סימון ביילס
צילום: אי-פי

הפצע שבלב | הזווית

המקרה של סימון ביילס הוא נורת אזהרה מהבהבת עם לקח שמוכרחים להפנים - הבריאות הנפשית של הספורטאים חשובה יותר ממדליות. חייבים לדאוג שהם יקבלו את הטיפול הראוי
הזווית
28 ביולי 2021
07:30

"הרגשתי כאילו אני סוחבת את המשקל של העולם על כתפיי". כך התבטאה אתמול (שלישי) המתעמלת האמריקנית סימון ביילס, רגע אחרי שפרשה מהגמר הקבוצתי בתחרות בהתעמלות מכשירים בטוקיו 2020. ביילס, בת 24 בלבד, היא מתעמלת בקנה מידה היסטורי. כל כך צעירה וכבר גרפה בשנים בהן היא מתעמלת פעילה יותר מ-30 מדליות באולימפיאדה ובאליפויות עולם. היא נחשבת לאחת מהמתעמלות הטובות ביותר בכל הזמנים, אולי הטובה ביותר. 

נדמה היה שאתמול החשיבות ההיסטורית הזאת הכריעה את ביילס, שהשמיעה התבטאויות קורעות לב, במיוחד כשהן מגיעות מספורטאית כל כך צעירה. היא עזבה את אולם ההתעמלות אחרי תרגיל אחד בלבד, בו הרגישה שזה פשוט לא היום שלה. בהתחלה פורסם כי היא פרשה מסיבות רפואיות, אך מהר מאוד התבררה האמת הכואבת - הלחץ הנפשי של להיות אחת מהספורטאיות הטובות בתבל גבה ממנה מחיר גבוה מדי. 

"בריאות הנפש מעל הכל": התגובות לפרישה של ביילס

"לא נפצעתי, גאוותי נפצעה. אחרי ההופעה שנתתי בתחרויות פשוט לא רציתי להמשיך. אני חייבת לדאוג לבריאות המנטלית שלי עכשיו", אמרה ביילס. בהמשך כתבה בחשבון האינסטגרם שלה: "אני יודעת שאני מראה כאילו הלחץ לא משפיע עליי. אבל לעזאזל לפעמים זה קשה". 

View this post on Instagram

A post shared by Simone Biles (@simonebiles)

זאת לא הפעם הראשונה בה ספורטאים מתמודדים עם לחץ נפשי שמוביל אותם לפרוש ממסגרות ספורטיביות. רק לפני חודש הודיעה כוכבת הטניס היפנית נאומי אוסקה, מדורגת שנייה בעולם ובת 23 בלבד, כי בשל ההתמודדות שלה עם חרדה ודיכאון היא נאלצת לפרוש מווימבלדון, אולי תחרות הטניס היוקרתית ביותר בעולם. לפני כן היא גם פרשה מהרולאן גארוס לאחר משחק אחד בלבד, בעקבות שסירבה להשתתף במסיבות העיתונאים של התחרות הצרפתית, מאותן סיבות. במקום להציע לה עזרה והבנה, מארגני התחרות קנסו אותה ב-15 אלף דולר. היא חזרה להתמודד בתחרות הטניס של טוקיו 2020, אבל הפסידה לאחר סיבוב אחד בלבד. 

שני המקרים האלה חושפים בעיה גדולה מאוד עמה מתמודדים ספורטאים וספורטאיות בכל הענפים. בתקשורת הופכים אותם לאלילים, מדברים עליהם ומהללים אותם יום וליל, מדינות שלמות בונות עליהן ציפיות לגביעים ומדליות. תוסיפו לזה עידן טכנולוגי חדש בעשור האחרון עם אתרי ספורט וחדשות שמדווחים 24 שעות ביממה ודרישה לנוכחות מתמדת בכל פלטפורמות הרשתות החברתיות, ותקבלו מתכון לקריסה נפשית בגיל מאוד צעיר. 

אלה לקחים שבכל נבחרת אולימפית, ובעצם בכל מסגרת ספורטיבית חייבים להסיק מיד. הלחץ המנטלי מכריע את הספורטאים, גדולים ככל שיהיו, והם זקוקים לליווי פסיכולוגי תמידי, יותר ממה שהם מקבלים עכשיו. גם בנבחרת הישראלית, שעד כה רושמת הישגים יפים באולימפיאדה, כדאי ליישם את ההמלצה הזאת.

בכתבה ששודרה רק בשבוע שעבר בכאן חדשות, חשף יורי אוזליאנר, מאמנו של מרים המשקולות דוד ליטבינוב, כי בנבחרת הישראלית של מרימי המשקולות אין פסיכולוג ספורט, ואפילו לא פיזיותרפיסט. ליטבינוב עצמו, שהתאמן במשך שנים לאולימפיאדה ורק כמה ימים לפני פתיחת המשחקים נודע לו כי ישתתף בתחרות, הודה כי יש פערים בתנאים בין הנבחרות הישראליות. 

אפשר רק לדמיין עם כמה לחץ נפשי מתמודדים הספורטאים הישראלים באולימפיאדה. אלה שמוכתרים בתקשורת הספורט לפני כל תחרות כתקווה למדליה ולא תמיד מצליחים לספק את הסחורה, ואלה שכן מצליחים לזכות, כמו אבישג סמברג בת ה-19, והציפיות מהם לתחרות הבאה רק עולות ועולות.

ד"ר איריס אורבך, מומחית לפסיכולוגיית ספורט מהמכללה למנהל, אמרה אתמול ב"חדשות הלילה" בכאן 11, כי עם סמברג הצעירה כדאי להתחיל את ההכנה המנטלית לאולימפיאדת 2024 כבר עכשיו ולא שבועות ספורים לפני התחרות: "כשמדברים על פסיכולוגיה של הספורט אנחנו מדברים על עבודה לאורך זמן. זאת עבודה מערכתית עקבית. כבר עכשיו היא צריכה לשבת עם פסיכולוג ספורט ולבנות תוכנית". על המקרה של ביילס אמרה אורבך כי כמו שכושר גופני יכול להיגמר, גם היכולת הנפשית של ביילס, לא משנה כמה הכנה מנטלית עשתה לפני התחרות, הגיעה לנקודת הקצה שלה. 

המקרה של ביילס צריך להיות נורת אזהרה מהבהבת לוועד האולימפי בישראל - דרוש ליווי פסיכלוגי צמוד לספורטאים, כמה שיותר מהר. כי אם לאחת הספורטאיות הטובות בעולם זה קרה, זה יכול לקרות לכל אחד.