ממשלת בנט-לפיד
צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

המשבר בקואליציה חמור יותר ממה שנראה. הצבעה אחת יכולה להפוך אותה לקרקס | הזווית

חוק האזרחות הוא מוקש של הממשלה לעצמה, האופן שבו תנהג בעניין יכול לקבוע את כל מערך העבודה של הקואליציה הנוכחית
מערכת כאן חדשות
21 ביוני 2021
07:29

סיפור חוק האזרחות הוא הרבה יותר גדול ומשמעותי מכפי שנראה. מדובר במוקש שהממשלה היא שמביאה אותו אל הכנסת כי אין לה ברירה, אבל האופן שבו היא תנהג יכול לקבוע בעתיד את כל מערך העבודה של הקואליציה הנוכחית.

אם יתברר שמרצ תעמוד במילתה וחברי הכנסת שלה (ושר אחד) שמאיימים להצביע נגד החוק הזה, יעשו כן, הרי בסופו של דבר יתברר ש"איש הישר בעיניו יעשה" בקואליציה הזאת. יום אחד זו תהיה מרצ, יום אחד תקווה חדשה ואולי יום אחד ישראל ביתנו. ואז לא מדובר בקואליציה אלא בקרקס מדראנו. 

בינתיים הצעות הפשרה ממשיכות להתגבש. הראשונה, רפורמה מקיפה בחוק שיתחייב לה יו"ר ועדת חוץ וביטחון – לה שרת הפנים שקד מתנגדת. השנייה, התחייבות של השרה שקד לטיפול נרחב בנושאים הומניטריים שתחת משרדה – ובזה רע"ם טרם שוכנעה.

לא טוב הצעות פשרה? קבלו את "הפרויקטור". בישיבת ראשי המפלגות הוטל על השר זאב אלקין להוביל מעתה את המגעים סביב החוק, והוא צפוי להיפגש מחר בכנסת בנפרד עם שקד ועם מנסור עבאס. בקואליציה אומרים שעד שלא יגיעו להסכמה - לא יעלו את החוק להצבעה. נכון להיום יש כשמונה חברי קואליציה המאיימים שלא יתמכו בחחוק.

ראש הממשלה נפתלי בנט נשמע מאוד אופטימי ורגוע בישיבת הממשלה הראשונה. לבנט יש פיתרון לכל סכסוך בקואליציה: "בשל אופי הממשלה והמגוון של חבריה, המפתח להצלחה שלנו הוא אמון הדדי. כשיש אי הבנות צריך פשוט להרים טלפון ולפתור את זה בשקט, בלי דרמות".

שלשום אמר השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג', ממרצ, כי לא יוכל להצביע בעד החוק. בריאיון לשלום קיטל בכאן רשת ב הוסיף כי "יש למצוא את הדרך כיצד לצאת מהפלונטר הזה". אל פריג' הצטרפו חברי הכנסת של רע"ם, מוסי רז ואיבתיסאם מרעאנה.

האזינו לקטע מהריאיון עם השר פריג'

אז איך שורדים? למיקי חיימוביץ', חברת הכנסת לשעבר מטעם כחול לבן, יש רעיון מהפכני: "גישור פנימי". חיימוביץ' יודעת שהממשלה החדשה היא מאוד מאותגרת, הפעם בניגוד לממשלות הקודמות, מהצד הימני של המפה הפוליטית. לטענת חיימוביץ' "האינטרס של כל מי שבממשלה הזאת, הוא שהיא תחזיק מעמד".

מהו חוק האזרחות? 

החוק שהפך למוקד המחלוקת בין ימינה לבין הליכוד: חוק האזרחות מכונה גם חוק איחוד משפחות, אבל עכשיו הוא בעיקר חוק המריבה. לפני שיעלה לכנסת בשבוע הבא, אם אכן יעלה, בחדשות הערב בכאן 11 שאלנו מה בעצם יש בחוק הזה שמושך כל כך הרבה אש, ואיך הכול התחיל?

תפוח האדמה הלוהט שנקרא חוק האזרחות, או חוק איחוד משפחות, מתגלגל ממדורה למדורה כבר כמעט שני עשורים. החוק הזה אומר שפלסטינים תושבי יהודה, שומרון ועזה לא יקבלו אזרחות או תושבות באופן אוטומטי רק כי נישאו לאזרחים ישראלים. החוק הזה החל בתקופת הפיגועים בתחילת שנות האלפיים, מטעמים ביטחוניים, וחוקק כחוק מוגבל מבחינת תוקף. לימים הוא הוארך שוב ושוב – אחת לשנה.

הוא גם הגיע לבג"ץ, גם כן בכמה גלגולים. בג"ץ בכל פעם אפשר את החוק ודחה את העתירות על חודו של קול ממש. עם כמה הסתייגויות, אבל דחה - בעיקר מתוך אמירה שעם כל הכבוד לזכויות האדם וזכויות המשפחות, עומדים מנגד שיקולים חשובים ביותר, ובכללם ביטחון המדינה.

בינתיים, החוק המשיך להתגלגל קדימה מתוך הוראת שעה, כלומר להיות זמני, ולא חוקק בצורה קבועה. למעשה, אילולא היינו בכנסת חדשה והייתה הארכה קצרה אוטומטית של תוקף חוקים, תוקפו של החוק הזה כבר היה פג, כי בממשלה הקודמת לא האריכו אותו בזמן.

עכשיו הגיעה שרת הפנים החדשה איילת שקד ורוצה להמשיך את הארכתו, כמו בכל שנה. אבל אז נכנסות הסוגיות הפוליטיות: חלק ממפלגות הקואליציה, כמו רע"ם, מתנגדות לכל הבסיס הרעיוני של החוק. גם מרצ עתרה לפני שנים נגדו.

מפלגות האופוזיציה, לפחות רובן, אמורות להיות בעד החוק גם מבחינת האידיאלוגיה שלהן ובטח לנוכח העובדה ששרי הממשלה הקודמת הצביעו בעד ההצעה הזאת. מצד שני, הן נגד הממשלה. עכשיו. מצד שלישי, או כמו שאמרה שרת הפנים בציוץ בטוויטר: "לא מאמינה שהם יצביעו נגד".