-

יורו 2020: טורניר עם מחיר

איליפות אירופה מתקיימת במתכונת שמעוררת מחלוקת בעולם הכדורגל - במקום מדינה מארחת, המשחקים נערכים ב-11 מדינות שונות. אז מה עדיף? קבוצות שינדדו ברחבי היבשת, או מדינה שתשקיע מיליארדים בלארח חגיגת כדורגל, ותישאר עם כאב ראש?
עוד יום
24 ביוני 2021
10:25

טורניר היורו שמתקיים בכל ארבע שנים נערך בכל פעם אצל מדינה מארחת אחרת. ב-2016 זו הייתה צרפת, ב-2012, אוקראינה ופולין, ב-2008 שוויץ ואוסטריה. כל מדינה מעמידה לרשות הטורניר כמה אצטדיונים במספר ערים שם המשחקים מתקיימים. יורו 2020 מתקיים במתכונת יוצאת דופן, מלבד הגבלות הקורונה בחלק מהמשחקים, אין לו מארחת, לפחות לא במובן הקלאסי של המילה. משחקי הטורניר נערכים ב-11 ערים שונות ברחבי אירופה, מלונדון שבמערב, עד לבאקו שבאזרבייג'ן, הרחק במזרח. הפעם בהסכת "עוד יום", יואב זהבי ואורי לביא דנו במתכונת השנויה במחלוקת של היורו הנוכחי, ובשאלה- האם יורו צריך בכלל מדינה מארחת?

האזינו להסכת "עוד יום" 

אז מה היתרונות של יורו בלי מארחת? הוא מגיע למדינות שבזמן רגיל, כנראה שלא יכלו לארח טורניר בסדר גודל כזה. מדינות כמו אזרבייג'ן והונגריה שמארחות השנה מספר משחקים, זכו לטעום מחגיגת הכדורגל הכי גדולה באירופה. אירוח בלעדי של הטורניר דורש בנייה של אצטדיונים חדשים, מתקני אימון, תשתיות. וברוב המקרים כשהטורניר נגמר, המדינות האלו נשארות עם הרבה פילים לבנים, אצטדיוני ענק שלא באמת משמשים את אירועי הספורט במדינה. 

כך למשל במונדיאל האחרון שהתקיים ברוסיה ב-2018, נבנו תשעה אצטדיונים חדשים, שלושה נוספים שופצו מן היסוד, ורוסיה, שאינה בהכרח מדינת ספורט או כדורגל דומיננטית, נשארה עם אצטדיוני ענק שכנראה לא יאכלסו שוב כמות כזאת של אוהדים, אחרי השקעה של מיליארדים. גם בברזיל זה קרה ב-2014, שבעה אצטדיונים חדשים נבנו, חמישה נוספים שופצו, והרבה מאוד כסף הושקע רק עבור חודש של כדורגל. 

אז למה כן מדינות שאירחו טורנירים גדולים הרוויחו עד עכשיו? המדינה שמצליחה להנחית אירוע כזה בשטחה זוכה ליחסי ציבור אדירים, מאות אלפי תיירים שזורמים אליה ומגלים לעתים יעד חדש שמעולם לא היו בו ומשווקים אותו לעולם. אז נכון שמדינות כמו צרפת וברזיל שאירחו את הטורנירים האחרונים לא ממש צריכות עזרה בלמשוך תיירים, אבל מדינות כמו אוקראינה, פולין, קוריאה הדרומית ודרום אפריקה שאירחו טורנירים בשני העשורים האחרונים, בהחלט הרוויחו בכמות החשיפה שהן קיבלו. מעבר לכך, מדובר בחגיגת אוהדים מכל העולם שלא קיימת במתכונת הנוכחית. אוהדים ממדינות שונות נפגשים במדינה אחת, וחוגגים את הספורט האהוב. 

ולאירוח של 11 מדינות יש עוד חסרונות. בעוד נבחרות כמו אנגליה, דנמרק, גרמניה ואיטליה אירחו את כל המשחקים שלהן באצטדיון הביתי מול הקהל שלהן, נבחרות אחרות כמו שוויץ, פולין ובלגיה נאלצו לנדוד בין אזרבייג'ן ואיטליה ובין רוסיה לספרד. הן מאבדות יתרון מכיוון שהאוהדים שלהן לא יכולים להגיע לכל מקום ביבשת בטווח קצר, הטיסות עלולות לפגוע ביכולת של השחקנים, ובעצם, ריבוי הטיסות גם לא סביבתי במיוחד. גם מבחינת קורונה יש הרבה מה להפסיד. לכל מדינה יש הגבלות אחרות, אוהדים שצריכים להיכנס לבידוד, ושדות התעופה שגם יכולים להיות מוקדים להידבק בהם בנגיף.