עימותים בשייח' ג'ראח, ארכיון
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

דיון העליון בפינוי המשפחות משייח' ג'ראח תם ללא הסכמות

השופטים שלחו את נציגי המשפחות לגבש רשימה של דיירים זכאים לדיור מוגן. הצדדים לא הגיעו להסכמות באשר להצעת הפשרה של השופט יצחק עמית. טרם נקבע מועד נוסף לדיון
סולימאן מסוודה
02 באוגוסט 2021
11:11
עודכן ב 17:30

בבית המשפט העליון תם הערב (שני) ללא הסכמה הדיון בשאלת המשפחות משכונת שייח' ג'ראח בירושלים, שעומדות בפני פינוי מבתיהן. שופטי העליון שלחו את נציגי ההמשפחות לגבש רשימה של דיירים שזכאים לדיור מוגן בתוך שבעה ימים. טרם נקבע מועד לדיון נוסף.

מוקדם יותר שב השופט יצחק עמית והציע למשפחות פשרה לפיה יוכרו כ"דיירים מוגנים" וכך לא יפונו מבתיהם. עורך הדין של סמי ארשיד שמייצג את המשפחות דחה את ההצעה וביקש להכיר בירדן כבעלת הבתים, ואילו עורך הדין אילן שמר, שמייצג את ארגון "נחלת שמעון" דרש שהדיירים יכירו בבעלות הארגון על הבתים. השופט עמית קרא בהמשך לצדדים להגיע לפתרון פרקטי. משאלו לא הגיעו להסכמות, הדיון נפתח שוב לטיעונים.

המשפחות עתרו בדרישה לאפשר להן לערער על החלטת בית המשפט המחוזי שהורתה לפנותן. אם תידחה העתירה ולא יותר לתושבים לערער - הפינוי למעשה יקבל אור ירוק לצאת לפועל. תושבי השכונה, יחד עם פעילים מתנועת "שלום עכשיו" מקיימים הפגנה מחוץ לבית המשפט העליון. 

שופטת העליון דפנה ברק-ארז ניסתה בעבר להפנות את הצדדים - התושבים ועמותת "נחלת שמעון" המייצגת יהודים הטוענים שהם בעלי הקרקע, לגישור. הניסיונות להגיע לפשרה עלו בתוהו, וכעת השופטים יצטרכו להחליט אם הדיירים יכולים בכלל לערער על החלטת המחוזי.

אם יתאפשר הערעור - שני הצדדים יישלחו שוב למשא ומתן. אם לא - הדיירים הפלסטינים ייאלצו לפנות את הדירות או שהמשטרה תפנה אותם בכוח. מדובר ב-13 משפחות וכ-300 דיירים שאמורים להיות מפונים. את הדיון מקיימים השופטים יצחק עמית, נועם סולברג ודפנה ברק-ארז. 

300 דיירים עומדים בפני פינוי: הסכסוך בשייח' ג'ראח

הסכסוך על הבתים בשייח' ג'ראח החל בתחילת שנות ה-70 בין דיירים ערבים, שהוגדרו אז פליטים ושוכנו בקרקע על ידי האו"ם וירדן, בתמורה לכך שהם יוותרו על תעודת הפליט שלהם, לבין חברה בשם חברת "נחלת שמעון" שמייצגת את היהודים הטוענים שהם בעלי הקרקע. למעשה, מדובר בקרקעות ש"נחלת שמעון" טוענת שנקנו על ידי יהודים באזור קברו של שמעון הצדיק בסוף המאה ה-19 בשכונה והם הבעלים על המקום.

בעלי הקרקע עזבו את המקום בעקבות מלחמת העצמאות. המשפחות היהודיות טוענות שהקרקע שייכת להן מתוקף חוק פקודת סדרי שלטון ומשפט. מנגד, הדיירים הערבים טוענים שהקרקע נקנתה על ידי ירדן והאו"ם וכי חברת נחלת שמעון זייפה מסמכים. מאבק משפטי בעניין מתקיים כבר שנים רבות.