יחימוביץ בכנסת. השפעה לא מובנת מאליה
(צילום: פלאש 90)

המבחנים הגדולים של יחימוביץ

האם הפוליטיקאית הפופולריות שלי יחימוביץ מוכנה לפרגמטיות כיו"ר ההסתדרות?
שאול אמסטרדמסקי וצליל אברהם
06 בפברואר 2017
11:36
עודכן ב 12:43

השאלה אם שלי יחימוביץ תיבחר לראשת ההסתדרות בבחירות שהארגון יערוך בחודש מאי צריכה לעניין אתכם גם אם אתם לא חברי הסתדרות, גם אם אתם לא חלק מהסכם קיבוצי, גם אם אתם לא עובדי המדינה או המגזר הציבורי ואפילו אם אתם מתעבים ועדי עובדים. ראש או ראשת ההסתדרות הם מהאנשים המשפיעים ביותר במשק הישראלי. גם על ההתנהלות היומיומית של המשק, כשהם חפצים בכך, וגם על האופי של המשק לטווח הארוך, לעתיד. לשאלה אם יחימוביץ תיבחר לראשות ההסתדרות, וכיצד ההסתדרות תיראה אם היא תעמוד בראשה, תהיה השפעה כבירה על החיים שלכם ושל הילדים שלכם.

יחימוביץ יודעת שאם היא רוצה לכבוש מחדש את הכיסא, ומשם להתמודד על ראשות הממשלה, היא חייבת שברזומה שלה יהיה תפקיד ביצועי משמעותי

עשר שנים במערכת הפוליטית הפכו את שלי יחימוביץ לאחת הפוליטיקאיות האפקטיביות ביותר שיש, בעיקר בזירה הכלכלית, ודאי ביחס לפוליטיקאית שרוב שנותיה ישבה על ספסלי האופוזיציה. היכולת שלה להוביל התנגדות אפקטיבית למתווה הגז עד להחלטת בג"ץ או להוביל את שר האוצר לחוקק חוק שמגביל את שכר הבכירים במערכת הפיננסית (מי חלם בכלל שדבר כזה יקרה?) היא משהו שלא הרבה חברי כנסת יכולים להתהדר בו.

הטקסט הזה אינו שיר הלל ליחימוביץ'. על אף האפקטיביות הפוליטית שלה בזירה הרחבה, אנשים רבים במערכת הפוליטית, לרבות כאלה שקרובים אליה מאוד, מעריכים שהיא יודעת שאם תתמיד בעבודתה בכנסת לא תשוב ככל הנראה לראשות מפלגת העבודה. להערכתם, יחימוביץ יודעת שאם היא רוצה לכבוש מחדש את הכיסא, ומשם להתמודד על ראשות הממשלה, היא חייבת שברזומה שלה יהיה תפקיד ביצועי משמעותי. מאחר שהיא עצמה הכריזה שוב ושוב שלא תתמנה לשרה בממשלת נתניהו, תפקיד ראשת ההסתדרות הוא בדיוק מה שהיא צריכה.

להוציא את האופוזיציה מהח"כית

מבחינה אידאולוגית, התפיסה של יחימוביץ דומה מאוד לזו של יו"ר ההסתדרות הנוכחי אבי ניסנקורן, אם לא זהה לחלוטין. כשניסנקורן נכנס לתפקידו באמצע 2014 והתחיל לנהל לראשונה לבדו את פגישות משא ומתן מול משרד האוצר, הפקידים במשרד תיארו אותו בתור רימון בלי נצרה. אחד שנושא נאומים אידיאולוגיים נוקבים, מפוצץ דיונים על פרנציפים ובאופן כללי משוגע לגמרי.

את יחימוביץ הפקידים מתארים כעת באופן דומה לזה שהם תיארו בתחילה את ניסנקורן. פופוליסטית, מחפשת כותרות, לא באמת יודעת איך להיות פרטנרית ולקדם מהלכים. העניין הוא שיחימוביץ מכהנת מזה שמונה שנים בערך כחברת כנסת באופוזיציה, דבר שמחייב אותה להיות קולנית יותר, לעומתית יותר. היא יודעת בהחלט לשחק את המשחק ולכרות בריתות פוליטיות גם עם היריבים שלה. לראייה, היא ביחסים מצוינים עם שר הרווחה חיים כץ מהליכוד, עם שר הבריאות יעקב ליצמן יו"ר יהדות התורה, וגם עם שר האוצר משה כחלון.

עובדה, כיום הפקידים מתארים את ניסנקורן בצורה אחרת לגמרי. הוא כבר לגמרי חלק מהמערכת הקואליציונית, מעוניין בהשארת הסדר הקיים על כנו ולא מעוניין לטלטל שום דבר. הקשר הטוב בינו לבין שר האוצר כחלון גם הוא עשה את שלו לקרב בין ההסתדרות למשרד האוצר. ניסנקורן כבר לא מפוצץ שום דבר אלא בעיקר סוגר דברים בשקט וביעילות, לרווחת שני הצדדים.

כך שלמרות שגורמים רבים איתם שוחחנו ביממה האחרונה טענו כי ליחימוביץ אין את היכולת של ניסנקורן לסגור דילים כשצריך ולחתור לפשרות, צריך לקחת את הדברים האלה עם גרגר של מלח - הם נאמרו גם על ניסנקורן כשרק נכנס לתפקידו והחליף את הפרגמטיסט הגדול עופר עיני.

"היא יכולה להצליח, אבל היא יכולה לגמור כמו ניר ברקת. שביתות הן נשק מאוד מסוכן"

ובכל זאת, הנה דברים שאמר לנו מנכ"ל של אחד ממשרדי הממשלה שביקש שלא להיות מצוטט בשמו:

"אם היא תיבחר זו תהיה הפעם הראשונה ששלי תהיה בתפקיד שיש לו אחריות. היא לא תוכל רק לדבר ולכתוב פוסטים בפייסבוק. כשאתה חותם על הסכם, תמיד יהיו את המאוכזבים, לעולם ישימו לך בפרצוף את הדברים שלא השגת. אין ניצחונות מושלמים, ולא ברור כיצד היא תתמודד עם זה.

"היא תראה בזה פלטפורמה לעשות דברים גדולים יותר מאשר עוד הסכם. וההסתדרות היא אכן פלטפורמה מדהימה, אבל היא מוגבלת. שלי רוצה לשנות את המדינה, אבל אי אפשר לשנות את המדינה דרך הסכמי שכר. אי אפשר להגדיל את הקצבאות דרך ראשות ההסתדרות, רק להתבטא על זה.

"היא יכולה להצליח, אבל היא יכולה לגמור כמו ניר ברקת, כי שביתות הן נשק מאוד מסוכן. בשביל לא להגיע לשם, היא תצטרך לידה מישהו שיודע לנהל, כלומר למנות מישהו חזק לתפקיד ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות".

לנער את האדישים

התשובה לשאלה מה יחימוביץ תעשה בתור ראשת ההסתדרות שיהיה שונה מאשר ניסנקורן טמונה כבר באופן שבו היא מתכוונת להתמודד על התפקיד. ניסנקורן חשש מהאפשרות שיחימוביץ תתמודד מול והתחיל להכין את הקרקע לבחירות כבר לפני חודשים רבים.

הוא שכר את משרד יחסי הציבור בן-חורין אלכסנדרוביץ (שבעבר ייצג את יחימוביץ כשהיתה ראשת מפלגת העבודה בבחירות 2013), הוא החייה את עיתון דבר והפך אותו לשופר אישי שלו ("דבר ראשון"), הוא מנהל קמפיין העלאת מודעות בפייסבוק (בין היתר באמצעות פוסטים לשבת תחת הסלוגן "סוגרים שבוע עם אבי ניסנקורן" שבו הוא מונה את הישגיו) ומנסה להידמות - אתם יודעים לבד להשלים את המשפט הזה - ליחימוביץ.

אבל זה רק מעל לפני השטח. מתחת לפני השטח ניסנקורן חזק בקרב הוועדים הגדולים (למעט בחברת חשמל, שם רכש לעצמו אויבים לא מעטים כשהסכים לחתום מול האוצר שכלל העובדים בחברה יממנו את חריגות השכר של בכירי העובדים), ובעיקר התחיל לחלק ג'ובים עתידיים במסגרת הסכמים קואליציוניים שחתם עליהם מול כל סיעות ההסתדרות במטרה לשמור על כסאו. הוא גם הצליח לגייס את תמיכתה הרשמית של מפלגת העבודה, ושל אחד מבני הברית הישנים של יחימוביץ - עמיר פרץ - בעצמו יו"ר הסתדרות לשעבר.

האתגר של יחימוביץ יהיה כיצד לפתור את הקשרים האלה שניסנקורן טווה במיומנות בחודשים האחרונים. היא צפויה להשתמש בפופולריות הרבה שלה ברשתות החברתיות בשביל להפוך את הבחירות להסתדרות לאירוע לאומי ולא פנים-מפלגתי.

כשמדברים על הבחירות להסתדרות מדברים בעצם על שני סוגים של מצביעים. הראשון הוא כל מה שחושבים עליו כשאומרים "ההסתדרות": אנשי הוועדים הגדולים, הנמלים, הרכבות, חברת החשמל. יושבי ראש של ועדים. אנשים שנתפסים כמאוד חזקים, אולטרה-שכירים, לפעמים גם מושחתים; כאלה שעובדים מן השורה לא ממש רואים בהם קולגות שלהם. הסוג השני הוא כל השאר.

חצי מיליון עובדים בישראל הם חברי ההסתדרות. חלקם לא ממש יודעים שהם חברי הסתדרות, הם אף פעם לא הצביעו בבחירות להסתדרות, ומבחינתם החברות בארגון העובדים היא רק איזה משהו כזה שהם נזכרים בו פעם בחודש, כשהם רואים שיורדים להם 0.9% מהשכר בתור דמי חבר.

אלה יכולים להיות למשל מתדלקי רשת תחנות הדלק Ten, שהתאגדו בהסתדרות ב-2015, או חברי הוועד החדש של פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, או של עובדי אמדוקס. או עובדים שפשוט התייאשו מההסתדרות: העובדות הסוציאליות, למשל, או הפסיכולוגים, שההסתדרות השיגה עבורם הסכמים מאכזבים. אלה יכולות להיות גם עובדות ניקיון שנקלטו להעסקה ישירה בשנה האחרונה וקיבלו זכות הצבעה.

מדובר באתגר בר מימוש: בקהלים הרלוונטיים היא פוליטקאית אהודה, והרבה שכירים מתוסכלים תופסים אותה כמי שנמצאת "בצד שלהם".

אחד האתגרים של יחימוביץ' בבחירות האלה יהיה לגייס את הסוג השני של העובדים להצביע בשבילה - מבלי לנכר את הסוג הראשון.

כדי לעשות את זה היא צריכה לנער את התדמית המושחתת של ההסתדרות, להעלות את אחוזי ההצבעה ולהביא לקלפיות מצביעים אידאליסטיים עם זיכרונות טובים מהמחאה החברתית שיצביעו עבורה. אחד הדברים שהיא תנסה לעשות כדי להשיג זאת הוא לדרוש שיהיו כמה שיותר קלפיות ביישובים ולא במקומות עבודה. זאת משום שהצבעה במקום העבודה משרתת לרוב את היו"ר המכהן, ופחות טובה למי שמתמודד מולו, בהנחה שיו"ר הוועד נמצא במקום כדי להשגיח.

יחימוביץ יודעת שמדובר באתגר בר מימוש: בקהלים הרלוונטיים היא פוליטיקאית אהודה, והרבה שכירים מתוסכלים תופסים אותה כמי שנמצאת "בצד שלהם", לפחות יותר מאנשים כמו אבי ניסנקורן ועופר עיני.

כך שיש סיכוי טוב שזה מה שאנחנו הולכים לראות בקרוב: יחימוביץ שמנסה לקרב אליה את המצביעים הלא-הסתדרותיים ביד אחת ונשמרת שלא לומר מילה נגד הוועדים הגדולים ביד השנייה.

אחת הסיבות לכך שההסתדרות אינה מעניינת את רוב העובדים ולא נראית להם רלוונטית היא שמדובר בארגון לא דמוקרטי. אם תקימו ועד במקום העבודה שלכם דרך ההסתדרות ותכריזו על סכסוך עבודה - מי שיחתום בשמכם על ההסכם הקיבוצי מול המעסיק הוא יו"ר הוועד, ולעתים, תלוי בסכסוך, יו"ר ההסתדרות. לכם בתור העובדים המאוגדים עצמם אין שום מילה בעניין.

המבנה הזה נותן המון כוח ליו"ר ההסתדרות, אבל הוא חרב פיפיות. הוא גורם לכך שלפעמים העובדים מגיעים למצב שהם מפגינים נגד ההסתדרות עצמה, כדי למנוע ממנה לחתום על הסכמים שדופקים אותם, או גורם לעובדים להתייאש עד כדי אדישות מוחלטת.

האם יחימוביץ תתן לעובדים זכות וטו על הסכם העבודה שלהם עצמם? זה כבר צעד קיצוני, אבל אם היא רוצה להגיע למעגלים רחבים יותר, ולוועדים הקטנים והחלשים, אפשר לצפות שהיא תמצא דרך לשתף אותם בקבלת החלטות על החיים של עצמם.

יחימוביץ צפויה להשתמש בכח שלה ברשתות החברתיות בשביל להגיע לחברים החדשים בהסתדרות מהשנים האחרונות. האסטרטגיה שלה תהיה לנסות לגרוף את התמיכה שלהם מעל לראשי הוועדים. ההיסטוריה וההתנהלות שלה בקמפיינים בתוך מפלגת העבודה מוכיחות שהיא יודעת כיצד עושים זאת באפקטיביות יוצאת דופן.

לשם כך, היא עשויה להניף את דגל ה"אני לא בעד ועדים גדולים, אני לא בעד דור א, אני בעד סולידריות אמיתית של עובדים". היא תשתמש בתדמית הציבורית שלה אל מול התדמית האפרורית של ניסנקורן - מנהיגת עובדים מול פקיד מקצועי. היא תיצור אירועים פוליטיים פתוחים, תנסה לתת לעובדים תחושה שמישהו באמת מקשיב להם, ושמדובר באירוע בעל חשיבות לאומית, לא בסתם בחירות מנומנמות.

להפוך את המשק

ומה ביום שאחרי, אם אכן תצליח לזכות בתפקיד? חלק מהאנשים שאיתם שוחחנו ציירו את יחימוביץ בתור פוליטיקאית שעסוקה מאוד בתדמית הציבורית שלה, בתקשורת עם הבוחרים שלה דרך הרשתות החברתיות, ופחות באותיות הקטנות. "היא לא תשב למשא ומתן לתוך השעות הקטנות של הלילה, אבל האמת שזה לא התפקיד של יו"ר ההסתדרות. היא צריכה להתוות את החזון, ומנהל האגף לאיגוד מקצועי צריך לעשות את העבודה השחורה", ציין אחד הגורמים.

"היא תפעל לשנות את ההסתדרות עצמה", העריך גורם אחר, "לקצץ משמעותית את המנגנון המנופח, להחליף בעלי תפקידים רבים שחצו את גיל שישים בקהל צעיר ומעורב יותר שאחרי זה יהיה נאמן לה בהמשך".

"אם היא תצלח את התפקיד, היא תוכיח שהיא יודעת גם לבצע, לא רק לדבר, מה שיבנה אותה לתפקיד ראשת הממשלה. אם היא תיכשל, זה יסתום את הגולל על העתיד הפוליטי שלה"

"אין לה ניסיון ניהולי של צוות גדול, והיא לא מנהלת כל כך טובה. העבודה איתה שוחקת ותובענית, ומלאת חפירות בסמסים", סיפר גורם אחר שמכיר את לשכתה בכנסת זה מקרוב, "זה יהיה עבורה מבחן ניהולי משמעותי ראשון. אם היא תצלח אותו, היא תוכיח שהיא יודעת גם לבצע ולא רק לדבר, מה שיבנה אותה לתפקיד ראשת הממשלה. אם היא תיכשל, זה יסתום את הגולל על העתיד הפוליטי שלה".

ובאשר לנושאים המקצועיים שעל השולחן: יחימוביץ היתה רוצה לראות את המשק הישראלי משתנה באופן משמעותי. התכנית הכלכלית שהיא הגישה בתור ראשת מפלגת העבודה כללה לא רק העלאות מסים נרחבות והגדלה משמעותית מאוד של תקציב המדינה, אלא גם שינויים דרמטיים בתחום חוקי העבודה.

העניין הוא שבשנתיים וחצי האחרונות ניסנקורן בעצמו כבר קידם חלקים מרכזיים בתכנית של יחימוביץ, בזמן שהיא עצמה התרכזה בנושאים כלכליים אחרים, כאלה שאינם קשורים להסתדרות. הוא דחף את הממשלה להעלות את שכר המינימום עד ל-5,300 שקל בחודש (בכמה פעימות) והביא להעסקת עובדי קבלן רבים בתור עובדי מדינה (אם כי עדיין לא כולם). אם לשפוט על פי התכנית הכלכלית ההיא, ליחימוביץ נותר לקדם את קליטת יתר עובדי הקבלן בשירות המדינה כעובדים מן המעניין, ולהאריך את חופשת הלידה ל-16 שבועות (במקום 14 כיום).

לוותר על ההרואיות

אחד המבחנים המשמעותיים של יחימוביץ בשנה החולפת בתחום העבודה היה סוגיית גיל הפרישה לנשים. משרד האוצר מעוניין להעלותו, שר האוצר משה כחלון מינה ועדה שתדון בנושא - בהשתתפות ארגוני נשים - ובסופו של דבר לא יצא מזה כלום.

יחימוביץ, יחד עם חברות כנסת נוספות, מתנגדת נחרצות להעלאת גיל הפרישה לנשים. היא סירבה לכל ההצעות שפקידי הממשלה הציעו בתור חבילות משלימות לטובת נשים שיפגעו מהמהלך, ובסופו של דבר שר האוצר כחלון העדיף שלא לריב עם אף אחד והכניס את כל הסיפור להקפאה עמוקה.

התוצאה היא שבכל מה שקשור לפנסיה נשים מפסידות פעמיים. נשים חיות יותר זמן מגברים ולכן נדרשות לחסוך לעצמן סכום גדול יותר בשביל לממן את תקופת הפנסיה, רק שהן עובדות פחות שנים מגברים ולכן חוסכות פחות. התוצאה היא שהפנסיה הממוצעת של נשים בישראל נמוכה בערך ב-2,000 שקל בחודש מהפנסיה הממוצעת של הגברים.

בשביל לפתור חלק מהבעיה משרד האוצר העלה את גיל הפרישה. הפקידים היו מוכנים לפצות את הנשים שייפגעו מהמהלך - אלו שחיות על קצבאות הביטוח הלאומי וכל דחייה של גיל הפרישה היתה דנה אותן לכמה שנים של עוני - אבל יחימוביץ ויתר נציגות הנשים סירבו, וכל המהלך נתקע.

יחימוביץ היא פוליטיקאית אפקטיבית מאוד. אם תיבחר לראשות ההסתדרות המבחן הזה של גיל הפרישה לנשים יחזור על עצמו בקרוב מאוד, יחד עם מבחנים אחרים בתחום יחסי עבודה ומקומם של העובדים במשק הישראלי. אם תפגין לעומתיות עד בלי גבול, בלי שום מוכנות לפשרה ולוויתורים, היא אולי תרוויח כמה קולות אידאליסטיים, אבל תפסיד את המערכה.

בסופו של דבר, יו"ר הסתדרות, כמו כל פוליטיקאי, צריך להראות הישגים מוכחים ולא רק קרבות הירואיים בלי תכלית. אם יחימוביץ אכן תתיישב על כיסא יו"ר ההסתדרות, זו תהיה הפעם הראשונה שבה היא תעמוד ברצינות למבחן הזה.