-

"השותף אמר 'מחר סוגרים'": איך הפך אסף לאבא של הכלבים והחתולים בירושלים

לפני שנה וחצי אסף היה בעלים של בר ומורה דרך. כשהקורונה הגיעה הוא מצא את עצמו בבת אחת בלי עבודה. אז הוא חיפש עסק שגם מגפה עולמית לא יכולה לשתק - ופתח חנות חיות ברחוב אגריפס בירושלים
יואב טייטלבאום
30 במאי 2021
15:47
עודכן ב 03 יוני 17:51

אסף שרם, בן 35 מירושלים, ניהל "חיים כפולים" עד משבר הקורונה. בבוקר תפקד כמדריך תיירים ברחבי הארץ ובערב ניהל בר בבעלותו במרכז הבירה. כמו מיליוני אנשים בעולם, כלום לא הכין אותו למגפה שהגיעה מסין ושיתקה את הכלכלה. "מאדם עסוק שקם ב-7 בבוקר ועובד עד 4 לפנות בוקר, הפכתי ללא שימושי ולא חיוני", הוא מספר. ברגע אחד הברז נסגר מכל מקורות ההכנסה של אסף והוא מצא עצמו בסיטואציה שלא הכיר.

"היו לי צמרמורות, לא יודע אם זה היה התקף חרדה אבל התחלתי לבכות", משחזר שרם את הימים הראשונים בסגר של מארס 2020. במקום להשלים עם רוע הגזרה החליט אסף לעשות הסבה מקצועית שתעסיק אותו ותפרנס אותו בזמן המשבר: "נכנסתי לגוגל וכתבתי מקומות עבודה חיוניים". כך הוא מצא את עצמו מקים חנות אוכל לבעלי חיים ברחוב אגריפס המפורסם בשוק. "הפכתי להיות האבא והאמא של החתולים והכלבים של נחלאות", מעיד שרם על עצמו.

עם השקעה של עשרות אלפי שקלים ועזרה מאביו הפכו אסף, ואשתו קסושה, לבעלים מאושרים של החנות "sufdog". היום אסף מרגיש שהוא ניצח את הקורונה והמשבר מאחוריו, אך יחד עם זאת מחכה ליום שיוכל להרשות לעצמו להעסיק עובד שיחזיק את החנות וכך הוא יוכל לחזור גם להדרכת התיירים אותה הוא כל כך אוהב.

"פתאום הבנתי את גודל הבור": מלחמת ההישרדות של הבר בת"א

כמו כל יזם ועצמאי צעיר, התמודד דן רושנסקי עם קשיים רבים בימיו הראשונים של הפאב שפתח עם אחיו - ה"דדה", לפני חמש שנים. "אם יש לך יומיים בשבוע שהבר לא מפורק באנשים, לא הרווחת כסף", מסביר רושנסקי.  אבל אחרי שנתיים של מכשולים רבים, העסק התחיל להחזיר את ההשקעות הגדולות והחל לפרוח. רושנסקי סוף סוף הרוויח מהעסק.

הבר הפך לחלק מהנוף של שכונת פלורנטין בתל אביב – פאב קהילתי, לקוחות קבועים ותחושה של משפחה. ואז הגיעה הקורונה. "פתאום אני מתחיל לקלוט את עומק הבור, מאה אלף שקל, ועוד מאה אלף שקל ואז הקופה שלך, שהייתה מלאה במאות אלפי שקלים, נמצאת על אפס", מתאר רושנסקי.

"קודם כל אני עוזב את הדירה, חוזר לגור עם ההורים בגיל 33", הוא מספר. במשך שנה דלתות העסק היו סגורות עד ההודעה המרגשת על חזרת הפאבים והמסעדות. "שבוע לפני שפתחנו, פתאום קלטתי שאנחנו חוזרים לעבוד בקרוב. הרגשתי עקצוץ".

הפאב חזר לפעול, הלקוחות חזרו בהמוניהם וכך גם הצבע ללחיים של האחים, אך לא כל הנוצץ זהב והחזרה לשגרה הביאה יחד עמה מכשולים רבים שיצר משבר הקורונה. "כל הכסף שאני מרוויח מאז שחזרנו הולך לכיסוי חובות מתקופת הקורונה – סדר גודל של חצי מיליון שקלים", אומר רושנסקי. "בהתחלה בשביל לחסוך כל שקל, אפילו אבא שלי בן ה-70 עזר ושטף כלים כל לילה".

רושנסקי נחוש ואומר כי גם סגר נוסף לא יעצור אותו מלהמשיך לתפעל את העסק בהמשך ומשתדל תמיד לראות את הצד החיובי בכל משבר. "הדבר הכי טוב שקרה בקורונה הוא שינוי התפיסה לגבי ברים ומסעדות – "פתאום הבינו שאנחנו לא עושקים".