דולה מסייעת לאישה בהריון
צילום: AP

הגבולות הפרוצים של לידות הבית

הכנסת צפויה לאשר היום מענק לידה לנשים שיולדות בבית. אך התחום עדיין פרוץ: אפשר ללדת בלי מיילדת והענישה לרופאים שפועלים בניגוד להנחיות מזערית
עמית תומר
30 בינואר 2017
15:18

מליאת הכנסת צפויה לאשר היום את השוואת תנאיהן של נשים היולדות בבית, כך שיזכו למענקי לידה מהביטוח הלאומי בדיוק כמו נשים שמגיעות ללדת בבתי החולים.
אם הצעד אכן יתרחש, מדובר בתיקון עיוות היסטורי. לפני קום המדינה המצב בארץ היה הפוך - בתי החולים לא היו מסוגלים לשכן את כל היולדות בשטחיהם, לכן הרופאים עשו מאמצים להרחיק משם את היולדות שהריונן אינו בסיכון מוגבר, ושידלו אותן ללדת בבית. אך עם קום המדינה המגמה התהפכה והוחלט להעביר את הלידות אל בתי החולים. הנימוק לכך היה תנאי המחייה בישראל המתהווה שמקשים על לידה בטוחה בבית - צפיפות הדיור של רוב המשפחות, הבנה לא מספקת בהיגיינה מצד העולים הרבים שהגיעו באותה תקופה ותחבורה שלא מאפשרת להסיע במהירות את היולדות שגרות בישובים מרוחקים לבית חולים במקרה שיש סיבוך בלידה.
הסיבות האלו לא רלוונטיות כבר עשורים, ובכל זאת לאורך השנים ההצעה להשוות את תנאי היולדות בבית הגיעה לבתי המשפט ולכנסת ונדחתה פעם אחר פעם. למה? כי למרות שעל פי החוק בארץ כל אישה יכולה לבחור היכן תלד, משרד הבריאות עדיין מאמין שלידה בבתי החולים עדיפה ובטוחה יותר.
בעצם נוצר מצב של חופש פעולה מדומה. מענק הלידה עומד על 1,750 שקל לילד ראשון ומאות שקלים לכל ילד נוסף, וכך השיקול הכלכלי משפיע על החלטות הנשים היכן ללדת. בנוסף, נשים שבוחרות בלידת בית נדרשות לשלם על הלידה, בניגוד ליולדות בבתי החולים. 

כעת הצעת החוק של ח"כ תמר זנדברג עשויה להגדיל את מספר לידות הבית המתרחשות מידי שנה, אבל התחום עדיין דורש הסדרה רבה. הדסק הכלכלי של "כאן" מציג את הסוגיות הנחבאות של לידות הבית.

מחלקת יולדות

מחלקת יולדות בבית חולים שערי צדק בירושלים (צילום: פלאש 90)

מי קובע מי לא יכולה ללדת בבית?

החוק בישראל קובע שכל אישה יכולה לבחור היכן ללדת. אבל לכלל הזה יש לא מעט יוצאות מן הכלל. למשרד הבריאות יש קובץ מטרות שמגדיר לאלו נשים אסור ללדת בבית. המטרה העיקרית של משרד הבריאות היא לקבוע איזון בין חופש הבחירה של היולדת לבין הצורך לשמור על בטיחותה ועל בטיחות תינוקה הנולד. אבל למנהל הרפואה, שכתב את המסמך, אין את הסמכות להגדיר לנשים כיצד לנהוג, הוא רק יכול להבהיר לצוותים הרפואיים איזה לידות אסור להם לבצע בבית. הנשים עצמן לא מחויבות להקשיב להנחיות משרד הבריאות וגם לא נענשות על כך. בנוסף, אף אחד לא קבע איזו סמכות רפואית צריכה להיות נוכחת בזמן הלידה. כתוצאה, חלק מהנשים בוחרות שלא לשתף בלידה רופא או מיילדת אלא רק "דולה", תומכת לידה ללא הכשרה רפואית.

אמנם החוק היום קובע כי כל מטופל רשאי לבחור איזה טיפול יקבל, והגורמים המקצועיים רק צריכים לספק לו את כל המידע הרלוונטי שיעזור לו להגיע להחלטה, אבל בסוגיית הלידות לא רק גורלה של האישה מונח על כף המאזניים. במרבית הלידות שמסתבכות מי שנפגע הוא היילוד. בחודש אפריל האחרון, למשל, תינוקת מתה בעת לידת בית בצפון. האם היתה בשנות ה40 לחייה, גיל שבו הסיכוי שהלידה תסתבך גבוה יותר ולכן יש צורך מוגבר בהשגחה ובפינוי זמין לטיפול נמרץ. סיפורים דומים עולים לכותרות אחת למספר חודשים, והמשותף להן הוא שבדרך כלל מדובר בלידות שמראש ניתן היה לצפות כי יסתבכו.

יש כאן פרדוקס. מצד אחד היחידים שנושאים באשמה על לידות שנעשות בניגוד להנחיות ומסתבכות הם הרופאים והמיילדות ולא היולדות. מצד שני הדבר מוביל לכך שאם אישה מחליטה ללדת בביתה בכל זאת, הצוות הרפואי יודע שאם יסרב ליילד אותה היא עלולה לעשות זאת ללא השגחה, דבר שישים אותה ואת העובר בסכנה עוד יותר גדולה.

לידת בית

לידת בית. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: אסנת בן צבי)

בבריטניה, למשל, מצאו פתרון אחר. גם שם המדינה מנסה למנוע מנשים במצבים מסוימים ללדת בבית, אבל לא במחיר של כפייה. ארגון המיילדות הבריטי קבע שאם אישה מתכוונת ללדת בבית למרות שזה לא מומלץ במצבה, הצוות הרפואי צריך להסביר לה את הסיכונים, ולנסות למצוא חלופה שתשביע את רצונה. אבל במקרה שהיא ממשיכה להתעקש, המיילדת מחויבת להמשיך לטפל בה, תוך בניית תוכנית פעולה שתבטיח שהלידה תהיה כמה שפחות מסוכנת ותיקח בחשבון מראש את כל הסיבוכים האפשריים.

הגישה בבריטניה נובעת כנראה מכך שהמדיניות שם, כמו במדינות נוספות באירופה, היא דווקא לעודד לידות בית עבור נשים עם לידות פשוטות. אצלנו הרופאים נמצאים בין הפטיש לסדן, וצריכים לעתים להכריע בין עבירה על החוק ובין לעזור בלידה שתתרחש איתם או בלעדיהם. משרד הבריאות צריך להחליט אם הוא מצטרף למגמה האירופית או יוצא נגדה בהובלת חקיקה מסודרת.

הענישה לעוברים על ההנחיות קלה מדי

בארץ יש גם רופאים, מיילדות ותומכות לידה שמתנגדים להנחיות משרד הבריאות ומשדלים יולדות לעבור עליהן. בשנים האחרונות הגיש משרד הבריאות נגד שורה מהם קובלנות משמעתיות. אך אלו מתנהלות במשך תקופה ארוכה, ולבסוף מסתכמות בעונשים קטנים יחסית - העבירות הן עבירות משמעת בלבד, ורישיונותיהם של הרופאים או המיילדות נלקחים לבסוף לחודשים ספורים בלבד. לאחר מכן הם חוזרים לעבוד כרגיל.
ד"ר אבנר שיפטן, שנחשב ל"גורו של לידות הבית", הוא דוגמה בולטת לכך. ב-2014 משרד הבריאות הודיע כי שמו נקשר בחמש פרשות שונות של לידות בית שהסתבכו, לאחר ששיפטן לקח על עצמו לידות שלא היו אמורות להתבצע בבית. שיפטן בעצמו הודה בעבר כי הוא עובר על הנהלים: "אני וגם חלק ממיילדות הבית מיילדים במצבים מורכבים כגון עכוז ולידות של נשים סוכרתיות. הרעיון הוא לבדוק כל מקרה לגופו, מי האישה, מה נתוני העבר שלה, מה מהלך ההריון הנוכחי ועוד, ואז יחד להחליט האם יש מקום ללידת הבית".
אבל בוועדת המשמעת שבדקה את התלונה חלקו על טענתו וקבעו בהחלטה כי "שוכנענו כי התנהלותו היתה בניגוד לכללי רפואה מקצועיים ואתיים החלים על רופא כאשר הוא רופא, היה עליו לפעול לפי חוזר משרד הבריאות ללא ערעור והרהור!". לפני כחודש קבעו בוועדה כי יש להשעות אותו מתפקידו, אך לחמישה חודשים בלבד.

לוועדות, שמורכבות מעורכי דין ופרופסורים ובראשן יושב שופט לשעבר, אין הגבלה על משך ההשעיה שהן יכולות לתת ובמקרים חמורים הן אף יכולות לבטל לחלוטין את רישיון הרופא. עם זאת, כאמור, לעתים הוועדות נתנות עונשים קלים מדי.
הוועדות אמנם נמצאות באחריות משרד הבריאות, אך הוא לא משפיע על ההחלטות שלהן. גורמים במשרד הבריאות מתרעמים על יכולתם המוגבלת להטיל סנקציות על הרופאים: "אנחנו מנסים לעצור את התופעה, אבל הם מסיימים בסוף עם עונשים שלא באמת מרתיעים. אז מה הפלא שאנחנו רואים עוד מקרים כאלה, ואף אותן דמויות שחוזרות לבצע עבירות דומות ברגע שחוזר אליהם רישיונם שוב ושוב".

במקרה של ד"ר שיפטן נראה שהוא לא ממתין לקבל את הרישיון בחזרה. בדיקה של הדסק הכלכלי של "כאן" העלתה שגם בתקופה שבה נאסר עליו לעבוד - הוא ממשיך ליילד. בשיחה עמו ניסינו לתאם לידה לתאריכי השעייתו וקיבלנו את הסכמתו לכך. רק לקראת סוף השיחה, העלה את העובדה שלא יוכל להיות חתום על הלידה בתור רופא והסביר זאת בכך שיש לו "מאבק ארוך מול משרד הבריאות". עם זאת הוא ציין במפורש שתפקידו בלידה - יהיה זהה: "אסור לי להיקרא רופא באותה תקופה, אבל אני יכול לבוא ולקרוא לעצמי דולה, למרות שאני עושה בדיוק את אותם הדברים, אבל בשביל לחתום על הלידה צריך מישהו עם רישיון. אבל זו לא פרוצדורה מסובכת". גם הסכום שהוא מבקש עבור הלידה לא השתנה בשל שלילת הרישיון - 4,500 ש"ח, מחיר שבדרך כלל מקבל רופא מוסמך עבור לידת בית. בנוסף, לפי הנחיות ארגון ״מניפה״, שמאגד את הדולות, הן לא אמורות ליילד בבית בלי נוכחות רופא או מיילדת. כלומר, אם שיפטן משמש כדולה בלידה, הוא מחויב לכך שיהיו איתו רופא או מיילדת.


במשרד הבריאות אמרו כי התנהגותו פלילית ובכוונתם להגיש תלונה: "מתיאור המקרה עולה חשד ממשי כי ד"ר שיפטן ממשיך לעסוק בקבלת לידות בית, למרות שרישיונו לכך הושעה. יש מקום להעביר את העניין להמשיך טיפול של המשטרה".

ד"ר שיפטן מסר בתגובה כי "נשלל לי הרישיון רופא ואני לא עובד כרופא כבר למעלה מחודש. אני לא נדרשתי מעולם להסביר מה אני עושה בתור רופא, ואני לא חושב שזה נכון להסביר מה אני עושה כשאני לא רופא ומה ההבדל בפעילותי. לגבי המחירים שאני גובה, הם שונים בין איש לאישה ועל פי כל מקרה".

המיילדות בבית פועלות ללא ביטוח

אם הצעת החוק תעבור, יולדות הבית יזכו, כאמור, לשוויון בתנאים לזה של היולדות בבתי החולים. אבל מה עם המיילדות? מתברר כי חברות הביטוח מסרבות לבטח את מיילדות הבית, למרות שהן מספקות ביטוח עבור העובדים בבתי החולים. עד שנת 2004 היו יולדות הבית מבוטחות בחברת "מדנס", שמספקת את ביטוחי האחריות המקצועית לבתי החולים, אבל אז החליטה החברה שלא לחדש עוד את הפוליסות שלהן. מאז הן לא הצליחו למצוא תחליף, זאת על אף שמשרד הבריאות אומר בהנחיותיו שראוי שהעוסק בלידות בית יהיה בעל ביטוח אחריות מקצועית.

ח"כ תמר זנדברג פנתה לאחרונה בעניין לשר האוצר משה כחלון. אך באגף שוק ההון ביטוח וחיסכון, אליו הועברה הפנייה, מסרו בתשובה כי הם לא מתכוונים להתערב בשיקולים המסחריים של חברות הביטוח, ולחייב אותן לבטח גם את יולדות הבית. למרות הסירוב, ח"כ זנדברג אמרה כי זהו הצעד הבא שהיא מתכוונת לטפל בו: "המדינה מכניסה את המיילדות והיולדות לתסבוכת שאין להן איך לצאת ממנה - מצד אחד מסדירה את פעילות מיילדות הבית ומהצד השני לא מאפשרת להן לרכוש ביטוח שיגן עליהן ועל היולדות. זה מצב לא סביר והתשובה של המפקחת על הביטוח אינה מתקבלת על הדעת. הפיקוח על הביטוח קיים בדיוק על מנת לוודא שאזרחי ישראל יקבלו כיסוי ביטוחי מתחייב גם במקומות שבהם הדבר אינו משתלם לחברות הביטוח״. בינתיים, המיילדות בבית עדיין חשופות לתביעות במקרים של סיבוכים.

תמר זנדברג

 ח"כ תמר זנדברג. הצעת החוק עשויה להגדיל את מספר לידות הבית (צילום: פלאש 90)