-

השיאים, השערוריות והרגעים האולימפיים הבלתי נשכחים

שבוע לפני פתיחת המשחקים בטוקיו, חזרנו לכמה מהרגעים הזכורים ביותר מהאולימפיאדה: השיא של בן ג'ונסון בשנת 1988 - שבוטל בשל סימום, הבהלה לזהב של פלפס ב-2008, "הדרים טים" האמריקנית של ברצלונה 1992 והמחאה השחורה של 1968
איתמר מאירי
15 ביולי 2021
22:13
עודכן ב 17 יולי 16:53

שבוע לפני פתיחת המשחקים בטוקיו, חזרנו לכמה מהרגעים הזכורים ביותר מהאולימפיאדה: השיא של בן ג'ונסון בשנת 1988 - שבוטל בשל סימום, השיא של פלפס ב-2008, "הדרים טים" האמריקנית של ברצלונה 1992 - ועוד.

צפו בכתבה

הסוף לתמימות

באולימפיאדת סיאול 1988 נחשפנו לצד אחר של האירוע האהוב. גמר ריצת 100 המטרים, האירוע של המשחקים האולימפיים. שמונה רצים, אבל העיניים נשואות לשני היריבים הגדולים - הקנדי בן ג'ונסון ויריבו האמריקני קארל לואיס. ג'ונסון קבע שיא עולמי חדש, כזה שהרבבות באיצטדיון והמיליונים בבתים - שיפשפו את עינייהם בגללו. 

ג'ונסון, צילום: אי-פי

אבל יומיים לאחר מכן התגלתה האמת, ג'ונסון השתמש בסמים ממריצים. הוא גוש מקוריאה בבושת פנים, מדליית הזהב ושיא העולם נלקחו ממנו, אך המקרה הזה פתח תיבת שרצים: לאורך השנים גילינו שג'ונסון ממש לא היה היחיד.

8 מדליות זהב!

השחיין מייקל פלפס הגיע לביג'יינג 2008 עם משקל עצום על הכתפיים הרחבות שלו. כולם ציפו לראות אותו מנפץ את השיא של מארק ספיץ ממינכן 1972, וקוטף שמונה מדליות זהב באולימפיאדה אחת. זו הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית, פלפס היה צריך לנצח את כל שמונת המשחים שלו, בהם שלושה משחי שליחים, שם הוא לא היה תלוי בעצמו. 

נבחרת החלומות

האולימפיאדה בברצלונה 1992 נחשבת בעיני רבים לאחת הטובות בכל הזמנים. הרבה בזכות נבחרת אחת שהגיעה היישר מהחלומות. עד לשנה הזאת נאסר על שחקני ליגת ה-NBA להשתתף במשחקים האולימפיים. ארצות הברית שלחה שחקני מכללות שהובסו לא פעם על ידי היריבה השנואה ברית המועצות, ארבע שנים קודם לכן הם אפילו לא הגיעו לגמר. 

פיפן, יואינג וג'ורדן חוגגים, צילום: אי-פי

בברצלונה האמריקנים הגיעו לשים סוף להשפלות ולהזכיר לעולם מי הכי טוב במשחק הזה. האמריקני לא רק שלחו שחקני NBA, אלא שלחו את הטובים ביותר: מג'יק, בארקלי, מאלון, בירד ומייקל ג'ורדן אחד. הם ניצחו את כל המשחקים בהפרש ממוצע של 44 נקודות, והנבחרות הטובות באירופה נראו כמו קבוצות ילדים.

המחאה

האולימפיאדה כידוע היא במה לא רק לתחרויות ספורט. מאז ומעולם ניסה הוועד האולימפי לנתק את האירוע ממחאות ופוליטיקה, וגם הצליח - עד אותו ערב במקסיקו סיטי. שני האצנים האמריקנים, טומי סמית וג'ון קרלוס עלו על הפודיום לקבל את המדליות שלהם בריצת 200 המטרים, ועשו מעשה שנחשב אז אמיץ, שלא לומר גובל בטירוף. השניים מחו על היחס לשחורים בארצות הברית בתקופה שהגזענות בערה ברחובות. היד המאוגרפת סימלה כוח, הרכנת הראש אמונה וחליצת הנעליים - עוני. 

זו הייתה הפעם הראשונה שספורטאים העזו להביע מחאה על הבמה האולימפית. הם הושעו ומייד גורשו, בהמשך הפכו מובטלים אבל התאוששו, והיום מה שעשו הפך לנורמה, לא רק באמריקה. השניים נכנסו להיכל התהילה האולימפי של ארצות הברי, ופסל בדמום הוצב באוניברסיטת סן חוזה.