t
דניאל עוז וגליה עוז

בנו של עמוס עוז שובר שתיקה: "אני מדמם כל יום. המשך יבוא. זה לא יעבור בשתיקה"

בריאיון ראשון מאז פרסום ספרה של אחותו, גליה עוז, מדבר דניאל עוז על המשפחה המפורקת ועל שבועות ללא שינה, קורא לתיאורים בספר "מופרכים" ומבטיח: "גליה עדיין לא ניצחה"
גואל פינטו, כאן תרבות
04 ביולי 2021
10:13

מיד אחרי פרסום "דבר שמתחפש לאהבה", ספרה של גליה עוז שבו האשימה את אביה עמוס עוז בשגרה של התעללות סדיסטית כלפיה, פרסמו אחיה ואמה תגובה לתקשורת שהייתה אמפתית למדי. האח, הסופר והמשורר דניאל עוז, פרסם גם תגובה בעמוד פייסבוק שלו. אך מאז ועד היום - קולו לא נשמע. בריאיון ראשון לתוכנית "גם כן תרבות" עם גואל פינטו, ברשת "כאן תרבות", עוז מספר על משפחה מפורקת, על חודש ללא שינה, ועל ההבנה שהוא צריך להתחיל להגן על עצמו ועל משפחתו ממה שהוא מכנה "תיאור מופרך" של המציאות.

עוז יצא להגנה במה שהוא מכנה פעולה סמלית - תלונה לוועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל נגד אסתר פלד, פסיכולוגית וסופרת כלת פרס ספיר. פלד פרסמה בפברואר מאמר שבו תמכה בגליה וכתבה: "להיות בתו הלא מובנת של אדם ידוע שתדמיתו הציבורית והמשפחתית היא מיתולוגית, התגלמות הטוב והיפה; להיות הצל, האובייקט השנוא של הטוב והיפה - זה מחייב תיקון ושינוי של המיתולוגיה. מוטב לא להילכד במלכודת הדבש של המשפחות היפות". בעקבות מאמר זה ותלונתו של עוז הוועדה נזפה באסתר פלד באופן רשמי.

"הנושא של הפסיכולוגים הוא בעצמותי", אומר דניאל עוז. "אסתר פלד היא דוגמה קטנה לדעתי. אנשי המקצועות הטיפוליים במידה רבה עמדו בראש המחנה התוקפני הזה. בשבילי הסיפור לא נסגר כאן. הפנייה שלי לוועדת האתיקה בנושא של אסתר פלד היא סמלית והנזיפה שהיא קיבלה היא ניצחון סמלי בשבילי, כי מדובר בטיפה בים. באותו אתר התפרסמו עוד כמה רשימות ברוח דומה. ב'הארץ' הפסיכולוגית עמליה רוזנבלום כתבה דברים מאוד מכוערים. אז זו ממש טיפה בים וזה סמלי".

אפשר ללמוד מזה שבמשפחה יוצאים מהעמדה הפסיבית ומתחילים גם לתקוף?

"אני לא חושב שאני תוקף, אני חושב שאני מתגונן. החיים שלי מאוד קשים בחודשים האחרונים ואני מבין שאני צריך להתחיל להגן עלי ועל המשפחה שלי. המשך יבוא. זה לא דבר שיכול לעבור בשתיקה".

עמוס עוז

למה שתקת? למה המשפחה שתקה בחודשים האחרונים?

"הסיבה העיקרית היא שזה כואב, זה כאב אימים, אנחנו על הקרשים. גליה הזכירה בספר שלה גסלייטינג, אבל מה שהיא עשתה כאן זה פצצת אטום של גסלייטינג. היא גייסה את כל המדינה למחוק את כל מה שאנחנו יודעים על האינטימיות שלנו, על המשפחה, על הזוגיות של אמא שלי, ולהגיד לנו 'אתם הוזים, אתם משקרים', לשכתב את זה באמת חדשה. מבחינה נפשית מאוד קשה להיות במצב הזה. היה לי חודש בלי שינה, מאמצע פברואר עד אמצע מרץ".

אחרי פרסום הספר אמרתם 'לבנו עם גליה', הייתה לכם תשובה רכה.

"אני יודע שלגליה כואב והיא חשה מצוקה, על זה אין שאלה. אבל את ההודעה הזו לתקשורת ביום הראשון לצאת הספר שלחנו בתגובה לפרסומים העיתונאיים, משום שעיתונאים לא הפסיקו להציק לנו טלפונית והיינו צריכים לתת משהו, אני עדיין לא קראתי באותה נקודת זמן את הספר. איש מאיתנו לא קרא אז את הספר. היא הייתה תגובה תמימה כי לא הבנתי את גודל המכה שניחתה עלינו".

האם גליה ניצחה?

"מה המדד לניצחון? אם אני צריך לנחש האם הוקל לה - קשה לי להאמין, אבל זה הניחוש שלי".

בהחלטה כיצד ייזכר אביך - בזה היא ניצחה?

"עדיין לא".

הייתם בקשר איתה אחרי הפרסום?

"גליה ניתקה איתנו קשר לפני שנים. היא לא מדברת עם איש מאיתנו. אנחנו מחוקים בשבילה כבר הרבה שנים. הניתוק שלה מאיתנו היה בריוני ממש".

מה שלום אמא שלך?

קשה מאוד. החיים הם לא כשהיו לאף אחד מאיתנו. אנחנו לא כותבים, לא יכולים להתרכז במשהו אחר. אמא שלי, אלמנה בת 82, הייתה צריכה לצאת לציבור לשכנע אותו שהיא לא הייתה אישה מוכה. זה ממש נורא. אני הייתי יותר קרוב לסצנה הזו מגליה, זה היה שני מטר מולי, מה שהיא מתארת פשוט לא נכון. כל התיאור מופרך. הייתה מריבה בין ההורים, מפאת צנעתה של אמי אני לא רוצה לתאר אותה, כי יש גבול לחשיפה, אבל התיאור של גליה מופרך בעליל וגזירת המסקנה שלה שאמא הייתה אישה מוכה - אני לא יודע איך לתאר את זה, זה היה מצחיק אם זה לא היה מזוויע. אני מדמם יום יום, זה לא יוצא מהמחשבות. אם לא אפעל - אני לא אחיה, אני אדמם למוות".