חיסונים בקופת חולים כללית בפתח תקווה
צילום: רויטרס

"יש הירואיקה של בתי החולים": מנכ"לי הקופות מסכמים את המגפה

הקורונה שמה בעיקר את בתי החולים באור הזרקורים, בזמן שאת לא מעט מהעבודה - כולל מבצע החיסונים המוצלח - עשו קופות החולים. האם הגיע הזמן לשינוי סדר העדיפויות?
שאול אמסטרדמסקי | משחקי הכיס
12 ביוני 2021
08:06
עודכן ב 15:32

קצת הספקנו לשכוח, אבל המגפה ששינתה את העולם בשנה וחצי האחרונות השפיעה דרמטית על מערכת הבריאות שלנו. ממערכת שנמצאת במקום השלישי-רביעי בסדר העדיפויות, היא הפכה פתאום להיות מספר אחת.

הממשלה הזרימה המון כסף, ומי שהיו באור הזרקורים היו בתי החולים. זאת בזמן שמי שעשו את רוב העבודה - בטיפול, בבדיקות וגם בחיסונים - הן קופות החולים, שגם קיבלו תקציבים, אבל לא את הכבוד. אולי עכשיו, כשנראה שהקורונה מאחורינו, הגיע הזמן להפיק לקחים ולסדר סדר עדיפויות חדש במערכת הבריאות הישראלית? לראשי קופות החולים יש לא מעט מה להגיד בנושא.

"ההתחלה הייתה מאוד מדאיגה כי עמדנו בפני אירוע דרמטי וכלל עולמי כשהביטוי הכי נפוץ אצל כולם הוא - אנחנו פשוט לא מכירים את המחלה ולא יודעים מה היא תעשה", אומר  פרופסור אהוד דוידסון, מנכ"ל קופת חולים כללית. "בשבועיים-שלושה שבועות הראשונים הבנתי שמספר החולים שלי הולך וגדל, הולך וגדל", מספרת סיגל רגב-רוזנברג מנכ"לית קופת חולים מאוחדת. "ההוראות היו לנטר את החולים פעמיים ביום, לעשות שתי בדיקות כדי להוציא אותם מהבתים, כשאין לי שום מערכת שאני יכולה לנהל את זה איתה. אמרתי - מה קורה פה? איך? זו פשיטת רגל אמיתית".

מבצע החיסונים היה הרגע הכי זוהר של קופות החולים בעשורים האחרונים. בבת אחת, מגופים די אפרוריים, קופות החולים הפכו להיות כוכבות עולם הבריאות הישראלי וזכו אפילו לתהילה בין-לאומית.

"98% מהחולים טופלו בקהילה, ואת החיסונים עשתה הקהילה שהיא אנחנו – הקופות", אומרת רגב רוזנברג. "זכינו בחו"ל לתהודה מטורפת. ראיינו אותי לעיתונים ביפן, סין, צרפת, ארצות הברית. היינו מבוקשים בכל מקום ובכל העולם שאלו - מה זו המערכת המדהימה הזו? אבל בארץ מדברים על בתי חולים ובתי חולים. יש הירואיקה של בתי החולים, כשפועל זה רק קצה הפירמידה - החולים הקשים והמונשמים. הם מהווים בקושי 3% מהחולים, ועדיין האירוע הזה הפך להיות של בתי החולים".

צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

ואכן, בסופו של דבר מבחינת מרבית הציבור בישראל בתי החולים הם אלה שנלחמו את מלחמת הקורונה, ולא הקופות. "הרבה מאוד עובדים, רופאים, אחיות, לקחו את זה מאוד אישי", אומר רן סער, מנכ"ל קופת חולים מכבי. "זה סימפטום שמראה שלא ממש סופרים את הקהילה ואין אליה רגישות. כל מי שנבחר בטקס הדלקת המשואות הוא ראוי, אבל לא יעלה על הדעת שלא יהיה נציג מהקהילה, בדגש על הקופות".

כך או כך, מבצע החיסונים שהוציא את ישראל מהקורונה לא העיד כלל על האופן שבו המגפה החלה, או על האופן שבו הממשלה ניהלה אותה עד החיסונים. בנאום של מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב ב-17 במארס בשנה שעברה, נאמר: "לצערנו, בתרחישים שלנו יכולים להיות אלפים רבים מאוד מאזרחי מדינת ישראל שימותו מהמחלה".

לטענת מנהלי קופות החולים, משרד הבריאות טעה כשלא נעזר בקופות והפעיל אותן כבר מההתחלה. "אני חושב שהייתה בעיה ניהולית, ולא היה קשב ניהולי, אלא היו עסוקים הרבה בישיבות ממשלה", אומר סער. "מההתחלה היינו בתחושה שמשרד הבריאות פחות מכיר את היכולות הקיימות בקופות החולים ובקהילה, ומכיר יותר את היכולות של בתי החולים".

קורונה 2.0 | האזינו להסכת "עוד יום"

אמנם יצאנו מהקורונה בזכות מבצע החיסונים המוצלח, אך לדברי סער יכול להיות שאם ההתנהלות הייתה אחרת מלכתחילה, היו גם פחות מתים.

כעת, כששיא המגפה מאחורינו ונראה שעומדת לקום ממשלה חדשה שתאשר סוף סוף תקציב ממשלתי, יתחיל הקרב על הכסף הגדול. כל משרדי הממשלה ידרשו תוספת תקציב, גם משרד הבריאות, ונשאלת השאלה - האם הממשלה תחליט לשנות את סדר העדיפויות הלאומי, או שוב להשאיר את הבריאות מאחור?

"יכול להיות שהמצוינות והיכולות שהמערכת שלנו הפגינה הם אפילו בעוכרינו", אומר אהוד דוידסון מכללית. "מי שקובע אומר – 'המערכת עובדת נהדר, המערכת מצוינת, היא נתנה את כל השירות בקורונה. למה היא צריכה תוספת תקציב? היא פנטסטית!'".

צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

מנכ"ל קופת חולים לאומית חיים פרננדז היה בעבר סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר. מבחינתו, אין בעיה למצוא את הכסף שחסר לקופות החולים במקומות אחרים בתקציב: "אני חושב שממשלה רצינית יכולה וחייבת לשנות סדרי עדיפויות, ואפשר למצוא עוד מקורות כדי להשקיע בתחום הבריאות, גם על חשבון דברים אחרים. יש אינפלציה במשרדים ממשלתיים ולא מעט משרדים שאפשר לסגור. תקציב מערכת הביטחון הוא ענק ומשמעותי, וברור לי לחלוטין שיש מקומות בהם אפשר להתייעל ולפנות משאבים"

אך למעשה, אפילו אם משרד הבריאות יצליח להוציא כסף משמעותי מהממשלה, סיכוי סביר שרובו ילך לחיזוק בתי החולים, כי קופות החולים לרוב לא נמצאות בראש סדר העדיפויות של המשרד. רגב-רוזנברג מסבירה כי משרד הבריאות משקיע לא מעט משאבים בניהול של בתי החולים שתחתיו: "הוא הבעלים של 11 מבתי החולים במדינה, ובעל הבית של  70% מהמיטות. בתי החולים אצלו בתוך החצר, והוא מתעסק לא מעט בניהול שלהם - התעסקות תקציבית, מינויים, ציוד, פיתוח ועוד".

פרננדז מוסיף כי הבעלות של משרד הבריאות על בתי החולים הממשלתיים, גורמת לו לגשת קודם כל לזרוע התפעולית שלו שהיא בתי החולים: "הזרוע התפעולית זמינה כמעט מיידית ובאמצעותה אפשר לפתור בעיות ולהתמודד עם מורכבויות, וזו כמובן טעות. בסופו של דבר צריך להשתמש בכוחות ובארגונים שיודעים לעשות את הדברים האלה בשגרה ועושים אותם בשגרה, ולכן ידעו לעשות את זה טוב גם בחירום".

אם משרד הבריאות היה מחליט לשנות גישה ולשמוע את מנהלי הקופות, היו להם כמה דברים להציע. "צ'רצ'יל אמר שלא מבזבזים מלחמה טובה, ולנו אסור לבזבז מגפה טובה", אומרת רגב-רוזנברג. "צריך להחליט שעכשיו די, אנחנו לא מהדקים עוד חור בחגורה, אלא אומרים שזה מה שהמערכת הזאת באמת צריכה ונאבקים עליה".

"אנחנו יודעים ש בין 20% ל-30% מהאשפוזים במחלקות הפנימיות הם מיותרים", מוסיף סער. "אנחנו גם יודעים בוודאי אחרי הקורונה שניתן לאשפז בבית. במכבי, וגם בקופות אחרות, התחלנו בתוכנית של אשפוז בבית. כדי שהדבר הזה יהיה משמעותי, מדינת ישראל צריכה לבוא ולהגיד - אני מכניסה את האשפוז בבית לתוך תכנון המיטות הלאומי, ובתהליך סדור מפסיקה אשפוז במסדרון. תוך 5 שנים, לא יהיו אנשים במסדרון ויהיו 800 אלף מיטות אשפוז בבית".

סיגל רגב-רוזנברג מנכ"לית קופ"ח מאוחדת: "בכל העולם שאלו - מה זו המערכת המדהימה הזו? אבל בארץ מדברים על בתי חולים ובתי חולים"

מוקדם מאוד לדעת איך ייגמר הקרב על תקציב מערכת הבריאות. האם הקופות יסתפקו בפירורים, או שמא תהיה פה אסטרטגיה חדשה למערכת הבריאות שתיתן לקופות את ההובלה? כנראה שלא. בינתיים, הקופות מנסות לקחת את הדברים הטובים שיצאו מהקורונה ולשמר אותם. בראשם - רפואה דיגיטלית.

לדברי מנהלי הקופות, הקורונה הייתה זרז משמעותי לתחום הרפואה מרחוק. האפשרויות הטכנולוגיות הוטמעו תוך מספר חודשים, מה שבסיטואציה אחרת היה אורך שנים. הם מספרים כי הפלטפורמות הדיגיטליות התפתחו מאוד, וכיום בערך כשליש מהמגעים בין רופא למטופל נעשים דיגיטלית.

"אנחנו מבינים שאנחנו צריכים הרבה מאוד מידע ונתונים, ולקבל החלטות על בסיס אנליזה נכונה ושהמערכת תהיה מסונכרנת מאוד. ראינו איך בקורונה, כשיש סנכרון טוב, הדברים נעשים טוב, והשירות טוב", אומר פרננדז.

אם תהיה פה מגפה נוספת, אפשר רק לקוות שהממשלה וכל יתר השחקנים הפנימו מה צריך ומה לא צריך לעשות בשביל לנהל מגפה.