מרכיבים לתכשירים הומאופתיים
צילום: shutterstock

הקלות הבלתי נסבלת שבה אלכוהול מגיע לתכשירי הומאופתיה לתינוקות

בתי המרקחת נהנים מ"רווחיות גולמית של 30%" על תכשירים הומאופתיים. כשאין יעילות מוכחת או פיקוח יעיל, הם יכולים למכור גם אלכוהול לתינוקות
עמית תומר
07 בפברואר 2017
10:33

הייתם נותנים לתינוק שלכם אלכוהול? ומה עם טיפות הומאופתיות למניעת שיעול? פה כבר התשובה עשויה להשתנות, הרי הטיפות אמורות להקל על התינוק הסובל. ואם קורה ומתגלה שהתכשיר לא באמת מועיל, האמונה הרווחת היא שלא יכול להיגרם נזק מהומאופתיה, שמתיימרת לרפא מחלות באופן טבעי. אך בפועל זה לא תמיד נכון. יש תכשירים הומאופתיים שיכולים לפגוע בתינוקות ואף להביא אותם לסכנת חיים.

"שיעולון" הוא אחד מהם. מדובר בתכשיר שמשווק ברשת בתי המרקחת "הרוקחים" כטיפות הומאופתיות לתינוקות שמונעות שיעולים או מקלות עליהם אם כבר החלו. על הבקבוקון הקטן מופיעים המרכיבים של התכשיר - צמחי מרפא כמו סמבוק ודרוסרה. אבל מרכיב אחד חשוב נעלם מהכיתוב - אתנול, או בשם שלפיו כולנו מכירים אותו - אלכוהול.

תכשיר שיעולון"שיעולון" של בית המרקחת "הרוקחים". האלכוהול הוסר מרשימת המרכיבים (צילום: דור קשלס)

איסור על אלכוהול בתכשירים הומאופתיים לתינוקות

לא מדובר בטעות תמימה, יש סיבה ש"הרוקחים" לא חושפים את המרכיב הסודי. ב-2014 אסר משרד הבריאות על שיווק תכשירים הומאופתיים שמכילים אלכוהול לתינוקות. ההחלטה התקבלה אחרי שמספר תינוקות קיבלו תכשיר הומאופתי למניעת גזים, שהכיל גם הוא 20 אחוז אתנול, והובהלו לחדרי המיון כשהם סובלים מתסמונת הפסקת הנשימה.
"אלכוהול יכול להיות במקרים מסוימים קטלני, בעיקר בקרב ילדים", אמר יו"ר איגוד רופאי הילדים צחי גרוסמן לדסק הכלכלי של "כאן". "אם שומרים על מינון מצומצם מאוד, יכול להיות שלא ייגרם להם נזק, זה מה שקורה בתרופות לתינוקות. אבל בעוד ששם הרופא קובע כמות מוגבלת שיש לתת וקיימות הנחיות ברורות, בהומאופתיה זה פחות נוקשה. זה מה שקרה עם התכשיר נגד גזים, הורים נתנו אותו לתינוקות בכל פעם שהחלו לבכות, וכך הטיפות הצטברו והפכו לכמויות אלכוהול שפגעו בגופם. לכן נקבע שלמרות שאלכוהול הוא מרכיב חיוני הנכלל בתכשירים הומאופתיים רבים, לכאלו המיועדים לתינוקות זה לא מתאים".
אבל כשהגענו לסניף "הרוקחים" במרכז עינב במודיעין עודדה אותנו הרוקחת, שתיעדנו במצלמה נסתרת, לתת את התכשיר לתינוק שלנו והבהירה שהוא, לעומת סירופ דומה שמיוצר גם הוא בבית המרקחת, מיועד לילדים מתחת לגיל שנה. והמינון? גבוה מאוד על פי הנחיית הרוקחת: "חמש טיפות מתחת ללשון, שלוש עד שש פעמים ביום". כששאלנו מה מכילות הטיפות, היא השיבה "מינרלים וצמחים". אולם בדיקת מעבדה שערך הדסק הכלכלי של "כאן" העלתה תמונה אחרת - התרכובת מכילה 20.8 אחוזי אתנול, כמות גדולה שאסור לשים גם בתכשירים המיועדים לילדים בוגרים יותר.

בדיקת מעבדה לשיעולון

משרד הבריאות בדק, אך שום דבר לא קרה

לרשת "הרוקחים" יש שני סניפים - אחד במודיעין ואחד בראשון לציון. את התכשיר מכינים עובדי "הרוקחים" בעצמם, בתוך בית המרקחת. הם מייצרים כמות גדולה מראש, אורזים אותה בבקבוקים ומוכרים לכל דורש. גם הפעם פועלת הרשת בניגוד מוחלט להנחיות משרד הבריאות, שקובעות שרוקח יכול לרקוח תרופה למטופל ספציפי שמביא איתו מרשם, אבל מוצרים הומאופתיים צריכים להיות מיוצרים במפעל מאושר.

בית המרקחת הרוקחים במודיעיןסניף "הרוקחים" במודיעין. מייצרים תכשירים הומאופתיים בעצמם (צילום: דור קשלס)

"את כל המוצרים עם השם שלנו אנחנו מייצרים בעצמנו", הרוקחת לא היססה להתגאות וסיפרה על מחשבה להעביר בקרוב את הייצור למפעל, אבל רק בגלל העלייה בביקושים. "הדרישה הולכת ועולה ואנחנו לא מספיקים להכין, זה כל הזמן נגמר".


משרד הבריאות הוא הגוף שאחראי על פעילות בתי המרקחת, אבל איפה הוא נמצא בכל הסיפור הזה?
בינואר 2016 הגיע צוות מטעם משרד הבריאות אל בית המרקחת כדי לערוך ביקורת, בעקבות מידע שלפיו ב"רוקחים" עוברים על החוקים. במהלך הבדיקה נמצאה שורה ארוכה של כשלים. למשל, תוספי תזונה שסומנו בתווית של בית המרקחת ועליהם נכתב שהמוצר יוצר במפעל, אך לאותו מפעל לא היה אישור ממשרד הבריאות באותה העת, וכן לא היו לבעלי בית המרקחת תעודות המוכיחות שהמוצרים אכן נשלחו משם. בחדר ההכנות בבית המרקחת, אותו חדר שבו סיפרה הרוקחת כי הם מייצרים את המוצרים, נמצאו תוויות ובקבוקים ריקים - אך הרוקח במקום טען שהם מקבלים את המוצרים מוכנים, ורק אורזים אותם בעצמם. גם אבקות צמחים היו שם, אבל גרסת הרוקח לכך היתה שהן משמשות להכנת תמציות צמחיות לטובת ההכנות הרוקחיות המותרות. גם אלכוהול נמצא בחדר ההכנות, הרוקח טען שהוא משמש לייצור תמציות טבעיות אך היה מדובר באלכוהול שלא מותאם עבורן אלא מותר רק לשימוש במוצרים תרופתיים.
הדברים הדליקו לא מעט נרות אדומות אצל משרד הבריאות, אך לא מספיק כדי שיעשה דבר בנידון. במשרד הבריאות אומרים כי לאחר הביקורת נערך שימוע של הרוקח המחוזי, בסיומו לא הוטלה על בית המרקחת אף סנקציה, ורק הובהר כי עליו לתקן את הליקויים. חודש לאחר השימוע, לטענתם, ביצע שוב הרוקח המחוזי ביקורת ומצא כי הדברים אכן טופלו. אך מאז לא התבצעה בדיקה נוספת וכיום, כאמור, אותם ליקויים עדיין קיימים - מה שמעלה ספק האם הרוקחים עצרו את ההכנות העצמיות לתקופה מוגבלת, עד שהסערה תחלוף, או שמא קיימת בעייתיות בטיב הבדיקה.
לירון שטרן, מבעלי רשת "הרוקחים", מסר בתגובה כי "אנחנו לא מוכרים את התכשיר לתינוקות וילדים קטנים, הוא מיועד למעל גיל שנתיים. אם הרוקחת המליצה על כך, מוזר לי וצר לי לשמוע, זה חמור מאוד. אלכוהול לא מופיע בין חומרי הגלם על אריזות המוצרים, אבל כשאנחנו מוכרים אנחנו בדרך כלל מיידעים את הלקוחות, ומי שמשתמש במוצרים הומאופתיים בדרך כלל יודע שהם מכילים אלכוהול. נבצע בירור פנימי, ובמידת הצורך נוסיף את המרכיב לבקבוקים. דבר לא נעשה במזיד". לגבי ייצור התכשירים בניגוד להנחיות משרד הבריאות, אמר שטרן כי "אין מפעלים בארץ לייצור מוצרים הומאופתיים, בתי המרקחת מייצרים. זה לא לשימוש מסחרי, אלא לשימוש לקוחותינו בלבד, אנחנו מייצרים מראש אבל בכמויות קטנות. משרד הבריאות עשה לנו ביקורת לפני כשנה, הם מודעים לזה והדבר נמצא תחת פיקוח".
ממשרד הבריאות נמסר כי "הטענות המועלות בפנייה חמורות ביותר. בבית המרקחת "הרוקחים" נערכה ביקורת משותפת של שירות המזון, הרוקחות המחוזית, אגף הרוקחות ואגף לאכיפה ופשע פרמצבטי, אשר מצאה ליקויים שונים. בהמשך לליקויים אלו יצאו הנחיות כמו גם נערך שימוע על ידי הרוקח המחוזי שמטרתו לברר האם אכן קיימות הפרות הדורשות המשך טיפול רגולטורי. בתום השימוע הובהר לבית המרקחת כי עליו לפעול בהתאם להנחיות החוק ובית המרקחת קיבל על עצמו את הדין לתקן את הליקויים. הרוקח המחוזי וידא שאכן הנחייה המשרד מבוצעת הלכה למעשה ואף קיבל על כך אסמכתאות. על מנת לתת שימוע הוגן לבעל בית המרקחת נבקש לקבל לידינו את כל החומר, כדי לבחון את הנושא ולפעול ככל שנדרש".

"התכשירים ההומאופתיים מסבסדים את הפסדי בתי המרקחת מהתרופות"


השיעולון הוא דוגמה לתכשיר הומאופתי שמתיימר לסייע לבריאות אך בפועל הוא דווקא מסכן אותה. אבל האם כשהתכשירים האלו מיוצרים לפי כל התקנות הם מועילים למשתמשים בהם?
כדי לענות על השאלה הזאת צריך קודם כל לחזור אחורה - עד למאה ה-18. אז רופא גרמני בשם סמואל האנמן, שהיום מוכר בתור "אבי ההומאופתיה", הגה רעיון חדש - לטפל בחולים באמצעות חומרים שבמינון גבוה גורמים לתסמינים של מחלות, אך להערכתו בכמות ממש קטנה הם אמורים לרפא את המחלה. האנמן העביר את החומרים דילול באלכוהול או במים טהורים. לטענתו, הדילול סילק את האפקט הרעיל של החומר והשאיר רק את תכונותיו המרפאות. מה היה הביסוס לכך? ובכן לא היה. האנמן לא עשה מחקרים וניסויים מסודרים אלא פשוט נתן את החומרים המדוללים למטופלים וראה שהטיפול עובד. כיום הקהילה המדעית מספקת להשפעה החיובית של הומאופתיה הסבר אחר - 'אפקט הפלסבו'. ברגע שנותנים לאדם תרופה זה עשוי לגרום לו להרגיש יותר טוב, גם אם לא חל כל שינוי בגופו.

סמואל האנמן, אבי ההומאופתיהסמואל האנמן, אבי ההומאופתיה

"במסגרת הכנת התכשירים ההומאופתיים, בחלקם הגדול, לוקחים חומר ומוהלים אותו כל כך הרבה פעמים עד שלא נשאר לו שום זכר בתוך המוצר, הכל נאבד בדרך", אומר פרופסור גרשון גולומב, לשעבר ראש בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית. "הרעיון מאחורי זה נשמע מטושטש לגמרי, אני לא רוצה לפסול על הסף כי אין גם הוכחה שזה לחלוטין לא נכון, ומצד שני לא קיים גם שום היגיון מדעי. וזו בדיוק הבעיה הגדולה - שזה מעולם לא נבדק. למה שהיצרנים שכל כך מאמינים בזה לא יעשו ניסוי ויוכיחו האם זה עובד? השחקנים בשוק הזה טוענים שהוא לא מספיק רחב כדי שישתלם להם לממן עבורו מחקרים, אבל המספרים מראים אחרת - התכשירים ההומאופתיים מגלגלים ברחבי העולם מיליארדים".
גם בביצה המקומית השוק התפתח וצמח בשנים האחרונות ומניב לא מעט רווחים. על פי ההערכות גורמים בענף, שוק התכשירים ההומאופתיים ותוספי התזונה בישראל מגלגל הכנסות של מיליארד שקל בשנה והוא רק צפוי להמשיך ולגדול.
למה כל כך הרבה אנשים בישראל קונים את המוצרים האלו? כי לרוקחים משתלם שתקנו. "התכשירים ההומאופתיים ותוספי התזונה מהווים עבורנו חלק ניכר מההכנסות", מספר לדסק הכלכלי של "כאן" בעלים של אחד מבתי המרקחת. "בתרופות הרווח הגולמי שלי הוא באזור ה-22 אחוז. על כל שורה במרשם, קופת חולים מכסה את מחיר התרופה ומשלמת לי רק עוד שמונה שקלים. תמורת הסכום הזעום הזה אני צריך לממן מזגן שישמור על התרופות בטמפרטורה מבוקרת כל העת, רוקח שימסור את התרופה ללקוח, שכר דירה, ארנונה וכדומה. לי לא נשאר מהכסף הזה כלום. על תכשירים שאינם תרופות מקבלים עמלות גבוהות יותר, הרווחיות הגולמית כבר עומדת על אזור ה-30 אחוז. זה מסבסד לבתי המרקחת את ההפסדים מהתרופות, אז שווה לדחוף את זה. לכן זה תופס שטח ניכר מהמדפים בבתי המרקחת וגם אם אסור לכתוב על האריזות, הרוקחים יודעים לספר לכל מי שישאל למה כל תכשיר אמור לשמש".

בארה"ב עושים שיימינג לתכשירים הומאופתיים בלי מחקר מגבה

בארה"ב קבעו לאחרונה שאי אפשר להמשיך ככה. לפני כחודשיים פרסמה נציבות הסחר הפדרלית הנחיות חדשות, לפיהן דין המוצרים ההומאופתיים יהיה כמו של תרופות - אם משווקי המוצרים ההומאופתיים ירצו להציג אותן כמועילות, הם יצטרכו לערוך מחקר מדעי שיוכיח שהתכשיר אכן עוזר לטיפול במצב רפואי.
כיום אף תרופה הומאופתית לא מתהדרת במחקר שכזה, ולכן הרשויות בארה"ב פנו לכלי "השיימינג": החברות חייבות לכתוב על אריזות המוצרים ההומאופתיים הבהרה שלפיה "אין הוכחה מדעית בריאותית שהמוצר מסוגל לטפל במחלות או בכאבים", ושהטענות ליעילות מבוססות על תיאוריות מהמאה ה-18 שרוב הקהילה המדעית דחתה. חברה שלא תעשה זאת תספוג קנסות כבדים.

תווית אזהרה על גלולות אומגה 3תווית אזהרה על גלולות אומגה 3 בארה"ב. במוצרים הומאופתיים ישנה תווית זהה

ומה קורה בישראל? שיימינג עדיין אין, אבל הנחיות משרד הבריאות אוסרות לייחס על האריזה סגולות רפואיות למוצרים או לפרסם אותם כמועילים. ד"ר גולומב ממליץ שנאמץ את הקו הנוקשה גם פה: "בסופו של דבר מדינה מערבית מתוקנת צריכה לקבל את זה שרפואה צריכה להיות לא סביב אמונות טפלות או דת, אלא להתבסס על ראיות וניסויים רפואיים. בסוף הבחירה איזה טיפול יקבל כל חולה היא בידיו - הוא יכול ללכת לכהן דת, או כל רופא אליל שיבחר, אבל חשוב שיהיה לו את כל המידע המהימן לגבי מהו הטיפול שהמדע הנוכחי ממליץ עליו, לפי הכלים שיש לנו היום".