צילום: פלאש 90

החורים בדו"ח הזיהומים של משרד הבריאות

משרד הבריאות פרסם הבוקר לראשונה דו"ח על מצב הזיהומים בבתי החולים. אבל כמה אנשים מתו מזיהום? את זה הוא לא יודע
עמית תומר
25 בינואר 2017
07:40

הזיהומים בבתי החולים ידועים כגורם לאלפי מקרי מוות בשנה. בדו"ח מבקר המדינה מ-2013 נקבע כי בין 4,000 ל6,000 חולים מתים מידי שנה בישראל כתוצאה מזיהום שקיבלו בבית החולים, וכי עד 75 אחוז מהמקרים היו יכולים להימנע אם המוסדות הרפואיים היו רק מקפידים על תנאים הולמים וכללי בטיחות. כך הנושא הוכתר כאחת הבעיות המובילות במערכת הבריאות.

הבוקר יציג משרד הבריאות בפני הוועדה לביקורת פנים של הכנסת דו"ח ראשון שנועד לספק תמונת מצב של הזיהומים בבתי החולים השונים. אבל אם חשבו החכ"ים שיבינו מהנתונים את גודל תופעת התמותה מזיהומים העדכני ובאיזה בתי חולים המצב הכי גרוע - הם יתבדו. הדסק הכלכלי של "כאן" עם השאלות שלא הצלחנו לקבל עליהן תשובה.


אז כמה אנשים לוקים בזיהומים מידי שנה בעקבות אשפוזים?
במשרד הבריאות בדקו סוג אחד בלבד של זיהום - אלח דם כתוצאה מצנתר מרכזי. למה דווקא את זה הסוג הזה? "זהו התחום שאנחנו יכולים להשפיע עליו הכי הרבה בהיבטים של מניעה", מסבירה ד"ר ענת עקה זהר, מנהלת מנהל האיכות, הבקרה והשירות במשרד הבריאות שחיברה את הדו"ח, "בטכניקה נכונה של הצנתר אנחנו יכולים להפחית את שיעור הזיהומים בצורה משמעותית".

איך אפשר ללמוד מזה באופן כללי על מצב הזיהומים בבתי החולים? אי אפשר. לא קיימים נתונים על כמה אחוזים מהזיהומים בבתי החולים בישראל הם מהסוג הזה, ובכל הדו"ח אפילו לא מופיע נתון כללי של כמה אנשים בישראל סבלו בשנת 2015, בה נעשתה הבדיקה, מהזיהום הזה.

וכמה אנשים מתים בשנה מהזיהומים בבתי החולים?
הנושא הזה, שהוא הרי הממצא המטריד ביותר שהיה בראש דו"ח מבקר המדינה, כלל לא נבדק. "מדדנו רק את שיעורי הזיהומים הנרכשים כתוצאה מצנתר מרכזי, לא את מקרי המוות בעקבותיהם", חוזרת ואומרת ד"ר ענת עקה זוהר.

אבל למה לא בעצם? כי משרד הבריאות אסף נתונים בדיעבד, לשנה שכבר הסתיימה, ולא בכל בתי החולים שומרים את הנתונים האלו על כל מטופל - ואז אי אפשר לדעת מה עלה בגורלו של כל אחד, אלא רק לקבל תמונת מצב כללית. למה הוא אסף את הנתונים בדיעבד, אם הבדיקה התחילה להתבצע כבר בינואר 2015? לא ברור.


איזה בית חולים הכי מזוהם? והיכן המצב הכי טוב?
בדו"ח מודגש שוב ושוב שההשוואות בין בתי החולים בעזרת הנתונים הקיימים כיום אינן אפשריות ואינן תקפות, כיוון שהנתונים לא מתוקננים. מה זה אומר? שבכל בית חולים יש תמהיל אחר של חולים - הגיל שלהם שונה, מחלות הרקע והנסיבות שבגללן הם מתאשפזים, ככה שמספר החולים שקיבלו זיהום בכל בית חולים לא בהכרח אומר משהו על מצב הזיהום בבתי החולים. לפחות חלק מהדברים האלה אפשר כמובן לתקנן סטטיסטית, אבל לא מופיעים נתונים כאלה בדו"ח.

בנוסף, לא הכניסו למדד את מדיניות בתי החולים השונים לגבי שליחת דגימות דם לבדיקה - מי שמרבה לעשות זאת יש סיכוי גבוה יותר שימצאו אצלו זיהומים, פשוט כי הוא מחפש אותם, בעוד שבתי חולים שממעטים לבדוק מן הסתם יגלו מעט יותר.
ואחרי שהדגשנו שאסור להשוות נספר בכל זאת מי זכו לנתונים לא מחמיאים - בית החולים "הדסה הר הצופים" בירושלים מוביל במספר הזיהומים על פי המדד הלא מתוקנן, עם 8.3 מקרי זיהום מסוג אלח דם לאלף הכנסות צנתר מרכזי. לניאדו בנתניה עם 7.5 מקרים מתוך כל אלף. "הלל יפה" בחדרה עם 6.6 מקרים מתוך כל 1,000. ובית החולים "רמב"ם" החיפאי עם 6 מקרים מתוך אלף.

אגב, למי שזכו לנתונים טובים אי-התקנון לא הפריע להשוויץ. בקופת החולים "כללית" התגאו כי בתי החולים שהיא מפעילה "מובילים ומצטיינים", וזאת הודות לכך ש"מניעת זיהומים הוצבה בכללית כיעד אסטרטגי ובשנים האחרונות הוקצו לכך משאבים רבים ממקורותיה העצמאיים של הקופה". גם בבית החולים העמק, שזכו לאפס זיהומים, מסרו כי הדבר נעשה "הודות לעבוד שיטתית קשה ומאומצת של צוות היחידה למחלות זיהומיות". האם אלו הסיבות או אוכלוסיית מטופלים קלה ושליחת דגימות מועטות? מי יודע.


זה היה ב-2015. ומה קרה מאז?
בעקבות דו"ח המבקר המדאיג החלו בשנת 2016 במשרד הבריאות להפעיל תוכנית לאומית למניעת זיהומים הנרכשים במערכת הבריאות. הושקע בה תקציב של 50 מיליון שקלים בשנה, שמיועד לחיזוק היחידות למניעת זיהומים בבתי החולים, וקליטת רופאים מומחים לתחום ואחיות בעלות הכשרה מיוחדת. ישנה גם תוכנית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה, ואף הופעל מודל תמרוץ בבתי החולים הציבוריים - שאמור למדוד איך נלחמים בתי החולים בזיהומים ופרמטרים ספציפיים של רכישת זיהומים.

האם המצב השתפר? הנתונים לא מופיעים בדו"ח, שמתייחס ל-2015 בלבד ולא משקף האם המאמצים שנעשו אכן מועילים.


אנחנו צריכים לדאוג?
שר הבריאות יעקב ליצמן אמר בתגובה לדו"ח כי "הנתונים הקשים מחייבים אותנו לנקוט בתהליכים ופעילויות אינטנסיביות במטרה לצמצום ניכר בשיעור הזיהומים בבתי החולים, שהם מגיפה לכל דבר המאיימת על מערכת הבריאות". אבל מחברת הדו"ח, ד"ר עקה זהר, בחרה דווקא להדגיש כשנשאלה על חומרת הנתונים כי: "ביחס לעולם אנחנו יכולים לראות שאנחנו לא נמצאים במקום גרוע".


אז מה השורה התחתונה?
הצעד של משרד הבריאות, שלראשונה חושף את הדו"ח ולא משאיר אותו רק בחדרי החדרים של המשרד, מהווה חלק ממגמה חשובה של שקיפות שמתפתחת בשנים האחרונות במשרד. אבל מהדו"ח הזה לא ניתן ללמוד כלום.

איך הנתונים האלה כן יוכלו לסייע? בשנים הבאות, כאשר יאספו נתונים נוספים על בתי החולים, יהיה אפשר להשוות כל בית חולים לעצמו ולהבין האם המצב שלו השתפר או התדרדר. גם חשיפת המידע כשלעצמה עשויה לתמרץ את בתי החולים להשתפר, כדי לא לזכות בכותרות שליליות. עם זאת, זו לא השנה הראשונה שנאספים נתונים על הזיהומים בבתי החולים, אלא רק הפעם הראשונה שבה הם נחשפים לציבור. אם משרד הבריאות רוצה שהציבור יוכל ללמוד משהו מהדו"ח - כל מה שהוא צריך לעשות זה לפרסם את הנתונים על השנים הקודמות.