כאן סקרנים | איך בונים בניין לחרדים?

לא יותר מארבע קומות, עם מרפסת לסוכה וגם כיור מיוחד לנטילת ידיים – עמוס מרון מסביר איך בדיוק בונים בניין חדש שמתאים לחרדים.
עמוס מרון
07 בפברואר 2017
00:00

המחסור בדירות לזוגות צעירים הוא לא עניין של חילונים בלבד. גם החרדים נמצאים במשבר דיור, ונציגי המפלגות החרדיות בכנסת דורשים בחודשים האחרונים להתאים חלק מהבנייה החדשה שנמצאת בתכנון לאוכלוסייה החרדית. הכוונה שלהם היא לא רק להקצות שכונה מסוימת למגזר החרדי, אלא גם להתאים את התכנון האדריכלי והעירוני לאוכלוסייה החרדית.

"החרדים ישתמשו במעלית בשבת לעגלת תינוק: הם ייקחו את התינוק על הידיים, ישמו את העגלה במעלית, ויחכו לה למטה"

המאפיין החשוב ביותר הוא גובה הבניינים. בשבת, החרדים לא משתמשים במעלית ונאלצים לרדת ולעלות במדרגות. לכן הבנייה החרדית תוגבל בדרך כלל ל־4 קומות. נכון, בבניינים רבים בישראל פועלת "מעלית שבת", כזאת שעוצרת בכל קומה. אבל רוב החרדים נוהגים שלא להשתמש בה, ויש מי שרואים בה חילול שבת.

עד לפני 30 שנה, כמעט כל הבנייה למגורים בארץ הייתה בקומות נמוכות. כל מרכז תל אביב למשל מורכב מבנייני מגורים בני 3 או 4 קומות. אבל ההנדסה האזרחית התקדמה מצד אחד, והביקוש לקרקעות בישראל גדל מצד שני וכך התחילה בנייה לגבוה למגורים. הבנייה החדשה הזאת יצרה לחרדים בעיה והם נאלצו לבנות שכונות חדשות עם בנייה נמוכה, שתתאים להם.

בחלק מהשכונות החרדיות קיימת בנייה מדורגת על צלע ההר, כמו בחיפה. כך שאפשר לבנות בניין גבוה יותר, בן 8 קומות למשל, להיכנס לבניין בקומה 4, ולרדת או לעלות לא יותר מ־4 קומות.

ההגבלה הזאת היא לא חוק מחייב. יש חרדים שרוצים לגור בערים עם ביקוש גבוה ומתפשרים על בניין גבוה יותר. בבני ברק למשל, ישנם בניינים בני 7 קומות. התושבים שם לוקחים בחשבון שבשבת הם עולים או יורדים ברגל, אבל הם ישתמשו במעלית שבת לעגלת תינוק: הם ייקחו את התינוק על הידיים, ישימו את העגלה במעלית, ויחכו לה למטה.

:

"אדריכלים משחקים עם המרפסות ויוצרים בניינים מעניינים שלא מוצאים בשכונות חילוניות"

הלאה, מרפסות. בבניין מגורים רגיל מרפסות שמש תתמקמנה בדרך כלל אחת מתחת לשנייה. בבנייה לאוכלוסייה החרדית המרפסות תהיינה תמיד בדירוג. הן נקראות "מרפסות סוכה", כי השימוש העיקרי שלהן הוא שמונת הימים שבהם חייבים לשבת בסוכה בחג סוכות. בסוכה תקנית חייבים לראות את כיפת השמיים דרך הסכך, ואם מעל הסכך שלכם הייתה מופיעה המרפסת של השכנים, הייתם רואים בטון. אין חובה הלכתית להקים את הסוכה המשפחתית במרפסת, אבל קבלנים שרצו למשוך אליהם לקוחות הציעו להם "מרפסת סוכה" כזאת, והיום זה נהפך לסטנדרט בכל שכונה חרדית חדשה. אדריכלים משחקים עם המרפסות האלו ויוצרים בניינים מעניינים שלא מוצאים בשכונות חילוניות.

יש גם פתרון נוסף לחרדים שלא מעוניינים במרפסת קבועה: משפחות חרדיות לא מרבות לשבת במרפסת במהלך השנה, מטעמי צנעת הפרט, ולכן בחלק מהבניינים ישנן מרפסות שנבנות מראש כחדר ילדים עם גגון נפתח. במהלך השנה הן משמשות חדר ילדים נוסף, ובסוכות מקפלים את הגגון, מוציאים את המיטות החוצה והחדר הופך לסוכה.

ומה עם חרדים שגרים בבניינים ישנים יותר, בלי הפתרונות האלו, ולא רוצים לעלות לגג או לרדת לחצר במהלך סוכות? הם בונים מברזלים ועצים סוכה זמנית מתוך הדירה. במאה שערים בירושלים רוב הבניינים ישנים, כך שבסוכות כל השכונה הופכת למפלצת עץ וברזל.

מה עוד חשוב בבניין לחרדים? זוג חרדי צעיר עם ילד או שניים קונה בדרך כלל דירה של 3 או 4 חדרים, אבל הדירה הזאת צריכה להתאים בהמשך גם ל־6 או 8 ילדים, בדירה של 5 או 6 חדרים. משפחה חרדית לרוב לא תעבור דירה במצב כזה. הם כבר התקבעו על מקום מסוים שקרוב למרכז החיים הרוחני שלהם – בית הכנסת והקהילה הייחודית שלהם. לכן הדירה צריכה להיות מתוכננת מראש עם אפשרות עתידית להרחבה. אז למה לא לבנות מלכתחילה דירה גדולה יותר? הבנייה החרדית צמודה למכרזים של משרד הבינוי והשיכון, והקבלנים מחויבים לשמור על מחיר זול כדי לעמוד במכרזים האלו. לכן הם מעדיפים להשאיר מקום להרחבת הדירה בעתיד.

לכל מגרש שבו הקבלן בונה בניין, יש קווים שמגבילים אותו, כמו מרחק מבניינים סמוכים או מרחק מהמדרכה, ויש ריבוע פנימי שבו מותרת הבנייה בפועל. קבלן רגיל יצמיד את הבניין שלו לפינה, אבל קבלן שמכיר את הצרכים של האוכלוסייה החרדית ימקם אותו במרכז הריבוע כדי לאפשר בנייה עתידית לצדדים. בערים חרדיות כמו אלעד, אין בניין שלא עבר הרחבות בנייה. אם מדובר בבניין קומות, לרוב השכנים מלמעלה ומלמטה יסכימו לבנות ביחד את ההרחבה, ואל דאגה, ההרחבות האלו נעשות כחוק, בהתאם לזכויות הבנייה בקרקע.

 ההתאמות הנדרשות לא נגמרות ברמת הבניין, אלא יורדות גם למפרט הפנימי של הדירה. בשרטוטי דירות מופיע בדרך כלל שולחן פינת אוכל וסביבו ארבעה כיסאות. אבל זאת לא המציאות של משפחה חרדית ממוצעת. לכן חשוב גם לשמור על מרחב גדול לסלון, שיהיה אפשר להעמיד בו שולחן אוכל אשר סביבו יכולים לשבת הרבה ילדים, או הרבה אורחים בשבת.

חשוב שיהיה בבית גם כיור לנטילת ידיים. נטילת ידיים היא מצווה בהלכה היהודית והיא עניין של קדושה, לכן היא לא תתבצע בכיור השירותים. נוטלים ידיים בבוקר, לפני כל ארוחה וביציאה מהשירותים, לכן האדריכל צריך למצוא את הנקודה המושלמת בתוך הדירה לכיור המיוחד הזה. או שפשוט שמים שניים.

:

" בערים חרדיות כמו אלעד, אין בניין שלא עבר הרחבות בנייה"

הערים החרדיות הקיימות – בית״ר עילית, מודיעין עילית ואלעד – לא נותנות היום מענה מספק. בבני ברק ובירושלים כבר מזמן אין מקום. התוכנית להקים ערים חדשות לחרדים בפריפריה לא הצליחה: חריש הפכה לחילונית, כסיף לא מתקדמת. הפתרון היום הוא שכונות חדשות לחרדים בערים כמו בית שמש, טבריה ועפולה. השכונות האלו ייבנו בבנייה נמוכה, עם מרפסות סוכה ועם הרבה גני ילדים ובתי כנסת. הן יאיצו את תהליך הפרוור של המגזר החרדי, שרק ילך ויגדל בשנים הבאות.