-

כשהבנקים מתערבים: הדרך לפערים אדירים ב"חיסכון לכל ילד"

לפני 4 שנים פתחה המדינה את התוכנית, שבמסגרתה נדרשים הורים לבחור בין שני מסלולי חיסכון עבור כל ילד – בבנק או השקעה בקופת גמל. פערי התשואות בין שני המסלולים ענקיים, כשדווקא אלו מהמעמד הנמוך נוטים לבחור באפשרות הבנקאית והפחות מתגמלת
שאול אמסטרדמסקי
22 ביולי 2021
18:38

תשמעו סיפור על איך המדינה ניסתה לעשות משהו טוב, אבל אז הבנקים נכנסו עם האינטרס שלהם ובפועל יוצא שאנחנו מגדילים את הפערים לדור הבא. בשנת 2017, המדינה פתחה תוכנית שנקראה "חיסכון לכל ילד". בכל חודש המדינה שמה 50 שקלים עבור הילד או הילדה שלכם, ואתם כהורים יכולים להוסיף עוד 50 שקלים בחודש. 

לכל ילדה וילד, הורים צריכים לבחור אם הם חוסכים בפיקדון בבנק או בקופת גמל להשקעה, לפי איזשהו מסלול סיכון. חלפו ארבע שנים מאז. בדקתי מה היו הריביות והתשואות: בנק הפועלים מקבל שליש מכל כספי החיסכון לכל ילד שהולכים לבנקים. במסלול הכי נדיב שלו, זה שסוגר את הכסף ל-18 שנה ואי אפשר לגעת בו, ואז מציע 4% בשנה. 

במקביל, בקופת גמל של אלטשולר שחם, שלוקח שליש מכל הכסף שהלך לקופות גמל במסלול של סיכון גבוה, התשואה הממוצעת לשנה הייתה 11%. מה זה אומר? שאחרי ארבע שנים הפער בין ילדים שנמצאים בבנק לבין ילדים שנמצאים בקופת גמל להשקעה הוא בערך 1,000 שקל. 

זה אולי לא נראה הרבה, אבל אם המגמות האלה ימשיכו ככה, ב-18 השנה הקרובות לילד שההורים שלו בחרו בנק – יצטברו בערך 30,000 שקל. לילד שההורים שלו בחרו קופת גמל להשקעה בסיכון גבוה – יצטברו בערך 70,000 שקלים. זה יותר מפי שניים.

נתוני ביטוח לאומי מראים שהורים משכבות חלשות, עם השכלה יותר נמוכה, נוטים לבחור בפיקדון בבנק. והורים עם השכלה גבוהה יותר והכנסה גבוהה יותר נוטים לבחור בקופת גמל להשקעה. מה שאומר שהמנגנון של המדינה מגדיל את הפערים בדור הבא, וכל זה בגלל האינטרס של הבנקים לקחת חלק מהסכום הזה. 

מי שואל אותם בכלל? למה הכסף הזה צריך להיות בבנקים? עוד לא מאוחר לשנות את זה. הילדים שבפנים כבר בפנים, אבל עבור הילדים שעוד ממשיכים להיוולד אפשר להוציא את הבנקים מהתמונה לחלוטין. למה שהם בכלל יהיו בפנים? אף אחד לא שואל אתכם.

רגע, אתם רוצים לחסוך לפנסיה בפיקדון בבנק? לא! אין שום סיבה! זה חיסכון לטווח ארוך! אותו הדבר גם פה, אפשר להחליט שכל הילדים חוסכים בקופות גמל להשקעה בבורסה, ושההורים רק יבחרו את הסיכון: מעט, בינוני או גבוה. הפערים האלה הם פשוט גדולים מדי בשביל שנתעלם מהם. זה יכול להיות ההבדל בין התחלה טובה לחיים ומישהו שנשאר מאחור.