע למה הישראלים אוהבים אותך כל כך?

"לא. אני מקווה שזה כי הספרים טובים. יש לי משפחה בישראל, אולי הם קונים את עותקי הספרים".

אתה אדם פוליטי? אתה ידע מה קורה עכשיו בארמניה, תימן, ישראל, עזה?

"במידה מסוימת. אני לא ג'אנקי פוליטי, אבל אני יודע מה קורה בעולם. העבודה שלי זה לבדר אותך, לתת לך מפלט מכל הדברים האלה. הדרך שבה אני עושה את זה היא דרך דברים פוליטיים: אם תכתוב על דברים שלאף אחד לא אכפת מהם, לא משנה כמה הקרב, או מרדף המכוניות יהיה כתוב היטב, אתה חייב שיהיה לזה הקשר. אבל אני לא רוצה שאנשים יקראו את הספר שלי ויגידו 'הוא איש ימין משוגע', או 'איש שמאל מטורף'. זה לא עושה טוב, לא לך הקורא, ולא לי, הכותב. את הפוליטיקה שיש בספר אני אעביר בצורה מעודנת יותר. התפקיד שלי הוא לא להטיף לך. מספיק אנשים מטיפים לך, ואומרים לך מה לחשוב. אני לא אחד מהם". 

לכן לא נראה כותרות פוליטיות בניו יורק טיימס, קובן אמר ככה או ככה?

"אולי. אנשים שעוקבים אחרי הרשתות החברתיות, או יקראו את הספרים, אבל זה לא משרת עבורי שום מטרה טובה להיות פוליטי מדי. אנשים לא יקשיבו לי. והם גם לא צריכים. אנשים רוצים לקרוא סיפור. הדרך שבה כולנו לומדים היא דרך סיפורים, אבל לא כשמראש אומרים לנו על מה הסיפור, או מה המוסר השכל שלו: אם אני אגיד לך מראש, הנה ספר על מה שבאמת קורה עכשיו בתימן, והנה הדעה שלי על זה, זה לא יעבוד. אבל אם אספר לך סיפור, שיהיה קשור למצב בתימן, ולא תחשוב שיש לי אג'נדה בנושא, אני אצליח לשנות את דעתך בצורה מעודנת, מאשר אם אהיה עוד מישהו שצורח דעה כזאת או אחרת".

נדבר טלוויזיה. חוזה חסר תקדים - 14 ספרים שלך יועבדו על ידי נטפליקס לסדרות ברחבי העולם. מדוע בחוזה שלך עם נטפליקס החלטת שהעיבודים לספרים שלך יגיעו ממדינות שונות, ובשפות שונות?

"זה בחר בי. זה כמו כתיבת שירים. ביום שישי עלתה הסדרה 'התמימים' בנטפליקס, ואני מאושר מזה. זה מקורי, ויהיו לכם הפתעות רבות. זה מתחיל רגיל, ואז מתפוצץ. נגיד שהיתי כותב שיר מצליח ומישהו בספרד מקליט גרסא משלו. אני לא הייתי רוצה שזה יישמע בדיוק אותו הדבר, מה הכיף בזה? אני רוצה שהוא יכניס לשיר את התרבות שלו, הכשרון שלו. נטפליקס מגיעה ל-190 מדינות. אנחנו חיים בתור הזהב של הטלוויזיה בגלל שכבר לא מדובר רק אמריקה. אתם בישראל מדהימים. יש לכם מסורת נפלאה של טלוויזיה. אחד האנשים המדהימים אצלכם הוא עומרי גבעון (תסריטאי ובמאי שעבד על הסדרות "בשבילה גיבורים עפים" ו"ביום שהאדמה רעדה" - ג"פ). הייתי שמח לעבוד איתו, הוא בעל כשרון רב. העובדה שאני יכול לעבוד עכשיו עם אנשים מרחבי העולם מדהימה אותי".