גוגל
צילום: Simon Steinberger, Pixabay

"חברה מסחרית הורסת את המוניטין שלך ואין לך מה לעשות"

מה עושה אדם שמגלה בוקר בהיר אחד שתוצאות החיפוש בגוגל מקשרות אותו עם פדופיליה? תביעה על לשון הרע מרחפת מעל הראש של כולנו בכל סטטוס וציוץ, אבל גוגל יכולה להרוס מוניטין של אדם - ואיש לא ידרוש ממנה דין וחשבון
צליל אברהם | חיות כיס
16 ביולי 2021
16:02

כשאלון סלע (שם בדוי) עשה גוגל על שמו חשכו עיניו. באחת מתוצאות החיפוש הראשונות תחת מילות החיפוש "אלון סלע פסיכולוג" הופיעה כתבה מאתר וואלה, שכותרתה: "החשד לעבירות מין בילדים - הפסיכולוג שוחרר לביתו".

הכתבה דיברה על פסיכולוג אחר, עם שם אחר, עידן קוסובסקי, שהואשם בעבירות מין בילדים בשנה שעברה. אבל למי שראה את הכותרת לא הייתה שום דרך לדעת שלא מדובר באלון. "הייתי בשוק", הוא אומר. "מיד רצו לי סרטים בראש. אמרתי לעצמי - זה פוגע לי בפרנסה. אנשים נכנסים, וזה הדבר הראשון שהם רואים".

האזינו להסכת חיות כיס

במשך חודשים סלע ניסה להשיג את גוגל בכל דרך. הוא שלח עשרות פניות דרך לחצן המשוב בתוצאות החיפוש. הוא ניסה להפעיל קשרים אישיים בחברה. הוא אפילו איים פעמיים בתביעת לשון הרע. אבל הכתבה לא נעלמה. איש בגוגל לא הגיב לפניות שלו, גם לא למכתבי האיום מעורכת דינו. בוקר בהיר אחד, בלי דין וחשבון לאיש, הכתבה הוסרה, וזהו.

סלע אינו הראשון שנקלע למצב הזה. בשנת 2014, עורך דין בשם עמי סביר תבע תביעת נזיקין את גוגל, לאחר שתוצאות החיפוש קשרו את שמו עם עבירות משמעת שביצעו מיוצגיו. בכתב ההגנה שהגישה לבית הדין המחוזי בתל אביב, טענה גוגל ישראל כי היא בכלל לא יכולה לענות בשם שירות החיפוש של גוגל, שלא נמצא בישראל, וכי על סביר לתבוע את גוגל העולמית בקליפורניה, על פי חוקיה. בהמשך כתב ההגנה הסבירו עורכי דינה של גוגל כי ענקית הטכנולוגיה אינה אחראית לתוצאות מנוע החיפוש, וכי הוא יציר-מכונה, "זחל", אשר קורא את העמודים, סורק את המידע שבהם, ומארגן את תוצאות החיפוש.

תוצאות החיפוש, טענה גוגל, אינן כתבה בעיתון או חוות דעת על אדם כזה או אחר - אלה רק הצעות, שאולי יש להן רלוונטיות לאדם שאותו מחפשים, ואולי לא. יותר מזה: גוגל טענה שאם יהיה עליה לשאת באחריות על תוצאות החיפוש, מנוע החיפוש לא יוכל להתקיים.

התיאור הטכני של גוגל נכון. לדברי איש הטכנולוגיה רן בר זיק, מנוע החיפוש של גוגל הוא דבר גדול ומורכב כל כך, עד כי אין אדם אחד שיכול לענות היום על השאלה "כיצד הוא עובד". אבל אין מחלוקת על כך שגוגל יכולה לשנות את תוצאות החיפוש. אנשים אחרים שעבדו בגוגל וביקשו לא להיחשף בשמם הסבירו כי הסירוב של גוגל להשיב לפניות של אלון, וההתנגדות שלה לשנות את תוצאות החיפוש, אפילו כשברור שהן לא נכונות, נובע מהדי-אן-איי של החברה.

בגוגל, אמרו לי אנשים שעבדו בה בעבר בתפקידים שונים, המילה הכי חשובה היא "סקייל" - סקאלה, או סדר-גודל גדול. גוגל לא מעוניינת בלעשות דבר גדול שאפשר לעשות בעזרת עשרות אלפי עובדים, אלא בלעשות דבר גדול שאפשר לעשות באמצעות מכונה. איש לא יענה לפנייה של אלון, כי קיומו של מערך אנושי של אלפי או עשרות אלפי בני אדם שעונים לפניות כאלה נוגד את רוח החברה. את המשוב על החיפוש יקרא רובוט ויחליט. "זה קפקאי לחלוטין", אומר סלע. "פעם לפחות היה לך את הפקיד שיכולת לצעוק עליו, את בית המשפט להפגין מולו. פה אף אחד לא חייב אפילו לענות לך. חברה מסחרית הורסת את המוניטין שלך ואתה לא יכול לעשות כלום".

תוצאות החיפוש, טוענת גוגל, אינן כתבה בעיתון או חוות דעת על אדם כזה או אחר - אלה רק הצעות, שאולי יש להן רלוונטיות לאדם שאותו מחפשים, ואולי לא

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שעל גוגל להסיר את התוצאה שהכפישה את שמו של עמי סביר. היא גם שילמה לו פיצויים בגובה 40 אלף שקל. אבל זה מקרה של אדם אחד. מה הפתרון של גוגל לכל הפעמים בהן מנוע החיפוש שלה עושה טעויות כאלה? מבחינת גוגל, היא תסיר את התוצאה רק אם בית המשפט יכריח אותה.

"גוגל אומרת, תביאו לי צו שיפוטי, אני אקיים את הצו השיפוטי. אבל אל תצפו ממני ללכת לדעת מה אמת ומה לא אמת", אומרת רננה קידר, מרצה בפקולטה למשפטים ובפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית. המקרה של אלון סלע, מסבירה קידר, הוא מקרה קל. אבל מה עם מקרה אחר, היפותטי, של פסיכולוג שכן פגע מינית בילדים, אולם עברו מאז עשרות שנים והוא מבקש להשתקם? מה עם מקרה של פייק ניוז, שבו קשה יותר לקבוע מה נכון ומה לא? מי יקבע אז האם להסיר את התוצאות? "כל פעם שעולה הצעת חקיקה בנושא של סינון תכנים, כמו חוק הפורנו שעלה, קמים כל ארגוני זכויות האדם ואומרים – 'אנחנו לא ניתן לגוף כמו פייסבוק או גוגל להיות הצנזור שלנו'", היא אומרת.

שופט בית המשפט העליון בארצות הברית קבע לאחרונה כי "בקרוב לא תהיה לנו ברירה אלא להחליט איך המגבלות החוקיות שלנו חלות על חברות הטכנולוגיה". אחד הרעיונות בארצות הברית הוא להחיל על חברות הטכנולוגיה את אותם תנאים שחלים על חברות תשתית אחרות, כמו חברות הרכבות. באירופה בית המשפט קבע כבר לפני שנים כי יש לאדם זכות להישכח, ולדרוש שתוצאות חיפוש שפוגעות בשמו יוסרו. אבל יש מחלוקת על השאלה איפה חלה הזכות הזאת ומה הגבולות שלה. לא רק בית המשפט הישראלי מתפתל בניסיון לענות על השאלות האלה. לאף מדינה בעולם אין תשובה להן.

בראשית ימיה, גוגל חרתה על דגלה את המוטו "אל תהיה רשע". עובדים לשעבר בגוגל שדיברתי איתם חזרו ואמרו שכשבכירים בגוגל ישמעו על המקרה של אלון הם יצטערו, שהם לא חושבים שזו תוצאה רצויה או טובה של העבודה שלהם. היום, זו חברה שגודלה בלתי נתפס, היוצאת למלחמה בבית המשפט על זכותה להרוס את שמם הטוב של אנשים מן השורה שבנו את פרנסתם בעמל רב, ולא רואה צורך אפילו לתת להם תשובה. גם לכתבה הזו גוגל בחרה שלא להגיב.