מתפלל בירושלים, ארכיון
צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש90

האם אפשר להיות גם יהודי וגם נוצרי?

לא מעט משיבים סבורים שאפשר בהחלט להיות גם יהודי וגם נוצרי. שיעור דומה סבור שאפשר להיות גם יהודי וגם מוסלמי. שיעור גבוה יותר חושב שאפשר להיות גם יהודי וגם בודהיסטי, ושיעור גבוה עוד הרבה יותר שאפשר להיות גם יהודי וגם אתאיסט, שזה באמת עניין קצת אחר
שמואל רוזנר, המדד
22 ביולי 2021
11:39

על השאלה בכותרת לא ניתן תשובה. לא היום. אולי לא בכלל. מה זאת אומרת ״האם אפשר?״ באיזה מובן "אפשר"? יש בני אדם שעושים זאת. הם מכריזים על עצמם כגם-וגם. זאת עובדה. כך שעובדתית – אפשר. כך שהשאלה היא בעצם יותר מורכבת: האם הקולקטיב היהודי מזהה את מי שהוא גם-וגם כחלק ממנו?

גם על זה אפשר להקשות. מיהו ״הקולקטיב היהודי״, האם זה הקולקטיב שכן או לא כולל את הגם-וגם? אם הוא כולל – אז יהיו בו לפחות חלק שמקבלים. אם אינו כולל – יהיו פחות. בקיצור, מעגל שאין ממנו מוצא פשוט. ואולי לא צריך להיות מוצא פשוט. אולי זה בסדר שהשאלה תישאר תלויה באוויר.

האם יש לכם אמון בנפתלי בנט כראש הממשלה? ביאיר לפיד כשר החוץ? בואו ודרגו את הבכירים והשרים

אבל כל עוד היא תלויה באוויר, אפשר להציע מידע שאולי יסייע לנו לחשוב עליה. אנחנו צוברים מידע כזה באמצעות המיזם ״מיהו יהודי״, שאם עוד לא השתתפתם בו, אולי זה הזמן להשתתף. המיזם עוד מתגלגל, והתשובות נאספות, אבל בינתיים ביקשנו מפרופ׳ קמיל פוקס לנתח חלק מהנתונים (הוא בחן מנה של כ-1000 משיבים) כדי שנוכל לראות מה מבשרות תוצאות הביניים הללו. כמובן, דברים עוד יכולים להשתנות, כי בכל יום נוספים משיבים רבים, אבל עובדה מסקרנת אחת אפשר כבר להציע: לא מעט משיבים סבורים שאפשר בהחלט להיות גם יהודי וגם נוצרי. ושיעור דומה סבורים שאפשר להיות גם יהודי וגם מוסלמי. ושיעור גבוה יותר שאפשר להיות גם יהודי וגם בודהיסטי. ושיעור גבוה עוד הרבה יותר שאפשר להיות גם יהודי וגם אתאיסט, שזה באמת עניין קצת אחר.

מה יהודי בעיניך? | עוד יום

ננסה לעשות בזה סדר. קודם כל שאלנו: האם אפשר להחזיק בזהות יהודית ובזהות נוספת? לא כולם חושבים שכן. למעשה, כמחצית מהמשיבים עד כה חושבים שלא. אבל ישנם מי שחושבים שכן. חלקם אומרים לנו שתלוי באיזו זהות נוספת מדובר, וחלקם פשוט שכן, אפשר. את כל אלה אנחנו שואלים איזו זהות נוספת אפשרית, מתוך רשימה של אפשרויות.

בכוונה, הרשימה כוללת סוגים שונים של זהויות. לדוגמה, זהות לאומית נוספת (האם אפשר להיות יהודי וצרפתי – מה שכמובן יש רבים מאוד שסבורים שכן). לדוגמה, עמדה אידיאולוגית ביחס לקיום האל (האם אפשר להיות יהודי ואתאיסט או אגנוסטי). וגם: זהות דתית נוספת, כמו האם אפשר להיות יהודי ונוצרי, מוסלמי, בודהיסטי, סיינטולוגי (כששתי הקטגוריות האחרונות אפשר לשאול האם בודהיזם וסיינטולוגיה הן אכן דתות כמו נצרות ואסלאם).

בעניינם של יהודים שהמירו את דתם יש דיון הלכתי מרתק, שניכרות בו השפעות של תהליכים היסטוריים. ישנם פוסקים שמכשירים יהודי ״מומר״ כיהודי, ישנם הסבורים שכבר אינו יהודי. לכך משתרבבת השאלה מדוע המיר המומר את דתו – האם משום שנכפה עליו לעשות זאת, או שהתפתה בגלל משבר כלכלי או נפשי, או שהמיר דתו מתוך הכרה ברורה. רש״י, שחי תחת השפעתו של מסע הצלב הראשון, קבע כי לכלל ״ישראל שחטא ישראל הוא״ יש השלכה הלכתית. גם פוסקים בדורות האחרונים קבעו שאין ליהודי דרך להפסיק להיות יהודי. הוא יכול לנסות, אבל מבחינה הלכתית זה פשוט לא אפשרי. הרב משה פיינשטיין ניסח זאת כך: ״יש חידוש התורה בנוכרי שיכול להיעשות ישראל על ידי גרות, אבל לא נאמר בתורה שישראל יוכל להיעשות עכו”ם״. כלומר, התורה מתירה כניסה לעם היהודי אך לא יציאה ממנו.

האם המשיבים על שאלון מיהו יהודי, הסבורים שאפשר להיות יהודי ונוצרי, או מוסלמי, קבעו עמדה הלכתית? קשה מאוד להניח כך. חלק ניכר מהמשיבים אינם יהודים הלכתיים, ותשובתם נסמכת על היסקים מסוג אחר. לדוגמה: יש מי שסבורים שעיקר היהדות הוא השתייכות ללאום היהודי. אם זה העיקר, ואם המרכיב הדתי ביהדות הוא הטפל – יכול אדם להשתייך ללאום גם אם דתו אחרת, נאמר, מוסלמי. ועוד: יש שמקבלים את האפשרות הזאת מתוך הכרה בכך שבעולם הפוסט-מודרני בני אדם מחזיקים לעיתים בזהות שיש בה כמה שכבות. מחקרים בארצות הברית מהעשור האחרון הצביעו על כך שישנם לא מעט בני אדם הרואים בעצמם גם יהודים וגם עוד משהו.

לפי מחקר של מכון הסקרים פיו מ-2013, 34% מהיהודים האמריקנים סבורים שישו הוא המשיח

הם גם זיהו לא מעט בני אדם שהגדירו את עצמם כיהודים אך אינם רואים סתירה בין יהודיות לבין אמונה שישו הוא המשיח. לפי מחקר של מכון הסקרים פיו מ-2013, 34% מהיהודים סבורים כך. לפי מחקר של מכון ברנה כמה שנים אחר כך (המכון מוכר ומכובד, על המחקר הייתה מחלוקת מקצועית), כחמישית מהיהודים הצעירים מאמינים שישו הוא בן האלוהים. זו עמדה מעניינת מהרבה סיבות, שאחת מהן היא עמדתה הרשמית של מדינת ישראל, ולפיה יהודים שהמירו את דתם כבר אינם נחשבים ליהודים. אבל גם על זה אפשר להקשות: ומה אם לא ״המירו״ שום דבר, אלא פשוט חונכו כך, שהם גם וגם?

כך או כך, השאלה האם היהדות מחייבת סוג של בלעדיות – אפשר להיות יהודי בלבד – או מאפשרת תמרון בין כמה זהויות – אפשר להיות יהודי ועוד משהו, ואז השאלה הבאה תהיה כמובן מה האפשרויות – היא שאלה מעניינת. היא מעניינת משום שהיא נוגעת בכמה סוגיות ליבה חשובות: הראשונה שבהן היא מהי בעצם ה״יהדות״. ועוד אחת: עד כמה הזהות היהודית צריכה להיות גמישה לנוכח מגמות חברתיות. כשליש מהמשיבים על השאלון אמרו לנו (וכאמור, אלה תוצאות ביניים בלבד) שיהודים יכולים להיות בעיניהם גם ״יהודים חלקית״ או ״יהודים למחצה״. כלומר, חצי יהודים, חצי משהו אחר. מסכימים? לא מסכימים? אנחנו בעיצומו של תהליך בירור מרתק. נשמח אם תצטרפו.