-
צילום: פלאש 90

דוח המבקר: גזענות כלפי אתיופים בשירות המדינה, שירותי רווחה חדשים – דווקא בערים עשירות

פגיעה בבסיסים, אבטלה והשתוללות דרכים בנגב משפיע על כל תושבי האזור • שיטור יתר נגד הקהילה האתיופית • שכירים ששילמו לביטוח הלאומי ב-2009 עדיין מחכים להחזר • המדינה לא גבתה כ-67 מיליארד שקלים שחייבים לה | דוח המבקר השנתי
כתבי כאן חדשות
04 באוגוסט 2021
11:00

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם הבוקר (רביעי) את דוח המבקר השנתי שעסק בין השאר בהתנהלות גורמי האכיפה מול יוצאי האתיופיה, סוגיית המשילות בנגב, התקציב וההוצאות של ועדת הבחירות לכנסת, העסקה של אוכלוסיות שונות בשירות המדינה ועוד. אלו הממצאים העיקריים מדוח המבקר 

דרום פרוע: עוני ואבטלה, פגיעה בבסיסים והשתוללות בכבישים

האוכלוסייה הבדואית בישראל מונה כ-300 אלף בני אדם, שהם כ-20% מתושבי הנגב. המבקר בדק היבטים שונים בחיי אוכלוסייה היהודית והלא יהודית באזור במסגרת הדוח על המשילות בנגב. 

> קצבאות: התושבים הלא יהודיים בנגב מקבלים פי שניים קצבאות מגודלם באוכלוסיה. 

> אבטלה: בשנת 2017 שיעור המובטלים הממוצע שדווח ביישובים לא יהודיים באזור הנגב עמד על 16.6%. הממוצע הארצי עמד על 5.3% והממוצע במחוז הנגב בלי היישובים הלא יהודיים עמד על 5.2%. 

> פגיעה בתשתיות: חברת מקורות, חברת החשמל ומתקני נפט ודלק סופגים פגיעות וחבלות בהיקפים נרחבים. 

> פגיעה ביטחונית: המבקר ציין שההתיישבות הבדואית סמוך לבסיס נבטים פוגעת בביטחון, גורמת נזק לתשתיות בבסיס ועלולה לפגועה בבדואים שחיים שם. 

עוד הוא מציין שבשנים האחרונות קיימת בנייה בלתי חוקית של כפר ליד בסיס צאלים, ועבירות פליליות מבוצעות בבסיס – בהן גניבת תחמושת ונשק. בין ינואר 2017 ליולי 2020 היו 1,628 אירועים פליליים בבסיס צאלים, והוקמו בשטחי האש של הבסיס מאות חממות קנאביס. 

> הטיפול בתופעת הפרוטקשן: מינואר 2015 ועד מרץ 2020 נגנזו או הועברו להליכי סגירה רוב תיקי סחיטת דמי חסות במרחב הנגב (67%, שהם 177 מקרים). 

> מעורבות בתאונות דרכים: נהגים מהאוכלוסייה הלא יהודית היו מעורבים ב-62% מהתאונות הקטלניות וב-45% מהתאונות הקשות במרחב הנגב בין השנים 2019-2016. 

> נהיגת ילדים: בין השנים 2020-2016 נתפסו במרחב הנגב 399 ילדים (עד גיל 16) שנהגו בכלי רכב בלי שהוציאו רישיון מעולם. 61% מהם היו מהאוכלוסייה הבדואית. 

> אין צופרי אזעקה: ביישובי הפזורה הבדואית לא מותקנים צופרים מאחר שאין בהם חיבור מסודר לתשתיות חשמל ומבני ציבורי יציבים. במרבית היישובים, האחראים למסגדים סירבו להתקין רמקולים שיתריעו במקרה של ירי רקטות. לכן, האמצעי בפזורה להתרעות הוא האפליקציה של פיקוד העורף. 

מחכים לכסף מ-2009; שירות סוציאלי - לעשירים בלבד 

המבקר מתח ביקורת על ההתנהלות של משרדי הממשלה בנוגע לזכויות שמגיעות לאזרחים – ובכל זאת לא ניתנות. 

> שירות מילואים: צה"ל ומשרד הביטחון לא הגיעו להסכמות בנוגע לתגמול על ימי המילואים, והביטוח הלאומי עדיין לא העביר לזכאים תשלום עבור ימי מילואים שביצעו. 

> החזרת כספים: הביטוח הלאומי לא השיב את כל הכספים לשכירים שנגבו מהם דמי ביטוח לאומי גבוהים יותר – על אף שהיו זכאים לתשלום מופחת או פטור – בשנים 2012-2009. 

> נוסחים לא ברורים: הביטוח הלאומי שולח למבוטחים יותר מ-1,000 נוסחים שונים של מכתבים, שמקשים להבין את החובות והזכויות של האזרח. 

> סיוע סוציאלי: מספר תחנות השירות לאזרח של משרד הרווחה גדל ב-28%, אך התחנות הוקמו בעיקר ברשויות בדירוג כלכלי-חברתית בינוני-גבוה. במגזר הערבי לא הוקמה אף לא תחנה אחת. 

"אנחנו המקרה הבא בעיתון" | האזינו לעוד יום 

לא משולבים: חרדים, נשים ובעלי מוגבלות בשירות המדינה

נושא נוסף שבחן המבקר הוא העסקת מגוון אוכלוסיות בשירות המדינה. התמונה שהציג בדוח מאוד לא אופטימית. 

שילוב עובדים יוצאי אתיופיה

> כ-75% דיווחו שנתקלו בהערות גזעניות בזמן עבודתם.

> 14 מתוך 22 משרדי הממשלה לא עמדו ביעד הממשלתי לייצוג הולם של יוצאי אתיופיה – שעומד על 1.7% בלבד.

> לעובדי מדינה יוצאי אתיופיה יש ייצוג יתר בדרגות הנמוכות, וייצוג חסר בשאר המדרגים. 

שילוב עובדים מהחברה החרדית 

> יעד הממשלה להעסקת 63% מהגברים החרדים לא הושג. 

> בדרג הבכיר של שירות המדינה כולו עובדים 9 מנהלים חרדים בלבד. 

> שיעור העובדים החרדים בשירות המדינה עומד על 1.2%.

עבודת קודש | האזינו לעוד יום 

שילוב עובדים בעלי מוגבלויות 

> 86% מהגופים הממשלתיים הגדולים לא עמדו ביעד לייצוג הולם של אנשים בעלי מוגבלות – שעומד על 5% בלבד. 

> 50% מהאנשים עם מוגבלות חמורה בגיל העבודה אינם חלק מכוח העבודה. 

שילוב נשים בתפקידים בכירים 

> ב-16 מתוך 27 משרדי הממשלה שיעור הנשים בשני המדרגים הבכירים (תיכון ובכיר) נמוך מהיעד הממשלתי שעומד על 50%. 

> לנשים יש ייצוג יתר במדרג הנמוך בשירות המדינה (מסד). כמעט כל העובדות מקרב יוצאי אתיופיה ו-75% מהעובדות מהחברה הערבית נמצאות במדרג הנמוך. 

רק 13% מיוצאי אתיופיה נתנו אמון במשטרה ב-2019

המבקר בדק את ההתנהלות של גורמי אכיפה שונים מול יוצאי אתיופיה ומצא כי "בכל שלבי הליך האכיפה הפלילי – החל במעצר, עבור דרך פתיחת תיק החקירה וכלה בהגשת כתב אישום – שיעורם של יוצאי אתיופיה גדול משיעורם באוכלוסיה".

> תיקי חקירה: בשנת 2019 מספר תיקי החקירה של יוצאי אתיופיה היה גדול פי 3.8 משיעורם באוכלוסיה (1.7%) בקרב קטינים, ופי 1.9 בקרב בגירים. 

> אמון במשטרה: באותה השנה חלה ירידה חדה באמון ושביעות הרצון של יוצאי אתיופיה מהמשטרה – 13% בלבד לפי סקרים שערכה המשטרה. 

> ייצוג: במשטרת ישראל שיעור יוצאי אתיופיה עומד על 3%, ובקרב קציני משטרה הוא יורד ל-1%. בשב"ס כ-5.5% מהמשרתים הם יוצאי אתיופיה, כשבקרב קצינים שיעורם פוחת ל-2%. 

מאדיס אבבה לירושלים | האזינו לעוד יום

> המבקר העיר על כך שאין גורם אחד שמאגד תחתיו את כל התלונות של יוצאי אתיופיה על התנהלות לא הולמת של שוטרים, שמתקבלות במשטרה ובמח"ש.

ממשטרת ישראל נמסר: "השוטרים פועלים כל העת להגן ולשרת נאמנה את כל אזרחי ישראל, ולספק להם שירותי משטרה שוויוניים ללא קשר למוצא, דת או צבע עור. בשנים באחרונות, המשטרה הכירה בפערים אל מול הקהילה, ולכן נעשו מגוון רחב של פעולות לחיזוק הקשר ולפתרון בעיות שונות.

"נציין כי בשנים האחרונות, פעולות אקטיביות ויזומות של המשטרה בנושא הניבו תוצאות חיוביות משמעותיות, בהן מענה לסוגיית שיטור היתר, סגירת תיקים פליליים רבים לנוער יוצאי אתיופיה, קיום של דיאלוג קבוע מול מנהיגים מן הקהילה, סדנאות כשירות רב תרבותית לשוטרים, פעילות של עשרות שוטרים קהילתיים שהוכשרו במיוחד לפעילות בקרב הקהילה תוך מיקוד במניעה והשקעה בפרויקטים קהילתיים ועוד.

"נמשיך לפעול לקיום הליכי פיקוח ובקרה סדורים בתוך הארגון, לחיזוק הקשר עם הקהילה, להגברת האמון, לטיפול אפקטיבי ושוויוני בפשיעה ולשיפור מתמיד של שירותי המשטרה הניתנים לקהילה".

העלאות שכר ותוספת עובדים: מה קרה בוועדת הבחירות המרכזית? 

מבקר המדינה מתח ביקורת על העלאות השכר והגדלת מספר העובדים בוועדת הבחירות המרכזית לאורך מערכות הבחירות האחרונות. ב-2019 אושרה תוספת של 32% בשכרם של עובדי ועדת הבחירות. הנימוק של הוועדה אז היה שיש קושי גדול לגייס כוח אדם לתפקיד – אך המבקר מציין שהטענה הזו לא תואמת את הנתונים בבדיקה שערך. 

בתוך כחמש שנים – בין הבחירות לכנסת ה-20 והבחירות לכנסת ה-23 – גדל מספר המשרות של עובדים בתקופת הבחירות ב-22%, ההוצאה על העסקתם גדלה ב-63% וההוצאה הממוצעת על משרה גדלה ב-34% (כמעט פי 8 בהשוואה לגופים ציבוריים אחרים בתקופה זו). בוועדת הבחירות טוענים שתוספות השכר היו הכרחיות בשל התכיפות של מערכות הבחירות האחרונות. 

ועדת הבחירות המרכזית דחתה את הביקורת ואמרה כי תוספת השכר לעובדים הייתה מחויבת המציאות. עוד נאמר כי הביקורת מתעלמת מן השיפור באופי הפעילות של הוועדה.

אותיות פורחות באוויר | האזינו לעוד יום

טענות נוספות שהעלה המבקר מול ועדת הבחירות 

> חוסר שקיפות מול הכנסת: הוועדה הציגה לכנסת את הוצאותיה באופן חלקי בלבד. בוועדה שללו את הטענה וציינו שמעולם לא קיבלו טענות לחוסר בנתונים בוועדת הכספים. 

> חוסר שקיפות מול הציבור: הדוחות הכספיים המבוקרים לא מוצגים באתר הוועדה.  

> הסברה לא יעילה: בתקופה שנבחנה תקציב הוועדה לפעולות הסברה לציבור גדל פי 2.5, אך הנתונים בשטח הראו אחוזי הצבעה של כ-72% – לכן המבקר ממליץ לבחון את יעילות ההסברה לציבור.

הסטארט אפ ניישן לא מסתדרת עם הענן 

המבקר בחן גם המעבר של משרדי הממשלה לשימוש בשירותי ענן – המאפשרים אחסון והעברת מידע בין משתמשים שונים. מדוח המבקר עולה שאף גורם ממשלתי לא ביצע מיפוי מלא ועדכני של כל המערכות הממשלתיות שכבר יושמו בענן – כך שלא ניתן לקבל תמונת מצב מלאה בנושא, ולהבין אם המשרדים פועלים בהתאם להנחיות. 

> שיעור הניצול השנתי הממוצע בשנת 2018 של תשתיות המחשוב עמד על 2% בלבד. 

> גם לאחר מתקפות ההאקרים הגדולות בשנה האחרונה: אין בקרה על יישום ההנחיות של מערך הסייבר בידי גופים שונים. עוד עולה שלמערך הסייבר אין סמכויות לקיים פיקוח ובקרה על יישום הנחיותיו בנושא הענן. 

מה המדינה עושה כדי להחזיר את הכסף שחייבים לה? 

פרק נוסף בדוח המבקר עסק באכיפה אזרחית שמבצעת המדינה כדי לגבות חובות. נכון ל-2019 סכום החובות למדינה עמד על כ-67 מיליארד שקלים, כשבשנים 2017 עד יוני 2020 אושרו בקשות למחיקת חובות בהיקף של כ-7 מיליארד שקלים. 

באירועים האלימים בתוך ישראל בזמן מבצע "שומר החומות" המדינה נדרשה לשלם פיצויים בסכומים גבוהים לאלו שנפגעו. המבקר ציין כי דבר מחדד את הצורך לנקוט באכיפה אזרחית לצד הליכים פליליים – ובפרט כלפי מי שהורשע בהליך פלילי – כדי להשיב את הכספים ששולמו מהקופה הציבורית.  

בהכנת הידיעה השתתפו אסף פוזיילוב, אוריה אלקיים, משה שטיינמץ, יערה שפירא ודנה ירקצי