מתוך הכתבה

מלחמות הקריפטו: למה המדינה לא רוצה שנשקיע במטבעות וירטואליים

שוק המטבעות הווירטואלים חווה בשבועות האחרונים טלטלה, אחרי שהביטקוין הגיע לשיא של כל הזמנים, ציוץ של אילון מאסק הוביל לירידה חדה בערכם, ואלפי אנשים איבדו מיליוני שקלים. פגשנו את החברות הישראליות, שהחליטו לגרום לנו להשקיע דווקא עכשיו במטבעות הדיגיטליים ולא חוששות מהאזהרות של ניירות ערך שמדובר בהימור
עמית תומר
22 ביוני 2021
21:46
עודכן ב 25 יוני 21:04

זה לא היה החודש של דור. דור אופיר משקיע במטבעות וירטואליים, ונכנס לשוק הזה ב-2017 כשרכש ביטקוין רגע לפני עלייתו הגדולה. המטבע עלה אז קצת פחות מ-5,000 דולר, ואחרי חודש וחצי הוא כבר שילש את עצמו. כעת, המטבע חווה את המגמה ההפוכה. הביטקוין הגיע השנה לשיא של יותר מ-60 אלף דולרים למטבע אחד, איבד כחצי משוויו בחודש והפיל איתו את רוב שוק המטבעות הדיגטליים. מה שנקרא בשפה המקצועית - קריפטו.

"בערך 60% או 70% מההון שלי מושקע בצורה ישירה או עקיפה בכל מה שקשור לתעשיית הבלוקצ'ין והמטבעות הדיגיטליים", אומר אופיר. "להשקיע כסף ולראות שמהר מאוד הוא דועך ויורד, ועל הנייר אתה לכאורה מפסיד, זה לא כיף".

איך ניתן להסביר מה קרה פתאום לשוק הזה? יש המייחסים זאת לסדרת ציוצים של אילון מאסק, שאחרי שנחשב לגורם לנסיקה אחרונה של הביטקוין, התהפך, ואמר שענקית הרכב טסלה שבבעלותו תפסיק לקבל תשלום במטבע וירטואלי. אחרים טוענים שהגורם הוא דווקא סין, מעצמת כריית הביטקוין שהודיעה שתגביל את הפעילות בשטחה.

כרגיל, התנודתיות הגדולה מלווה גם בחוסר ודאות גדול. "במחירים הגבוהים של המטבעות ששווים 60-50 אלף דולר, יש שכבה מאוד גדולה של משקיעים חסרי ניסיון, וכשיש שכבה גדולה כזו קל מאוד לתמרן ולעשות מניפולציות", מסביר אופיר. "בריצה לביטקוין מעורבים המון המון שחקנים עם משאבים הרבה יותר מתוחכמים. שווי השוק של ביטקוין הוא יחסית נמוך. אז אפשר לקנות המון, להעלות את המחיר, וכשהוא מגיע לשיא להתחיל למכור וליצור פניקה. כשיש פניקה, אנשים חסרי ניסיון שלא באמת מבינים מה קורה - מוכרים. ומי קונה מהם? קרנות גידור ובתי השקעות".

גם אצלנו, דווקא עכשיו יותר ויותר חברות ישראליות מבקשות להיכנס לתחום המטבעות הווירטואליים, והן לא רוצות לעשות את זה לבד. זו פעם ראשונה שתחום הקריפטו נכנס לבורסה, אחד המוסדות הכלכליים המסורתיים ביותר. בשבוע שעבר חברת וויטסמוק קיבלה אישור להכניס את פעילות הקריפטו שלה לחברה הציבורית, כזו שכל אחד מאיתנו יכול להשקיע בה. "אנחנו חושבים שהתעשייה הזו הולכת להיות תעשייה קריטית בהשפעה שלה על כל תחומי החיים", אומר יוסי ברנע, מנכ"ל וויטסמוק. "אין שום סיבה שישראל לא תהיה גם פה מהמובילות בעולם, ואנחנו רוצים שבסוף החיסכון הפנסיוני שלנו ושל הילדים שלנו, יוכל ליהנות ממה שהתעשייה הזו מביאה".

אילון מאסק. צילום: אי-פי

בעורפה של וויטסמוק נושפות שתי חברות נוספות - קמן ובית ההשקעות סילבר קסטל. משה חוגג, מנכ"ל משותף בחברת קמן מעיד על עצמו שהפך לבעל הון בזכות הביטקוין: "רוב ההון שלי מושקע במטבעות ופרויקטים מהסוג הזה, יותר מכמה מיליונים".

בראשו של בית ההשקעות סילבר קסטל עומדים שלושה מוותיקי המערכת הפיננסית המסורתית. הם שימשו ראשי בנק הפועלים ובית ההשקעות פסגות, עד שחצו את הקווים למטבע החדש. "החזון שלנו הוא לאפשר לכל אחד מישראל להשקיע בקריפטו", אומר אלי מיזרוח, מנכ"ל ומייסד סילבר קסטל.

אבל בזמן שכל אחד מהשחקנים האלה ינסה בחודשים הקרובים לשכנע להשקיע אצלו, יש מי שמנסה לפוצץ את בלון הניסוי הזה לפני שיתחיל להתרומם. ברשות לניירות ערך לא שקטים, שם זוכרים מה קרה בפעם האחרונה שחברה מתחום הקריפטו ניסתה להיכנס לבורסה. "בהחלט יכול להיות שזו תעשייה שמבוססת על הייפ", מזהיר אילן גילדין, כלכלן ראשי ויועץ אסטרטגי ברשות.

בימי ההתעוררות של הביטקוין ב-2017 חברת "משאבי טבע" עברה מכריית זהב לייצור מטבעות דיגיטליים, שינתה את השם ל"בלוקצ'יין כרייה" והגיע לשווי שיא של קרוב למיליארד שקלים. אבל אז, כשהמטבע הדיגיטלי עבר לירידות חדות, המשקיעים החלו לנטוש והחברה איבדה מעל ל-90% מערכה עד שפעילותה נעצרה.

למרות זאת, יש מי שלא נבהל מהתנודתיות והירידות החדות שעלולות לטלטל את שווי החברה שלהם. "כן, זה יטלטל את החברה, זה יקרה", אומר חוגג. "והנה אני אומר מפורשות: מי שמחפש מניה בטוחה, סולידית, וחושב שהוא יקבל את זה במניה של חברה שעוסקת בקריפטו - טועה". כדי להקטין את הסיכון שהתנודות החדות בשוק המטבעות הווירטואליים יובילו שוב את המשקיעים לאבד הכול, החליטו ברשות לניירות ערך להגביל בינתיים ברבע את ההשקעות במטבע עצמו, עד שיסיימו לגבש מדיניות בנושא.

אבל כל זה לא עוצר את העסקים בדרך אל הבורסה. לדברי חוגג, הם מתכוונים להשקיע בחברות שהן החלוצות של הנושא הזה בעולם, שיכולות להיות הגוגל, האמזון והמיקרוסופט של עוד עשור. "אם שואלים אותי מה יקרה בעוד חודש, אני יודע כמו הגברת שעוברת ברחוב. זה הימור לחלוטין. אבל לטווח הארוך, מדובר בפרויקטים עם טכנולוגיה אמיתית, עם מודלים עסקיים חזקים. זו השקעה נהדרת".

בחברות מנסים לייצר תמונה של אידיליה עם הרשות לניירות ערך, אבל ברשות רומזים מנגד שבחברות הקריפטו מייפים את המציאות. "לא אפשרנו את זה", מבהיר גילדין. "אמרנו לאותן חברות שאנחנו חוקרים את הסוגיה. יכול להיות שהפעילות תיעצר, או תצומצם, או תתבקש להשתנות. זה חלק מהסיכונים המהותיים שתלויים סביב אותן חברות, בשל הסיכונים הגם ככה גבוהים עקב האופי המאוד ספקולטיבי של הנכסים שסביבם הם פועלים".

האם מוכרים לנו חלומות גדולים? גילדין מהרשות לניירות ערך יגיד שמדובר ביחסי ציבור ומכירה של תסריט אחד מבטיח מני רבים. אם תשאלו את משה חוגג, מדובר בבורות שמובילה לפחד, ואפילו להפחדה והסתה: "גורמים כאלה ואחרים, שלאו דווקא מבינים בתחום הזה יותר מדי, מלחיצים אנשים ואומרים להם מושגים מפחידים. גם בלוקבסטר נלחמו בנטפליקס, והדואר בעולם נלחם באימייל. נלחמים. תמיד כשיש שינוי, יש מלחמה. הם רוצים להגן על המשקיע ובצדק, הם צריכים להגן על המשקיע. אבל הם לא צריכים לקבל החלטות בשבילו, אנחנו לא בצפון קוריאה".

משה חוגג: "מי שמחפש מניה בטוחה, סולידית, וחושב שהוא יקבל את זה במניה של חברה שעוסקת בקריפטו - טועה"

האם המדינה צריכה להגן על המשקיעים או שמי שנכנס לשוק ההון צריך לקחת בחשבון את הסיכונים? נדמה שהתשובה היא אותה תשובה כמו במקרה של המטבעות הווירטואליים עצמם. רבים עדיין רואים בהם בועה שעלולה כל רגע להתפוצץ, אך מי שבאמת מאמין ברעיון מסתכל על הפוטנציאל בטווח הארוך ולא מתרגש מהתנודות שבדרך.

על פי התחזיות של חוגג, המחיר הנוכחי של 40-30 אלף דולר למטבע ייראה כמו בדיחה בעוד כמה שנים. לעומתו, גילדין, שמסתכל עשר שנים קדימה, לא בטוח אם תהיה תעשייה כזו ובאיזו מתכונת היא תתקיים.

"אין לי כדור בדולח. אני לא יודע לתזמן מתי זה יעלה ומתי ירד, אבל אני מקבל את זה, ומבין שזה חלק מהדרך" אומר המשקיע דור אופיר. "אני לא משקיע מה שאני לא יכול להפסיד. אם אנחנו עושים זום אאוט, האדם האחרון שקנה את המטבע במחיר הכי גרוע, נמצא עכשיו ברווח של כמעט כפול. אם תשאלו אותי, אנחנו רק בתחילתה של מהפכה".