איור של ישועה במהלך עדותו
איור: Biana Zakutnik

משפט נתניהו: הביזנס של העיתונות נחשף

אחרי ששמענו את העדות של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה על איך הוא היטה את הסיקור עבור משפחת נתניהו לבקשת בני הזוג אלוביץ', מגיע תורם של עורכי הדין של הנאשמים לחקור אותו. בפרק השני של "משפט נתניהו: יומן צפייה" צוללים לחקירה הנגדית של עד התביעה המרכזי
שאול אמסטרדמסקי וצליל אברהם | עוד יום
24 במאי 2021
08:45

אחרי ששמענו את העדות של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה על איך הוא היטה את הסיקור עבור משפחת נתניהו לבקשת בני הזוג אלוביץ', מגיע תורם של עורכי הדין של הנאשמים לחקור אותו. הם מנסים לערער על האמינות והעקביות של כל מה שהוא אמר בחלק הקודם. בפרק השני של "משפט נתניהו: יומן צפייה" צוללים שאול אמסטרדמסקי וצליל אברהם לחקירה הנגדית של עד התביעה המרכזי בתיק 4000 - תיק וואלה-בזק.

האזינו לפרק השני של "משפט נתניהו: יומן צפייה"

האזינו לפרק הראשון של "משפט נתניהו: יומן צפייה"

מה שקורה כעת הוא שכל עורך דין חוקר את ישועה בנפרד. תחילה חוקר את ישועה עורך הדין של שאול אלוביץ', לאחר מכן תחקור עורכת הדין של איריס אלוביץ' ולבסוף עורך הדין של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הדבר הראשון שמנסה לעשות עורך הדין של שאול אלוביץ', ז'ק חן, הוא לתקוף את ישועה דרך האינטרסים המסחריים של וואלה. הוא אומר - אתם חושבים שסיקור מוטה מתוקף האינטרס של בעל כלי התקשורת הוא משהו מיוחד? בואו נראה לכם איך מטים את הסיקור עבור בעלי אינטרסים כל הזמן. 

למשל, הוא שלף הודעות והקלטות כדי להראות שעיתונאים בוואלה לא יכלו לכתוב על בזק, החברה האם שהחזיקה בוואלה, בלי שזה עבר דרך העורך הראשי או המנכ"ל דאז - אילן ישועה.

שלב ההוכחות במשפט רה"מ מתחיל, ומה עכשיו?

וזו רק ההתחלה. ישועה הסביר בעדות שלו איך הדינמיקה הזו עובדת. הוא ציין כי בכל גוף עיתונאי יש מתח בין התוכן למסחר. יש סמנכ"ל תוכן ויש עורך ראשי - כל אחד רוצה משהו אחר. סמנכ"ל התוכן צועק כשיש כתב שכותב נגד מפרסם, זה שקונה פרסומות באתר, הוא פונה לעורך התוכן ואם הם לא מסתדרים, המנכ"ל מתערב. 

עורכי הדין של בני הזוג אלוביץ' ניסו להציג את ישועה בתור המנכ"ל שנענה שהטה את הסיקור באופן נוח

בסופו של דבר, המפרסמים הגדולים הם גם האנשים שכותבים עליהם והרבה פעמים הם ירימו את הטלפון למוציא לאור או לעורכים, הרבה מעל הראש של הכתב, וירמזו על שיתוף הפעולה המסחרי שאמור לקרות בקרוב, על כנס או על צ'ק גדול שהם שמו. הם ירמזו בעצם שעדיף שהכתבה לא תופיע או תרוכך. 

נוצרת רשת שלמה של אינטרסים. עורכי הדין של בני הזוג אלוביץ' ניסו להציג את ישועה עצמו בתור המנכ"ל כמי שנענה לכל מיני בקשות ומטה את הסיקור באופן מאוד נוח, כאילו הוא מסתובב לאן שהרוח נושבת. הם נותנים כמה דוגמאות שבאמצעותן הם מנסים להוכיח את הנקודה. 

הסיכוי לקבל את התמונה המלאה של מה שקורה בישראל ובעולם הוא באמצעות מגוון כלי התקשורת. אם נצרוך כמה שיותר, נקבל תמונה יותר ברורה. הסיפור של החומה הסינית בין האינטרסים לעיתונות אינו נכון. הסיפור הזה נגמר או לא היה קיים אף פעם. לכל אחד יש אינטרסים, אבל זה לא אותם אינטרסים. המסקנה - תהיו סקפטיים.

אילן ישועה, סוכן כפול: יומן צפייה במשפט נתניהו

הסיפור של תיק 4000 שם על השולחן בפעם הראשונה את מערכת היחסים בין פוליטיקאים - במקרה הזה ראש הממשלה ושר התקשורת באותה תקופה בנימין נתניהו, לבין אנשי העסקים החברים שלהם, ויותר מזה בין כל אלה לבין התקשורת. הפרשה הזו בעצם שואלת: האם לחץ להטות את הסיקור לטובתך, בזמן שאתה בתור פוליטיקאי מחזיק ביד את המפתחות להטבות כלכליות, שיכולות לשרת את אותם אנשי עסקים שהם הבעלים של אמצעי התקשורת, האם זה משהו פלילי? המדינה טוענת שכן, שזה שוחד. נתניהו והמשפחה שלו טוענים שהם לא עשו שום דבר חריג. שכל הפוליטיקאים האחרים עושים כל הזמן את אותו דבר בלי לחטוף על זה כתבי אישום.

סיפור כזה, ככה, כשהכל בחוץ, מעולם לא היה לנו. וזה גם סיפור דרמטי שמתפרש על פני שנים ויש בו דמויות ודמויות משנה ופיתולים בעלילה, והסביבה שבה הוא מתרחש היא סביבה שמעניינת אותנו, היא חיבור של שלוש זירות: עיתונות, כלכלה ופוליטיקה. גם אם בסופו של דבר לא תהיה פה הרשעה, הסיפור הזה נותן לנו הצצה לדברים שאנחנו אף פעם לא רואים. איך הבעלים של אתר "וואלה", איש העסקים שאול אלוביץ', אז טייקון והיום פושט רגל, כופף את כל מערכת החדשות של האתר שבבעלותו כדי לשרת את האינטרסים העסקיים שלו, בלי שהעיתונאים ידעו את זה או לפחות הבינו למה.

שלב ההוכחות במשפט נפתח בעדות של ישועה. אם באמת היינו כותבים פה סדרת נטפליקס, ישועה הוא מועמד נהדר להיות הגיבור שלה, או לפחות הדמות שדרכה מספרים את כל הסיפור של תיק 4000. הוא הצומת שדרכו הכל קרה. בעצם בני הזוג אלוביץ', הבעלים של "בזק" ושל "וואלה", מעבירים את ההוראות איך להטות את הסיקור אליו, והוא אמור לעשות את זה מול העורכים והכתבים של "וואלה".

אילן ישועה, כל זמן שהיה ב"וואלה" היה האיש הכי חזק שם. מינו אותו להיות מנכ"ל "קבוצת וואלה" בשנת 2004, ארבע שנים לפני שאלוביץ' הפך להיות בעל השליטה ב"בזק" - שהחזיקה ב"וואלה". ישועה נהיה איש מאוד עשיר מהתפקיד שלו - הוא קיבל אופציות, הוא קיבל בונוסים מאלוביץ'. למשל הוא קיבל בונוס של 15 מיליון שקלים על זה שהוא הצליח לעזור לאלוביץ' למכור את אתר "יד 2", לוח המודעות האינטרנטי שהיה אז בבעלות הקבוצה, תמורת 700 מיליון שקלים.

אגב, באחת העדויות שלו במשפט, הוא סיפר שהוא בעצמו באיזו שהיא נקודה בזמן, היטה את הסיקור ב"וואלה" כך שלא יעצבן את נתניהו, בשביל שיאשר את העסקה הזאת והוא עצמו - ישועה, יקבל את הבונוס. הוא ממש העיד על זה שהאינטרסים המשרדים הכלכליים שלו עצמו - שיחקו פה תפקיד.