בניין משרדים בגוש דן, ארכיון
צילום: גילי יערי, פלאש90

ישראל הראשונה, ישראל השנייה: יש מי שמרוויח בהייטק, ויש את כל השאר

המכה הכלכלית של הקורונה הורגשה בכל העולם, חוץ ממקום אחד: ענף ההייטק הישראלי, שרשם בשנה אחרונה שיאים חדשים של הכנסות, משרות שנפתחו ומיליונרים שנולדו. איך הקטר הזה ממשיך לדהור, ומה מידת האחריות שלו כלפי הישראלים שנותרו מאחור?
יובל אגסי
17 ביולי 2021
12:56
עודכן ב 21:30

תעשייה מבעבעת: מאות מיליונרים חדשים נולדו בישראל בחודשים האחרונים הודות לזינוק האדיר בענף ההיי-טק. חברות ישראליות הגיעו לשיאים של גיוסי כספים, הביקוש למשרות אדיר, המשכורות מטפסות לשמיים והמעסיקים צדים אחר עובדים פוטנציאליים עם שלל הפינוקים שיש לענף להציע.


לא מדובר בתחושה בלבד. לפי נתונים רשות החדשנות, ברבעון הראשון של 2021 נשברו שיאים במספר החברות הישראליות ששוויין הגיעה למיליארד דולר, וכן שיא נוסף במספיר האקזיטים. את התוצאות לכך ניתן לראות בכל לוח דרושים של סטרטאפ, שם לא מפסיקים לגייס עובדים חדשים.

הביקוש האדיר לעובדים מתבטא במשכורות שמאמירות ומאמירות. היום צפוי להרוויח מתכנת בוגר יחיד טכנולוגית, ללא ניסיון אזרחי, לפחות 25 אלף שקלים בחודש. מהנדס עם ותק ניסיון ירוויח 45 אלף שקלים, לפני הטבות. 

הכסף שנכנס לוקח את הכלכלה הישראלית למעלה, אבל גם את מחיר הדיור ויוקר המחיה – זה שבו רוב האנשים שלא עובדים בהיי-טק לא יכולים לעמוד. כך נולד לו שיח ייצרי ברשתות שבו מואשמים אנשים ב"שנאת הייטקיסטים". 

בכתבה פגשנו את אלה שחיים ביקום הכלכלי הנפרד - עם המשרדים המעוצבים והארוחות המפנקות, ואת אלו שחולמים להגיע למשכורות הנוצצות - ובדרך זנחו קריירות ברפואה, בניין ובמכירות.