-
צילום: אי-פי

תכוף יותר, קיצוני יותר: הגיע הזמן שנדבר ברצינות על משבר האקלים

יש כאלה שרוצים להמשיך לחפש תירוצים, בזמן שהמים עולים והאדמה בוערת. אבל הנתונים מראים שההתחממות כבר כאן - ושניתן לבלום אותה
שרון וכסלר
06 באוגוסט 2021
18:37

אז בטח כבר שמעתם שהעולם השתגע: 50 מעלות בקנדה, כפרים שלמים נהרסים בגרמניה בגלל שיטפונות ובפעם הראשונה בהיסטוריה של בריטניה אזהרת גל חום קיצוני. הגיע הזמן שנדבר ברצינות על משבר האקלים, כי העולם כמו שאנחנו מכירים אותו עומד להשתנות.

ביום העצמאות של קנדה, שריפה כמעט הרסה כליל את הכפר ליטון שבקולומביה הבריטית. תושבי ליטון, עיירה קטנה במערב קנדה נתקלו בפעם הראשונה בחייהם בחום של 49.6 מעלות. יומיים אחר כך העיירה נשרפה כמעט לחלוטין.

גל החום ההיסטורי הזה הכה בשטח עצום מאורגון בארצות הברית עד קולומביה הבריטית בקנדה. אבל זה לא הגיע משום מקום לחלק הזה של העולם. כבר למעלה מעשור שקליפורניה סובלת מגלי חום, בצורות ושריפות ענק. החזאים שם כבר הבינו שככה הולך להיראות הקיץ שלהם בכל העשורים הקרובים.

וקליפורניה היא רק דוגמה אחת. חמש השנים האחרונות הן החמות ביותר על פני כדור הארץ מאז החלו המדידות. אבל רגע, מי אמר שכל האירועים הקיצוניים האלה בכלל קשורים אחד לשני? בעיניי, רצף האירועים האלה נותן תמונה חד משמעית לכך שהתוצאות של שינוי האקלים כבר נמצאות איתנו והן רק תתגברנה בשנים הקרובות.

התחזיות השחורות של משבר האקלים מדברות על כך שאירועי הקיצון יתרחשו לעיתים קרובות יותר ויותר. לצערנו, זה בדיוק מה שקורה. לכן זה הזמן לשאול - אם החום ההיסטורי בקנדה הוא קיצוני והשיטפונות בגרמניה הם קיצוניים, האם לא ניתן להעריך שאירועי הקיצון האלה הם חלק מהמחזוריות של הטבע?

תמיד מישהו יכול להגיד היי, אבל היה כבר פעם ביולי 1923 או בנובמבר 47' היה איזה אירוע קיצון. ואני אגיד: בסדר. אבל זה באמת היה אירוע של פעם במאה שנה. היום אנחנו רואים שזה קורה פעם בעשור, אז זה כבר מפסיק להיות סטטיסטיקה של אירועים בודדים אלא רצף של מקרים קיצוניים.

התפרסם לאחרונה מאמר שמסתכלים על מיליון שנים אחורה. לא היה כזה ריכוז של פחמן דו-חמצני באטמוספירה וכמעט כל התוספת - בערך 50 מיליארד טון בשנה, היא תוצאה של השימוש שלנו בדלקים מעובדים, אז ברור שזה אנחנו.

עכשיו כשהאטמוספרה רוויה בגזי החממה, שינויי האקלים הופכים בלתי הפיכים. זוכרים את מה שהבינו החזאים בקליפורניה? אירועי הקיצון הופכים להיות הנורמה החדשה. אני מאוד מאוד מקווה שאנחנו לא הולכים למה שנקרא בעגה "לצאת משליטה".

אבל לא נסיים בלי תקווה: בשנות ה80- המדענים חששו מאוד מפני החור באוזון. לאנשי המקצוע היה ברור שאם המצב יימשך כפי שהוא תוך עשור, שניים אי אפשר יהיה לצאת מהבית בגלל הקרינה הגלויה של השמש. בוועידת מונטריאול ב-1987 החליטו 183 מדינות לעשות הכול כדי לצמצם את הפגיעה באטמוספירה. 34 שנים אחרי החור באוזון הולך ונסגר ותוך 10-20 שנה הוא כבר ייעלם לחלוטין.