מה אומרים המספרים

מה אומרים המספרים: עד כמה התקרבנו השבוע לסגר רביעי?

כשנכנסנו לסגרים בעבר המספרים היו גבוהים יותר, ועכשיו יש לנו חיסונים. ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מכך שבכל פרמטר שבודקים - התחלואה ממשיכה לעלות | כתבי כאן חדשות עושים סדר בנתונים
ליאל קייזר ונוב ראובני
05 באוגוסט 2021
23:25
עודכן ב 07 אוגוסט 11:06

ככל שאנחנו נכנסים עמוק יותר לתוך גל התחלואה הרביעי, כך גם גובר השימוש במושג "סגר". מהשלב שבו מקבלי ההחלטות מצהירים כי סגר כלל לא נמצא על הפרק, הגענו לשלב האזהרות. וכשחגי תשרי נמצאים מעבר לפינה, בקרב הציבור גובר החשש שאת ראש השנה שוב נאלץ לחגוג תחת הגבלות חריפות. האם החשש מוצדק? והאם בכלל השיח על סגר מוצדק? כתבי כאן חדשות בדקו מה אומרים המספרים של השבוע החולף.

מה היה מצב התחלואה בסגרים הקודמים?

עד כמה המצב שלנו גרוע שכולם מדברים כבר על סגר? בדקנו את נתוני התחלואה הנוכחיים ביחס לנתונים שהיו לפני שנכנסו לשלושת הסגרים קודמים.

שימו לב למספרים: לסגר הראשון נכנסנו באמצע מארס (14.3), כשחוסר הוודאות היה עצום – מספר המאומתים היומי באותו זמן היה 29 בלבד. צריך כמובן לקחת בחשבון את העובדה שמערך הבדיקות עוד לא תפקד, ולכן המספר הרשמי היה נמוך בהרבה ממצב התחלואה בפועל. ובאמת, מספר החולים הלך ועלה לאורך הסגר, ככל שמערך הבדיקות השתפר והתרחב.

אחרי יותר מחודש של סגר הרמטי - המשק החל להיפתח, מספר המאומתים היומי היה אז 276. כשההגבלות הוסרו לחלוטין בסוף מאי הוא ירד ל-40 בלבד.

כעבור פחות מארבעה חודשים נאלצנו להיכנס לסגר שני. מספר המאומתים זינק ל-5,341. חודש לאחר מכן החלו ההקלות בהדרגה, מספר המאומתים היומי היה 924. השלב האחרון בהקלות, פיילוט הקניונים, התחיל רק בסוף נובמבר, כשמספר המאומתים היה יותר מאלף. המסעדות נשארו סגורות.

לסגר השלישי בסוף דצמבר הגענו עם יותר מ-3,500 מאומתים ליום, שבעה ימים לאחר שהחל מבצע החיסונים. יצאנו ממנו לחלוטין, אפילו המסעדות נפתחו, בתחילת מארס, עם כמעט 2,500 מאומתים ביום.

ומה מצבנו עכשיו? אומנם אנחנו אחרי מבצע חיסונים נרחב שמשנה את תמונת המצב – ובכל זאת, ביום רביעי היו כאן יותר מ-3,200 מאומתים.

ומה עם המדד המרכזי יותר – מספר החולים במצב קשה? לסגר הראשון נכנסנו עם 9 כאלה, לסגר השני עם 586, לשלישי נכנסנו עם 610.

השבוע הגענו כבר ל-250 חולים שמצבם קשה, וצריך גם לקחת בחשבון שהחיסונים הפכו את התחלואה הקשה לקשה פחות, את משך התחלואה לקצר יותר. ובכל זאת - צוותי המומחים שעד עכשיו לא טעו בהערכות אומרים שאנחנו צפויים לסיים את החודש עם קרוב ל-1,000 חולים במצב קשה, אם לא יינקטו צעדים נוספים בהקדם.

כן, גם מחוסנים נדבקים. אבל יש הבדל משמעותי

אז מה עם החיסונים באמת? אתם בטח שואלים את עצמכם. איך החיסונים עוזרים לנו במרוץ נגד הסגר? בדקנו גם את זה. 

השוואה בין שיעור הנדבקים בקורונה בקרב בני 60+ שהתחסנו לעומת אלו שלא, לפי מודל סטטיסטי של חוקרי האוניברסיטה העברית, מראה שהסיכויים של שתי הקבוצות הללו לחלות בנגיף דומים. רבים יכולים לפרש את הנתון הזה של חוקרי העברית (שצריך לומר: לא חף מהטיות כמו חישובים אחרים של יעילות החיסון), כאילו אין טעם בהתחסנות כלל. אבל חשוב לומר  - ההיפך הוא הנכון.

יותר מכול, מטרתו של החיסון היא למנוע תחלואה קשה והגעה לאשפוז – ואת זה הוא ממשיך לעשות בצורה טובה גם חודשים אחרי המנה השנייה. כשבוחנים את התפלגות החולים שמצבם קשה בחודש האחרון בקרב בני 60+ רואים ש-72% מהם מחוסנים חיסון מלא ו-28% לא מחוסנים כלל או מחוסנים חלקית.

אבל, כשמשווים את התפלגות החולים שמצבם קשה לפילוח כלל האוכלוסייה המבוגרת – רואים פערים גדולים הרבה יותר מאלה שראינו בקרב המאומתים. כאן, חלקם של הלא מחוסנים מבין החולים במצב קשה גבוה פי יותר מ-4.5 מחלקם באוכלוסייה, בעוד שחלקם של המחוסנים בקרב החולים שמצבם קשה – נמוך מחלקם באוכלוסייה.

כלומר, הסיכוי של לא מחוסנים בגיל מבוגר לחלות באורח קשה גבוה במידה ניכרת מזה של המחוסנים. זה מה שאומרים המספרים, וזה מה שאומרים גם רבים מהמומחים, שסבורים כי לפי שעה – המשך ההתחסנות הוא המפתח המרכזי לבלימת התחלואה.

המדד החדש: עומס בבתי החולים

אז אנחנו יודעים שמספר המאומתים כל הזמן עולה. אנחנו גם יודעים שמספר החולים במצב קשה ממשיך לעלות, גם אם יותר במתינות מבעבר, וזה הנתון המשמעותי יותר בשיקולי מקבלי ההחלטות אם צריך סגר או לא. אבל גם מבט על נתוני החולים במצב קשה יכול להיות מורכב, ובימים האחרונים החלו להציג במשרד הבריאות מדד חדש – העומס על בתי החולים. מדד שצפוי להפוך לחשוב ביותר כשהמספרים יגדלו בתקופה הקרובה.

איך עובד המדד? במשרד הבריאות קבעו ניקוד לכל מצב רפואי של מאושפז קורונה. נקודה אחת על כל חולה קל או בינוני. נקודה וחצי לחולה במצב קשה, שתי נקודות לחולים שמקבלים תמיכה נשימתית שלוש נקודות למונשמים באופן פולשני, ושש נקודות לכל חולה המחובר למכונת אקמו - שמשקפת הגעה למצב קריטי.

מה השינוי העיקרי במדד הזה? בעיקר שהוא מבחין בין חולה שמוגדר קשה ותופס מקום במחלקת קורונה ויש צורך להשקיע בו משאבים מסוימים. לבין חולה אחר שגם מצבו מוגדר קשה – אבל הוא מחובר למכונת אקמו שהיא משאב מוגבל הרבה יותר ודורש אנשי צוות מסוג אחר. 

במילים אחרות, הנטל על המערכת שנוצר מחולה במצב קשה שאינו מונשם - אינו שווה ערך לחולה מונשם. לשוני הזה אמור המדד הזה לתת מענה. בכך הוא יוכל לשקף בצורה נאמנה יותר את משמעות המספרים. אם בעבר מספר מסוים של חולים במצב קשה העיד לכאורה על הצורך בסגר - הפעם יש מדד מורכב יותר שאמור לתת תמונת מצב מדויקת יותר.

אז על פי מדד העומס החדש - ביום ראשון האחרון הניקוד עמד על 549, והוא עלה בעקביות במשך השבוע. היום (חמישי) עומד מדד העומס על 703. זו עלייה של כ-28% לעומת הניקוד של יום ראשון. לשם השוואה, אם המדד הזה היה קיים גם בעבר, בשיא הגל השלישי, הוא היה עומד על 3,000.

העניין הוא שאף שהמדד הזה מוצג בדיוני משרד הבריאות - לפי שעה לא נמסר מה תהיה המשמעות של הגעה לציון כזה או אחר. איזה מספר במדד הזה מייצג התקרבות לעומס שהמערכת לא תוכל לסבול. וזה למרות המשפט שראש הממשלה אמר היום בקשר לעומס בבתי החולים ולפיו "אנחנו יודעים לחשב אחורה מתי הרגע ללחוץ על הברקס" - אז אם יודעים - גם אנחנו כאן בהחלט נשמח לשמוע ולהבין מה הוא אותו חישוב מדובר.

ויש גם עומס מסוג אחר שמשפיע על המצב וצריך לדבר עליו - העומס על מערך קטיעת שרשראות ההדבקה.

מספר המאומתים החדשים הולך ועולה, ומתוך כ-10,400 נדבקים שאובחנו בשלושת הימים האחרונים - מערך החקירות האפידמיולוגיות הצליח לבצע חקירות רק ל-68% מהם.

בימים אלה החקירות מתועדפות כך: מאומתים בני 60 ומעלה ו"מגעים" שלהם שכלולים בּקבוצות סיכון, אחר כך עובדי מערכת הבריאות והמוסדות הסיעודיים, ורק אחר כך כלל המאומתים - שגם אמורים להודיע בעצמם למגעים שלהם על כך שחלו.

על פי נתוני מפקדת אלון, מבין החקירות הדרושות לבני 60 ומעלה - הושלמו 91%. בקרב עובדי המוסדות הסיעודיים - הושלמו 85%, ובקרב שאר המאומתים - שהם הרוב הגדול - רק 63% מהחקירות הושלמו. ליותר מ-3,300 מאומתים משלושת הימים האחרונים לא בוצעה עדיין חקירה אפידמיולוגית, לא אותרו המגעים ולא נקטעו שרשרות הדבקה - והן ממשיכות בינתיים להתארך.

אז מה אומרים המספרים? שהתחלואה הקשה עדיין לא קרובה למצב שחייב סגר מלא בפעמים הקודמות, וההשפעה של החיסונים כן הופכת את המדד של החולים במצב קשה למורכב יותר מבעבר. ועדיין, המספרים גם אומרים שאנחנו עלולים להגיע למצב של סגר בעוד זמן לא רב, ואי אפשר לומר בוודאות אם הממשלה עושה מספיק כדי למנוע את זה.