מתוך הכתבה

"אתם רוצים את כולנו לוסי אהריש": בוואדי ערה לא רוצים להתיישר לפי רצון הרוב

בשבוע שאחרי הפסקת האש החיים בוואדי ערה עדיין לא שבו למסלולם. חלק מהרמזורים השרופים בכביש 65 אמנם תוקנו, אבל יחלוף כנראה זמן רב עד שישוקמו היחסים בין יהודים לערבים. אלה וגם אלה פוחדים בינתיים להסתובב ביישובים של האחר והדו-קיום שאפיין את האזור נראה שברירי מתמיד
ירון דקל
28 במאי 2021
23:08
עודכן ב 08:13

"בכפר קרע גרים 412 רופאים ו-200 עורכי דין", מתגאה יו"ר המועצה עו"ד פיראס בדחי. אחרי הפגנות סוערות, שאופיינו באלימות רבה – גם של שוטרים, מתאמץ בדחי להראות לנו את הפנים הרגועות ומכניסות האורחים של היישוב בו הוא מתגורר. "רמזור אפשר לתקן. מטרידים אותי היחסים בין היהודים לערבים", אמר. 

בבית הקפה האופנתי וגם בסופרמרקט בכפר קרע, מודים העובדים שלקוחות יהודים הם כבר לא חזון נפוץ כמו בעבר. "אני מבין לליבם של אלה שפוחדים, אבל אני באופי של אופיטימי", אמר בדחי. "אנשים יחזרו כי החיים יותר חזקים מכל דבר אחר".

אלא שככל שמעמיקים ומשוחחים עם תושבי כפר קרע, מבינים שהיהודים שחוששים להגיע הם רק חצי אחד מהסיפור. "אנחנו כשהיינו צעירים, הייתי חופשי, 'אני הולך לחדרה, תל אביב'", אמר עוביידה איסמאעיל. "היום, אני בתור אבא, דואג שהילד שלי יילך ברחוב בנתניה".

הגפרור שהצית את האש | עוד יום 

"אין שום בעיה ליהודים לבקר באום אל פחם", אמר לנו ראש העירייה ד"ר סמיר מחאמיד. "כמו שאני מקווה שאין שום בעיה לערבים בתל אביב או בבת ים". לצידו של מחאמיד התייצב ראש מועצת שער מנשה אילן שדה, שאמר "מה שבולט זה הרמזור השבור, ולא אלה שנמצאים בבתים, במקומות העבודה ובחדרי הניתוח בבתי החולים".

השחתת הרמזור בכביש ואדי ערה במהומות הובילה השבוע לאובדן חיי אדם: אמינה אבו וואסל, בת 68 מערערה, נהרגה בהתנגשות חזיתית עם משאית. בנה של אבו וואסל ומשפחתו נפצעו בתאונה, שאירעה בצומת שהרמזורים בו הושחתו על ידי פורעים ולא תוקנו מאז, על אף שתושבי האזור התריעו מפני הסכנה.

לא רחוק משם, בלב היישובים הערביים ואדי ערה, נמצא המושב מי עמי. החקלאי ניסו דהן הרגיש נצור בימים האחרונים, בהם כבישי ואדי ערה נחסמו תדיר בעקבות הפגנות. "בעיריית אום אל פחם אין דגל ישראל. אני לא רואה שישנה השלמה עם המדינה הזאות ועם החיים פה", אמר דהן.

חזר בכפר קרע. מבעד לעשן הנרגילה, אומר לנו יעקוב מורד "משהו אמיתי" – "אתם רוצים את כולנו לוסי אהריש, זה לא יילך. תסתכל בכל ההפגנות שהיו, מה הסמן שהכי בלט? זה הדגל והכאפייה. הצעירים לא מרגישים שייכות לכלום. הדגל לא אומר לי כלום, ההמנון לא מסמל לי כלום. במה אני אזדהה?".