-
צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

עושים סדר: מיהם החולים הקשים בישראל?

מתוך 73 חולי הקורונה שמצבם קשה בארץ - אחד בלבד מהמגזר החרדי וחמישה מהמגזר הערבי • לכמעט 60% מהמאושפזים יש לפחות מחלת רקע אחת • ולמה בכל זאת מספר החולים קשה עלול לתעתע?
נוב ראובני
22 ביולי 2021
23:16

73 חולי קורונה מאושפזים היום בבתי החולים כשמצבם קשה. מדד החולים במצב קשה הוא מדד קשיח, ולא סובל כמעט מהטיות של תחלואה סמויה. לכן, מעניין לראות את ההתפלגות המגזרית של החולים במצב קשה: מהחברה החרדית למשל – יש רק חולה אחד שמצבו קשה. מהמגזר הערבי חמישה בסך הכול.

איך מתבטאת העלייה במאומתים במספר החולים במצב קשה?

התחלואה הקשה מגיעה בעיקר מהחברה הכללית – 66 חולים שמצבם קשה, 43 מהם מחוסנים. החולים הרבים ביותר במצב קשה הם מתל אביב ומכפר סבא, ערים שבהן שיעור התחסנות גבוה, ושהיו גם במרכז ההתפרצויות האחרונות.

למה אנחנו לא רואים תחלואה רבה באוכלוסיה החרדית והערבית? זו שאלה מעניינת, שצפויה לעמוד למבחן אחרי התחדשות השמחות שאחרי תשעה באב ובימים שאחרי חג הקורבן. 

מבחינת מחלות הרקע של המאושפזים, לכמעט 60% מהם יש לפחות מחלת רקע אחת - הבולטות שבהן: סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב ועוד. כשמדברים על ירידה ביעילות החיסון, המחושבת על סמך מספר החולים המחוסנים שמצבם קשה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שישנם גורמים נוספים שמשפיעים על מצבם הבריאותי ועל חומרת המחלה אצלם - במקרה שנדבקו בקורונה.

והנה עוד דוגמה לחשיבות ההסתכלות מאחורי המספרים: בין חולי הקורונה שהוגדרו חולים קשה בימים האחרונים - נכלל גם ילד בן 8 שמאושפז בשיבא - מורדם ומונשם. אלא, שמבירור מהיר עולה שאותו ילד נפצע קשה מאוד מנפצים. הוא נפצע בפניו ופונה לבית החולים - שם גילו על הדרך שהוא נדבק בקורונה.

אז מה אומרים המספרים? שכשהם חלקיים הם עלולים להטעות או לצייר תמונה מעוותת, ולכן, במיוחד כשעל פי אותם מספרים מתקבלות החלטות הרות גורל – חשוב לנתח אותם לעומק ככל האפשר.