-

בג"ץ הכריע: אין מקום לפסול את חוק הלאום

השופט קרא סבר אחרת בדעת מיעוט וטען כי חלק מהסעיפים שוללים את "ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה ומזעזעות את אמות הסיפים של המבנה החוקתי"
תמר אלמוג ואמוץ שפירא
08 ביולי 2021
17:06

בג"ץ הכריע היום (חמישי) כי אין מקום לפסול את חוק יסוד הלאום או להתערב בהוראותיו. ברוב של עשרה שופטים מול דעת המיעוט של השופט ג'ורג' קרא, נדחו 15 עתירות שהוגשו נגד החוק, שעבר לפני שלוש שנים בכנסת.

השופטים קבעו כי חוק יסוד הלאום הוא חלק מהחוקה המתגבשת של ישראל, שמעגן את זהותה כמדינה יהודית, מבלי לפגוע במרכיבי זהותה הדמוקרטית, שמעוגנים בחוקי יסוד ועקרונות אחרים. עם זאת, השופטים ציינו כי מוטב היה אם עיקרון השוויון היה זוכה לעיגון מפורש, אך העובדה שהוא לא מופיע בחוק היסוד לא פוגעת במעמדו ובחשיבותו כעיקרון יסוד בישראל. למעשה, משמעות הפסיקה היא שיש לפרש את החוק בצורה שלא פוגעת במי שאינם יהודים ובמעמד השפה הערבית - בהתאם לחוקי יסוד, עקרונות ופסיקות אחרים.

השופט קרא סבר בדעת מיעוט כי דין הוראות חלק מהסעיפים בחוק אכן בטלות, משום שהן "שוללות את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה ומזעזעות את אמות הסיפים של המבנה החוקתי". הסעיפים המדוברים הם סעיף ארץ ישראל מולדת העם היהודי (1), סעיף השפה (4) וסעיף ההתיישבות (7).

שר המשפטים גדעון סער הגיב להחלטה ואמר כי "טוב עשה בית המשפט כשהחליט לדחות את העתירה, שכן לא הייתה קיימת עילה כלשהי להתערבות בחקיקה". הוא הוסיף כי "אין גם בחוק פגיעה בזכויות הפרט של מי מאזרחי ישראל".

לדברי יו"ר ועדת חוקה, ח"כ גלעד קריב, "זהו תפקידה של הכנסת לתקן את חוק הלאום ולוודא שעיקרון השוויון זוכה לעיגון ברור בחוקי היסוד, ולצידו המסר שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי וגם המדינה של אזרחיה הלא-יהודים".

אם בג"ץ היה מחליט לפסול את החוק, הרי שהיה מדובר במהלך תקדימי. הדיון האחרון בנושא התקיים לפני כחצי שנה, ועמדת היועץ המשפטי לממשלה אז הייתה כי בג"ץ אינו צריך להתערב בעניין זה. המקרה היחיד שבו בית המשפט העליון היה קרוב לפסול חוק יסוד היה כשבית המשפט הוציא התראת בטלות על חוק יסוד תקציב דו שנתי. אלא שבית המשפט לא היה יכול לפסול את החוק בדיעבד, משום שהכסף כבר חולק.

בדצמבר האחרון נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, אמרה כי ביטול חוק יסוד הוא דבר חסר תקדים במשפט הישראלי עד היום. בדיון ב-15 עתירות שהוגשו נגד חוק היסוד - ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי - שעבר בכנסת לפני כשנתיים, אמרה חיות כי על השופטים להשתכנע שאי אפשר ל"הציל" את החוק, כלשונה. "האם אין לו תקומה עד כדי כך שמתחייב ביטול או שיש דרכים למצוא פתרון אחר? השאלה היא אם הוא פוגע בליבת עקרונות המדינה בצורה כה עמוקה, שאז אולי אפשר יהיה להפעיל את הנשק הלא קונבציונלי של פגיעה בחוק יסוד. השאלה אם הגענו עד הלום?", תהתה חיות.

נציג העותרים הדרוזים אמר באותו דיון כי מדובר בפגיעה בברית הדמים בין העמים. "אי אפשר לקטלג את חברי העדה הדרוזית כחסרי זהות וייצוג עצמי", טענו. "אי אפשר לומר לעדה הזאת שנטלה חלק בבניינה של המדינה 'אתם חסרי זהות'. אנחנו מזדהים עם הדגל של המדינה, עם המדינה, מעולם לא נשמע דרוזי אחד מתריס נגד היות המדינה יהודית ודמוקרטית. אני כאדם דרוזי לא יכול למצוא את עצמי לפי סעיף 1 בחוק".