ארטיום דולגופיאט
צילום: רויטרס

המדליה והחתונה: יש קשר?

העובדה שישראלים לא יכולים להינשא במדינתם מעצבנת רבים, גם אם בשטח כולם מקבלים את אותן הזכויות. עד שהרבנות תכיר ביהדות במסלול ספורטיבי, הממשלה יכולה להתאים את הכללים למציאות, או להותיר אותם מנותקים. בינתיים, הישראלים יעשו מה שמתאים להם
שמואל רוזנר, המדד
02 באוגוסט 2021
12:00

לפני שניגשים לדיון במצבו של ארטיום דולגופיאט, זוכה מדליית הזהב שאינו יכול להינשא בישראל, כדאי להיזכר בכמה עניינים בסיסיים. בישראל שורר מצב לא לגמרי נורמלי: מכיוון שהנישואים בישראל נעשים על ידי מוסדות הדת, כל מי שאינו מוכר על ידי אחד ממוסדות הדת (זה נכון ליהודים וללא יהודים) לא יכול להינשא.

למצב הזה אפשר לספק שלושה פתרונות, חלקם כבר קיימים.

פתרון אחד: בלי נישואים ועם זכויות – זה מה שקורה כאן בפועל. המושג ״נישואים״ נשמר לנישואי הדת, וכל שאר הזוגות מקבלים את כל הזכויות, למעט המותג.

פתרון שני: לשלוח ישראלים להינשא בחו״ל. גם זה קורה בפועל. מי שרוצה את המותג ״נישואים״ אך אינו יכול לממש אותו בישראל, נישא בחו״ל ומוכר בארץ. את המסלול הזה אפשר לשפר בלי קושי, אם שרת הפנים איילת שקד תורה למשרדה להכיר בנישואי זום – כלומר, נישואים שנערכים בארץ אחרת, בלי שהזוג המתחתן צריך לעזוב את ישראל.

פתרון שלישי: לייסד מסלול נישואים שאינו קשור למוסדות הדת, כך שכל ישראלי יוכל לזכות גם בזכויות וגם במותג. זה עוד לא קרה כאן. יש כל מיני אפשרויות על הפרק, חלקן לא מסובכות במיוחד, שיכולות לאפשר מסלול כזה. אבל זה יהיה שינוי משמעותי בסטטוס קוו, ולכן הוא מחייב דיון קואליציוני נוקב.

• בואו לחלק את המיליארדים של תקציב המדינה, באתגר חדש של המדד ומשחקי הכיס

• יש לכם אמון בנפתלי בנט? ביאיר לפיד? באביגדור ליברמן? בואו ודרגו את שרי הממשלה

בפועל, יש מעט מאוד ישראלים שרוצים להינשא ולא יכולים להינשא. יש הרבה יותר ישראלים שרוצים להינשא בישראל ולא יכולים להינשא בישראל. ובמילים אחרות: הבעיה היא פחות מעשית (כי הזכויות ללא נשואים כמעט זהות, ואין קושי להינשא בחו״ל), ויותר עקרונית.

עוד שיחה: מיהו יהודי? | האזינו לעוד יום

העובדה שישראלים לא יכולים להינשא במדינתם היא עובדה שמעצבנת רבים, אפשר גם להבין מדוע. אבל כדאי בכל זאת להבחין בין מצוקה מעשית – לבין מצוקה עקרונית (מהחוקר רגב בן דוד למדתי שיש המכנים מצוקה כזאת ״עלבון זהותי״. הוא לימד אותי את המושג הזה כשעבדנו יחדיו על נייר שכתב על גיור ישראלי).

אי אפשר לאלץ רבנות ראשית, המונהגת על ידי רבנים המכפיפים את עצמם להלכה האורתודוכסית, להכיר באדם כיהודי משום שקיבל מדליה

יש מי שסבורים שצריך להציג גם פתרון רביעי: להכיר בארטיום דולגופיאט "יהודי מלא-מלא" כך שיוכל להינשא בישראל ככל יהודי מלא-מלא. האם דולגופיאט רוצה בזה? איני יודע. מה שברור הוא כך: אי אפשר לאלץ רבנות ראשית, המונהגת על ידי רבנים המכפיפים את עצמם להלכה האורתודוכסית, להכיר באדם כיהודי משום שקיבל מדליה.

הרבנים מכירים הלכות, ואין הלכות המאפשרות הכרה ביהודיות במסלול ספורטיבי. כך ששוב פתוחות שתי דרכים: האחת – להוציא את שאלת הנישואים מידי הרבנות. השנייה – לאפשר מסלול נישואים המקביל לרבנות. מי שרוצה ילך לרבנות, מי שלא רוצה לא ילך לרבנות.

מדליית זהב בטוקיו < חופה | הזווית

מתנגדי מהלך כזה טוענים שהוא יביא לפיצול העם – שני עמים שאינם נישאים אלה לאלה. הם צודקים. זה מה שיקרה. יותר מזה: הם יהיו המיעוט. כלומר, המיעוט הישראלי ההלכתי ידבק ברבנות ובמוסדותיה, שיש בהם הקפדה על קריטריון הלכתי. הרוב הישראלי יעבור בהדרגה למסלול השני. זה לא שהרוב יברח מנישואים יהודיים, הוא יברח מהקריטריון ההלכתי. כלומר, יאפשר לספורטאי שאינו מוכר כיהודי (על ידי הרבנות) להינשא בנישואים יהודיים (אם ירצה בזה) לחברתו היהודייה (או הלא יהודייה).

איך יודעים שאם יהיה מסלול שאינו עובר ברבנות רוב הישראלים, ובוודאי רוב הישראלים החילונים, יבחרו בו? הסקר האחרון שהוצגו בו נתונים כאלה הוא סקר של עמותת חדו״ש, שמותר לחשוד בממצאיו בגלל שלעמותה יש עמדה נחרצת בנושא הזה. הסיבה שאיני חושד בנתונים היא שיש לי נתונים דומים ממקורות אחרים משנים קודמות.

חלק ניכר מהצעירים החילונים מדלגים כבר היום על נישואים ברבנות. רבים אחרים מתחתנים ברבנות או כי א. אין מסלול אחר, או כי ב. המשפחה לוחצת

רוב גדול של חילונים בישראל אומרים שלא היו נישאים ברבנות אם הייתה אפשרות לנישואים מחוץ לרבנות. למעשה, חלק ניכר מהצעירים החילונים מדלגים כבר היום על נישואים ברבנות. רבים אחרים מתחתנים ברבנות או כי א. אין מסלול אחר, או כי ב. המשפחה לוחצת. אם יהיה מסלול לגיטימי אחר, זה יבטל את הקושי הראשון, וגם ירופף את הקושי השני (אם יש עוד מסלול לגיטימי, לא כל המשפחות ילחצו באותה מידה).

איפה כל זה משאיר אותנו? מול המערכת הפוליטית, שמתקרבת לרגע של הכרעה. לא בגלל שהמערכת הפוליטית אוהבת לקבל הכרעות, אלא משום שכל עוד אין הכרעה הציבור מכריע ברגליים. ישראלים נישאים בחו״ל, או חיים ביחד בלי להינשא, ובאופן כללי עושים מה שמתאים להם. הממשלה יכולה להתאים את הכללים למציאות, או להותיר אותם מנותקים מהמציאות. כך או כך, המציאות היא שתנצח.