נשים שנרצחו ב-2020
צילום: דוברות המשטרה, באדיבות המשפחות

13 נשים נרצחו בידי בני זוגן ב-2020, חצי מהתקציב למניעת אלימות במשפחה עדיין לא הועבר | דוח המבקר

דוח מבקר המדינה על תופעת "האלימות בין בני זוג" הצביע על שורה של כשלים בהתמודדות המדינה: תקציבים שלא נוצלו, תוכניות שלא מומשו וממדי תופעה שרק מתגברים • מבקר המדינה על התמודדות הרשויות המקומיות עם הקורונה: ההנחיות שהתקבלו מהמדינה היו סותרות, והרשויות התקשו למלא אחריהן • כשלים בטיפול עיריית נהריה בשיטפונות בהם נהרג מוטי בן-שבת
אוריה אלקיים, דנה ירקצי ולירן כוג'הינוף
30 ביוני 2021
10:58

הכסף לא הוקצה: דוח מבקר המדינה שעוסק ב"התמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג", קבע כי בשנים 2020-2017 הקצתה המדינה רק 128 מיליון שקלים מתוך 300 המיליון הדרושים כדי ליישם את התוכנית הלאומית לטיפול באלימות במשפחה. את הנתונים הציגה שירה איסקוב, שניצלה מניסיון רצח מצד בן זוגה בספטמבר 2020. 

נתון נוסף המצביע על הטיפול הלקוי בעבירות האלימות במשפחה נוגע למענה לגברים אלימים - שרק 10% מהם השתלבו בטיפול ורבים מהם לא מתמידים בו. כמו כן, נוצל רק 10% מתקציב הסיוע לנשים שיצאו ממקלטים.

הנתונים שפורסמו הראו עלייה במקרי האלימות במשפחה בתקופת הקורונה. בחודש מאי 2020 חלה עלייה של כ-800% במספר הפניות למוקד 118 של משרד הרווחה. מספר התיקים שנפתחו במשטרה עלה ב-22%. בשנת 2020 נרצחו 13 נשים בידי בני זוגן - גידול של 160% לעומת שנת 2019.

כ-23 אלף תיקים נפתחו במשטרה בשל אלימות מצד בן הזוג בשנת 2019. המשטרה העבירה כ-6,500 מהם למרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה. כל אישה חמישית שנרצחה בשנים 2019-2004 הייתה מוכרת לשירותי הרווחה. 

מחדלים בטיפול בשיטפונות

ליקויים קשים בחורף הקטלני בנהריה: בינואר 2020 טבע למוות מוטי בן-שבת, כשניסה לחלץ נהג שנסחף בשיטפון בעיר. מבקר המדינה מצא בהתנהלות עיריית נהריה באותו חורף כשלים רבים. המבקר מצא שמרכז ההפעלה של עיריית נהריה לא היה ערוך להתמודד עם אירוע השיטפון בינואר 2020, ובמהלך האירוע נציגי העירייה שהיו בו העתיקו את פעילותם לבניין משטרת נהריה, המוקד העירוני לא פעל במשך כמה שעות, והפניות אליו לא תועדו בזמן אמת ולא טופלו. 

כמו כן, בנהריה לא קבעו נהלים מקיפים להיערכות לאירועי שיטפונות ולתפקוד בהם, ולא תרגלו את מערכי החירום שלהן לקראת אירועים כאלה. מלבד נהריה, נבדקו גם הרשויות המקומיות באשקלון, כפר סבא וג'יסר א-זרקא - בכולן נמצאו כשלים ברמות שונות. 

עוד נכתב בנושא, שהמרכז לחיזוי שיטפונות שהקימו השירות המטאורולוגי והשירות ההידרולוגי באוקטובר 2019 אמנם הפיץ תחזיות לשיטפונות בנחלים, אך אינו ערך תחזיות לשיטפונות ולהצפות באזורים העירוניים.

מבקר המדינה ציין כי יש להסדיר בדחיפות את סוגיית היערכות הרשויות המקומיות לאירועי חירום אזרחיים, ובכלל זה לשיטפונות ולהצפות הנגרמים מאירועי גשם קיצוניים. המבקר קבע כי יש צורך לקבוע גורם ממלכתי שיתכלל את כלל הדרישות וההנחיות שעל הרשויות המקומיות למלא בנוגע לאירועי חירום אזרחיים כמו שיטפונות. 

הנחיות סותרות לרשויות בתקופת הקורונה

דוח נוסף של מבקר המדינה עסק בסוגיית התנהלות הרשויות המקומיות בזמן משבר הקורונה. הדוח מצא כי 82% מהרשויות שנבדקו ציינו שהן התקשו לקיים את הנחיות השלטון המרכזי בשל ריבוי הנחיות ו-56% מהן ציינו כי ההנחיות היו סותרות.

הרשויות התקשו לפתוח בזמן את מוסדות החינוך ולא הצליחו לאתר אוכלוסיות שזקוקות לסיוע, בשל ליקויים בבסיסי מידע של משרדי הממשלה. כמו גם רשויות שהחריגו את העובדים הסוציאלים ולא איישו את התקנים מחדש.

הדוח העלה גם כי בסיסי המידע לא היו זמינים לשימוש באופן מיידי, חסרו בהם פרטים, הם כללו פרטים שגויים, היו ערוכים בפורמטים שונים של דיווח ולא ניתן היה לאחדם אלא לאחר שעובדו מחדש, ובהשקעה מרובה. עוד מצא הדוח, שלמול קנסות בהיקף של כ-7.3 מיליוני שקלים שניתנו ברשויות שנבדקו, נגבו עד 1 בדצמבר 2020 כ-1.3 מיליוני שקלים בלבד, שהם 18% מתוך סך הקנסות שהוטלו.

בדיקת התמודדות הרשויות עם הקורונה נתקלה בבעיה, כשרק מחצית מרשויות המדגם תיעדו באופן מלא את ישיבות הערכת המצב שהן ניהלו. כל רשות מקומית שלישית שנבדקה לא ערכה ולא תיעדה תהליך הפקת לקחים בסיומו של הגל הראשון.

עוד עלה מהביקורת כי 18% מרשויות המדגם לא הכירו את חוזר מנכ"ל משרד הפנים מ-2008 העוסק בהתפרצות שפעת ולא הכינו נוהל היערכות לפנדמיה של שפעת. מתוך אלה שהכירו את חוזר המנכ"ל, 31% לא הכינו נוהל כנדרש.

יחד עם זאת, שביעות רצון הציבור מהרשויות הייתה סבירה, כשמסקר שיתוף הציבור עולה שרק כ-20% מהתושבים היו מאוד לא מרוצים מתפקודן של הרשויות המקומיות, וכ-40% היו מרוצים באופן חלקי.

משרד החינוך לא משתתף במימון הסעות לילדים בגילים 4-3

בדוח שעסק בהסעות תלמידים למקומות הלימוד, נמצא שאף שחוק חינוך חובה חל גם כבר מגיל שלוש, משרד החינוך אינו משתתף במימון הסעות לילדים בגילים 4-3. המבקר מצא שמשרד החינוך מדיר ממימון הסעות גם תלמידי כיתות י"א ו-י"ב ואינו משתתף במימון הסעות של תלמידים הבוחרים ללמוד בבתי ספר על-אזוריים, ניסויים וייחודיים ובבתי ספר ממלכתיים דתיים - תורניים, שמונהגת בהם הפרדה בין המינים.

ממצא נוסף שעלה בדוח נוגע להסעת ילדים בעלי מוגבלויות: לפי מבקר המדינה, משרד החינוך לא השלים את קביעת התקנות הנדרשות להסעה בטיחותית של ילדים עם מוגבלות מגיל שלוש ואילך. ליקויים הועלו גם באופן בחירת מלווי הסעות תלמידי החינוך המיוחד על ידי הרשויות המקומיות שנבדקו, במסמכים שהמציאו על מידת כישוריהם ובהכשרות שבהן השתתפו לקביעת מידת התאמתם לתפקיד לקראת עבודתם עם ילדים עם מוגבלויות.