ליברמן, גפני ודרעי
יונתן זינדל, אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

מלחמת דת או מלחמת תרבות: מה באמת עומד מאחורי תוכנית ליברמן?

המהלך של ליברמן לקיצוץ סבסוד מעונות היום לאברכים עורר סערה - מצד אחד החרדים מאשימים בהתנכלות מכוונת, בעוד אחרים סבורים כי הוא יכול דווקא לעודד תעסוקה בקרב החרדים. דיון סוער על התפר שבין כלכלה לאמונה
עוד יום
14 ביולי 2021
07:47

בשבוע שעבר הודיע שר האוצר אביגדור ליברמן על מהלך שהכניס את המערכת הפוליטית לסחרור - הפסקת סבסוד מעונות היום לילדים של בני ישיבות חרדים. המהלך עורר סערה ברשתות וגם באולפנים, כשפוליטיקאים, פרשנים וגולשים התווכחו על טיבו של המהלך, וזרקו הרבה מספרים ועובדות לאוויר. החרדים מאשימים את ליברמן בהתנכלות, אחרים רואים במהלך הזדמנות לעודד תעסוקה בקרב אוכלוסייה שממעטת להשתתף במעגל העבודה. הפעם בהסכת "עוד יום", מיכל רשף אירחה את עקיבא ווייס ושאול אמסטרדמסקי לדיון סוער על התפר שבין כלכלה ואמונה. 

עבודת קודש | האזינו להסכת "עוד יום"

לפי המספרים של משרד האוצר - כ-20 אלף משפחות חרדיות מקבלות סבסוד בגובה ממוצע של 1,000 שקלים בחודש לילד, במידה והסטטוס של האבא הוא אברך. המהלך של ליברמן, שהפך את הקריטריון לכך שיהיה תנאי - או שהאבא יעבוד לפחות 24 שעות שבועיות ויגיע למיצוי כושר ההשתכרות שלו, או שיהיה סטודנט במוסד השכלה גבוהה רשמי.  בחישוב גס, המהלך יכול לחסוך לקופת המדינה משהו כמו חצי מיליארד שקלים בשנה. 

המטרה הכלכלית של ליברמן, לפחות באופן פומבי - לתמרץ גברים חרדים, בני ישיבה, שבוחרים לא לעבוד, להיכנס למעגל העבודה. בין אם זה לרכוש השכלה, או להיכנס באופן ישיר למעגל העבודה. אבל לליברמן יש גם מטרה פוליטית - לייצר חזית מול החרדים, כדי לצבור נקודות אצל האלקטורט שלו. צעד לא ברור, שכן אין קמפיין פוליטי באופק. 

ליברמן מביא יותר גזרות מגזרים | הזווית

מנקודת המבט של ליברמן המהלך אולי נראה פשוט - שלילת הסבסוד הממשלתי תוביל לנהירה של הגברים החרדים למעגל העבודה. אבל לא כך הדבר בעיני החרדים. עקיבא וייס מספר שבעוד הצעד של ליברמן צפוי להעמיק את הנטל הכלכלי על המשפחות, כשהאישה שיוצאת לעבוד תצטרך אולי לוותר על חלק משעות העבודה כדי לטפל בילדים במקום מעונות היום, בנקודת המבט שלהם זה לא משנה. אברכים הם אנשים שכבר בחרו בחיי הצמצום, ויידעו להסתדר גם עם קיצוץ נוסף. 

הוא מוסיף כי במבחן העבר זה באמת לא עזר. גם במהלכים שנקט יאיר לפיד בתקופתו כשר האוצר, החרדים הצליחו לדלג מעל הגזירות. אז מה כן יכול לעזור? מהלכים שיבואו לקראת החרדים ולא נגדם. קשה לשלוח אדם צעיר בן 24 עם משפחה, ללא בגרות, שלא למד אנגלית, לשוק העבודה. צריך לתקן מהיסוד - לעודד לימודי ליבה ולחזק את החרדים שכן עובדים אך סובלים מהתנכלויות מצד הרבנים. 

אז מה עובד - מקלות או גזרים? מהצד השני אמסטרדמסקי טוען כי יש דברים שצריך לקחת ויש דברים שצריך לתת לחרדים, ושהמהלך של ליברמן היה צריך לבוא כחלק מחבילת צעדים שלמה, לא צעד בודד. צעדים כמו הורדת גיל הפטור לגיוס לצה"ל, הרחבת החינוך הממלכתי-חרדי שמאפשר גם להיות חרדים וגם ללמוד ליבה, לסבסד מלגות לחרדים שרוצים ללכת ללמוד, אך עם זאת גם גזירות - להקטין קצבאות ילדים, להקטין תמיכה ישירה באברכים ובאופן כללי, להפוך כל הטבה מצד המדינה, למבוססת כושר השתכרות.