ליל הפיגוע בדולפינריום, 1 ביוני 2001
-

היום לפני: 20 שנה לפיגוע בדולפינריום

בפיגוע בכניסה לדיסקוטק בליל שבת נרצחו 21 בני אדם ו-120 נפצעו, רובם צעירים ובני נוער יוצאי ברית המועצות לשעבר
מערכת כאן חדשות
01 ביוני 2021
12:20

היום (שלישי) לפני 20 שנה בדיוק התרחש הפיגוע בכניסה למועדון בדולפינריום בתל אביב. מדובר באחד הפיגועים הקשים שידעה ישראל בכלל ובאינתיפאדה השנייה בפרט. צעירים רבים הצטופפו בתור בכניסה למסיבה לעולים חדשים שנערכה במועדון ה"דולפי דיסקו" שהיה במבנה הדוליפנריום בתל אביב, רגע לפני שמחבל מתאבד הגיע למקום. בפיגוע נרצחו 21 בני אדם רובם צעירים ובני נוער, עולים מברית המועצות לשעבר. 120 בני אדם נוספים נפצעו.

 

את הפיגוע ביצע מחבל של חמאס, שהוסע לזירה על ידי תושב קלקיליה בעל אזרחות ישראלית. יום לאחר הפיגוע תקפו מאות פורעים יהודים את מסגד חסן בק ביפו הסמוך לזירה. לאחר המהומות נעצרו עשרות יהודים וערבים. בסמוך לדולפינריום הוקמה אנדרטת הנצחה לנרצחי הפיגוע עם שמות הקורבנות בעברית וברוסית.

הקולות מאותו לילה טראומטי ממשיכים להדהד גם היום."אמרתי לה אל תלכי, תישארי, תהיי איתנו," סיפר בני, חבר של שתי האחיות שנהרגו בפיגוע שבאותו הערב שהפציר באחת מהן לא להגיע למועדון: "שתיהן באו לפה ואומרות אנחנו רוצות להתפרק, הנה באו לפה והתפרקו, כמו שהן אמרו".  אבי מזרחי, הבעלים של המועדון בו אירע הפיגוע, סיפר באותו לילה: "הסתובבתי כמו עכבר מסביב לחניון, לראות אם אני רואה אנשים חשודים. מיד התחילו צעקות. ניגשתי, התחלתי להנשים אנשים שלצערי הרב בתוך שניות ממש בידיים שלי כבר לא היה מה לעשות. אנשים ממש התפוררו לי פה בידיים". 

"זה לא מה שראינו בעבר", תיאר באותו הלילה פרופ' גבי ברבש שניהל את בית החולים איכילוב, שטיפל ברבים מן הפצועים בפיגוע. הפצועים בבתי החולים סיפרו על מראות הזוועה בזירת הפיגוע. בארי פייק, נער בן 17 שנפצע בפיצוץ תיאר בדמעות כיצד ראה את גופותיהם של ההרוגים על הקרקע. אולגה שירוקוב, תיארה גם היא מהמיטה בה טופלה בבית החולים את המראות הקשים לאחר הפיגוע ואמרה שראתה חלקי גופות בזירה. 

צפו בכתבה ששודרה ביום הזיכרון, מתוך חדשות הערב בכאן 11

כמעט כל הרוגי הפיגוע הזה היו עולים חדשים מברית המועצות, קרוביהם שלא דיברו כמעט עברית נטמעו בן רגע במציאות הישראלית, כשהצטרפו למשפחות קרבנות האינתיפאדה השנייה. בכתבה ששודרה בכאן חדשות ביום הזיכרון האחרון הובאו סיפורי משפחות ההרוגים ושל הפצועים, לקראת ציון 20 שנה לפיגוע. 

אנה קוזצ'קוב, ששכלה את בתה אניה שנרצחה בפיגוע, אמרה שגם 20 שנה לאחר הפיגוע, הכאב עדיין נותר. אניה הגיעה עם חברתה מריאנה למסיבה שאירעה בדולפינריום באותו ערב. "נרדמתי ופתאום טלפון בלילה", מספרת אנה. אמרו לה שהבנות "הלכו לדיסקוטק ושם היה פיצוץ, הרבה ילדים נהרגו. אני פתאום מבינה שזהו נגמר, שלא ימצאו אותן". 

אניה למדה בבית הספר שבח מופת. שישה תלמידות ותלמידים נוספים מבית הספר נרצחו בפיגוע. אמהות תלמידי בית הספר שנרצחו הגיעו לבית הספר ביום הזיכרון האחרון ונזכרו בילדיהם שלעד יהיו בגיל תיכון. לילה ברקובסקי, אימה של מרינה סיפרה איך רצתה ללמוד רובוטיקה, אלה נלימוב, אימן של יוליה וילנה, סיפרה איך ילנה חלמה להיות מנהלת חשבונות ויוליה רצתה להיות ספרית. 

ויקטור קומזדרצ'יק, הגיע יחד עם חברו של דיאז נורמנוב, חייל בודד שעלה לבדו מאוזבקיסטן, אל המועדון באותו ערב. ויקטור, ששרד את הפיגוע, משחזר את רגעי האימה, במהלכם איבד את חברו הטוב: "אחרי שתי דקות, שהתעוררתי ונעמדתי על הברכיים, התחלתי לחפש פיזית את דיאז". הוא מספר שלא הצליח למצוא אותו כלל: "פתאום אני רואה כתם ענק של דם ושוכב מישהו לבד בצד על הבטן". הוא זיהה שמדובר בדיאז.