מרים פרץ ויצחק הרצוג
צילום: דוברות בית הנשיא; פלאש 90 - הדס פרוש ומרים

פרץ מול הרצוג: המרוץ לנשיאות של הזוג המוזר

להתמודדות יש דינמיקה משלה, וכששני אנשים מתחרים על אותו הדבר - זה עניין של זמן עד שההבדלים ביניהם יצופו
עוד יום
30 במאי 2021
07:49

בואו ניזכר רגע איך נראו הבחירות הקודמות לנשיאות המדינה. בנקודת הזמן הזו לפני 7 שנים, מועמד מוביל פרש בגלל עדויות על הטרדה מינית - סילבן שלום, מועמד אחר התגלה כמבקר בבתי קזינו וזומן לחקירה על קבלת כספים מפוקפקים - פואד בן אליעזר, מועמד אחר - מאיר שטרית - שילם דמי שתיקה לעוזרת בית שטענה שהטריד אותה. במקביל נתניהו ניסה לבטל לחלוטין את מוסד הנשיאות כדי שאותו ראובן ריבלין לא ייבחר. איפה זה ואיפה מרים פרץ ובוז'י הרצוג.

האזינו לפרק "המרוץ לנשיאות של הזוג המוזר" בהסכת "עוד יום"

מאיפה נופל עלינו כל הטוב הזה ששני המועמדים לא אומרים מילה רעה אחד על השני, ששניהם כאלה מוערכים, שאירוע כל כך פוליטי מתנהל כמו היינו בריטים, מה קרה לנו? הסיבה היא בעיקר האופי של שני האנשים האלה. אם יש פה קרב, הוא בין הרצון של האנשים בכנסת לזה של האנשים ברחוב. בין המערכת לבין הלקוחות שלה. יש גם מי שאומרים שבין אליטה ישנה לחדשה, ובין מעמדות.

מרים פרץ היא מנהלת בית ספר ותיקה ואשת חינוך. ב-1998 נפל בלבנון הבן הבכור שלה אוריאל, ב-2010 נפל הבן השני, אלירז, בקרב על גבול רצועת עזה. פרץ החליטה שמאותו רגע היא תקדיש את חייה להרמת רוח העם בישראל. זה גם הנושא שעליו היא קיבלה את פרס ישראל למפעל חיים לפני שלוש שנים.

טקס המשואות של 2014 היה מרגש במיוחד. כשמרים פרץ עמדה שם, חודש לפני הבחירות הקודמות לנשיאות, זה היה הרגע שבו נזרעו הזרעים של הבחירות האלה. בסוף הנאום שלה הקהל כולו עמד על הרגליים. פרץ חצתה את הבמה, ניגשה אל הסופר דויד גרוסמן וחיבקה אותו. לידם מחאו כפיים בהתרגשות בנימין נתניהו, דוד לוי, נתן שרנסקי, ויולי אדלשטיין. למחרת התחילו לשאול אותה אם תתמודד. זה באמת נראה כמו ליהוק מתבקש. מי שמקדישה את חייה למען הערכים שבית הנשיא אמור לקדם, הפכה לאחד הישראלים הכי פופולריים פה.

ואז הגיע בוז'י

אם הייתי אומר לכם שמרים פרץ צריכה לאסוף עשר חתימות של תומכים בכנסת, הייתם שואלים ובצדק מה הבעיה. עוד לפני שהיא תגיע למזנון כבר יהיו 20. כדי לרוץ לנשיאות זה מה שצריך - עשרה שאפילו לא מחויבים לבחור בך. אבל הרצוג עשה מהלך פוליטי מחוכם - הוא לא עצר בעשר חתימות, והמשיך לאסוף. הוא היה הראשון להגיש מועמדות, עם לא פחות מ-27 חתימות. בכל המפלגות היהודיות בכנסת הוא השיג תומכים. כולל הליכוד, ימינה והציונות הדתית. אני לא זוכר מתי היה כזה דבר.


טעות לחשוב שיש בכנסת 120 חתימות בקופה. הרבה מאוד ח"כים לא מתלהבים מלהביע תמיכה. הרצוג היה הראשון להסתער על אלה שכן, ואסף את רובם. תשאלו את יהודה גליק ויהורם גאון, שפרשו כי לא הצליחו להגיע לעשר, או את מרים פרץ שהגישה אחת עשרה חתימות, ורק אחת מחוץ למחנה הימין. הרצוג אולי תפס את פרץ בהפתעה אבל לא באמת הפתיע אף אחד. כי הסיפור שלו זה פחות בוז'י ויותר הרצוג. הוא נציג של שושלת. של משפחה שיש לה סמל, שמעורבבת בסיפור הזה של הציונות חזק חזק.

זה מתחיל בפולין של 1888, עם לידתו של יצחק אייזיק הרצוג הקטן. הוא היה לימים הרב הראשי של ארץ ישראל, אחד הבולטים שבהם, עד יום מותו בסוף שנות ה-50. הבן שלו, חיים הרצוג יכול למלא חמישה פודקאסטים. הוא היה קצין בצבא הבריטי, לחם בנורמנדי, שחרר מחנה ריכוז, חקר את מפקד האס אס, היה אלוף בצה"ל, חבר כנסת, שגריר ישראל באו"ם, ולקינוח גם נשיא המדינה במשך עשר שנים.

לתוך כל זה נולד יצחק הרצוג, וגם הרזומה של עצמו לא מתבטל. הוא היה מזכיר ממשלת אהוד ברק, אחר כך חבר כנסת במשך 15 שנים, היה שר בכמה משרדים ובסוף 2013 נבחר ליו"ר מפלגת העבודה ויו"ר האופוזיציה. אפשר להגיד שחמש שנים הוא השקיע בניסיון להוריד את נתניהו, התוצאה ידועה.

אבל תמיד הייתה לו הילה של החנון הלאומי. אולי זה הכינוי שאמא שלו נתנה לו בתור ילד, ואף אחד לא חשב שיתפוס ככה, אולי זה כי הוא באמת קצת לפלף. בוז'י הוא קצת גרסה מוקדמת של בני גנץ. הוא באמת לא רצה לריב. זה הפוליטיקה שדחפה אותו שוב ושוב לזירה. הוא מבחינתו היה מקים ממשלת אחדות ממזמן.

אז ההתמודדות פה היא בין יו"ר הסוכנות, הבן של, הנכד של, זה שמכיר את הח"כים ממש טוב והם מצידם די אוהבים אותו, לבין מי שבאה מהקצה השני של העולם. שניהלה בית ספר, שכל הילדים שלה היו גולנצ'יקים. אם בוז'י בא מהצד שמעניק את הפרסים והתעודות, היא מהצד שמקבל אותם.

את מרים פרץ אתם מכירים די טוב אם חייתם פה בשנים האחרונות. אבל עוד לפני ששני הבנים שלה נפלו בצה"ל, היא הייתה מרים אוחיון מהמאלח, הגטו היהודי בקזבלנקה מרוקו, שחלמה על ירושלים. כשמרים היתה בת תשע, ובוז'י בן שלוש, הגיע שליח הסוכנות היהודית לקזבלנקה, ומרים עלתה אל מעברת חצרים בבאר שבע. את זה היא סיפרה בנאום בטקס קבלת פרס ישראל. אי אפשר להיות ציני מול פרץ. היא באמת אוהבת את המדינה הזאת, ובאמת אוהבת את האנשים שבה. את כולם. 

מה שמעניין פה זה שהפניות האלה ל-120 הח"כים שיבחרו בהצבעה חשאית את הנשיא הבא, אומרות בעצם אותו דבר: צד אחד אומר תבחרו בה, היא לא פוליטיקאית מיומנת, וצד שני אומר תבחרו בו, הוא כן פוליטיקאי מיומן.

הנשיא הבא לא רק ינסה לאחד את העם ולאחות את השברים. הוא גם עשוי להידרש לשאלה של חנינה לנתניהו עוד כמה שנים. או להטיל עליו הרכבת ממשלות, דבר שעורר הדים במקרה של ריבלין. השתיקה של נתניהו מול הרצוג ופרץ מעידה אולי על יחסים טובים של שניהם איתו, או שאולי הוא חושב שהרצוג ינצח ולא רוצה לתמוך פומבית ביריבתו.

מכל מקום, שני המועמדים מקפידים עד לרגע זה לא להגיד אף מילה רעה אחד נגד השני. זאת לא רק משמעת קמפיין אלא אופי. כשפורסם השבוע שבוז'י הרצוג קרא בעבר לשלי יחימוביץ' "כלבה" באיזו התכתבות ווטסאפ, הבן של מרים פרץ דרש מהתומכים שלה לא לחגוג על זה. אבל להתמודדות יש דינמיקה משלה, וכששני אנשים מתחרים על אותו דבר, זה עניין של זמן עד שההבדלים ביניהם יצופו, גם אם זה בטוב יחסית.