הפיגוע בצומת תפוח, המחבל מונתסר שלבי
צילום מסך

"זאת לא נראית לי סיבה מספיק טובה לבצע פיגוע": כך הפך אמריקני אמיד למחבל שרצח את יהודה בן ה-19

שלושה חודשים עברו מאז פיגוע הירי בצומת תפוח, שבו נרצח יהודה גואטה • המחבל, מונתסר שלבי, פלסטיני אמריקני, הוא איש אמיד שהעביר את רוב השנים האחרונות בארצות הברית • בחקירתו הסביר איך הפך מאדם מבוסס למחבל שרצח חף מפשע | תמלילי החקירה נחשפים
כרמל דנגור
08 באוגוסט 2021
21:43

מונתסר שלבי רחוק מפרופיל המחבל הקלאסי. בן 44, אזרח אמריקני, שחי על הקו שבין ארצות הברית לשטחים. באמריקה החזיק בחנות למוצרי עישון, וכאן התגורר בווילה בכפר תורמוס-עיא. לפני שלושה חודשים ביצע שלבי פיגוע ירי בצומת תפוח, רצח את יהודה גואטה ופצע שני צעירים נוספים. הערב (ראשון) נחשפו בחדשות הערב בכאן 11 תמלילי חקירתו בשב"כ ובמשטרה.

"אני חי כבר 23 שנה בארצות הברית. לפני חמש שנים אשתי בשטחים גילתה שיש לי בת זוג באמריקה. היא מצאה תמונה שלי איתה בטלפון שלי. מאז חיי הידרדרו", סיפר שלבי לחוקרים. "התחלתי לנתק קשרים ולהתבודד. לקחתי כדורים, אבל הם לא עזרו לי. נפרדתי מבת הזוג באמריקה וחזרתי לשטחים במטרה להשתפר נפשית. זה לא קרה". שלבי המשיך וסיפר: "העדפתי את המוות על פני החיים, אבל אצלנו בדת אסור להתאבד. חשבתי שהפתרון הכי טוב הוא למות כשאהיד. אם חייל ירגיש בסכנה הוא ירה בי ויהרוג אותי - וזה הפתרון הכי קל".

"איך אדם כמוך מגיע למצב שהוא מבצע פיגוע?" נשאל שלבי באחת מחקירותיו. לדבריו, לפי הדת מותר לפגוע ואפילו להרוג את מי שלקח את אדמותיו. "אתה גר בווילה גדולה בתורמוס עיא", אמר לו החוקר. שלבי השיב: "לקחתם בתים באשדוד ובחיפה", אך החוקר לא התרצה.

כבר בתחילת חקירתו הודה שלבי בירי ושחזר במדויק את יום הפיגוע. "לא סיפרתי לאף אחד שאני עומד למות כשאהיד. ביום ראשון הסעתי את אשתי לבית הוריה, ואמרתי לה שאני יוצא עם הרכב לסידורים. חזרתי הביתה, לקחתי אקדח, מילאתי את המחסנית ודרכתי אותו. את האקדח הזה מצאתי לפני 13 שנה מתחת לבלטה בבית של אבא שלי, אחרי שמת", סיפר לחוקריו.

"נסעתי לצומת תפוח, כי אני יודע שיש בו הרבה תנועה של אנשים וצבא. בצומת האטתי את המהירות, כמעט עצרתי. ראיתי חייל שמסתכל עלי ואמרתי בקול רם 'אללה אכבר'. הרמתי את האקדח והתחלתי לירות לכיוון החייל והמתנחלים שעמדו שם" המשיך בקור רוח. "שמעתי רעש של ירי וזכוכית מתנפצת, לא שמעתי צרחות. לא יודע כמה פעמים יריתי. אחרי פחות מחצי דקה, קנה האקדח התפוצץ. הפסקתי לירות ונסעתי".

החוקרים לא קיבלו את הגרסה לפיה שלבי רק חיפש דרך לסיים את חייו, וניסו להוכיח שמטרתו הייתה לרצוח יהודים. "אם רק רצית למות כשאהיד, למה ברחת אחרי שירית?" נשאל. "זאת הייתה טעות", השיב שלבי. "בהתחלה החייל לא ירה והתחבא מתחת לבטונדה. התפלאתי למה הוא רק ירה אחרי שנסעתי משם", הוסיף.

"יכולת רק לנופף באקדח. סיכוי טוב שהחיילים בצומת היו מרגישים סכנה ויורים בך. בכל זאת, בחרת לירות. זה מוכיח שרצית לרצוח אנשים", היקשו עליו החוקרים. "הכל קרה מהר", ענה להם. "לא היא לך אכפת אם מישהו ימות?", נשאל. "לא חשבתי על זה", ענה לחוקרים.

מצומת תפוח המשיך המחבל לכפר עקרבא, שם ביקש את עזרתם של קרובי משפחה. אחר כך המשיך לכפר פצאיל, ומשם לקח מונית לרמאללה. "ברמאללה קניתי בגדים חדשים וחומרי חיטוי לפצעים שנגרמו לי מירי החיילים. החלפתי בגדים במסגד, וזרקתי את הקודמים לפח. הסתפרתי וצבעתי את השיער כדי שלא יזהו אותי", סיפר לחוקריו.

"הלכתי לבית של חבר שמבין בדברים האלה. הוא אמר שאני צריך להסגיר את עצמי, ואמרתי שאני לא יודע איך. הוא התקשר לבכיר בביטחון המסכל, ואחרי כמה זמן שמעתי שהצבא הישראלי כורז לי לצאת", המשיך שלבי. "אם המטרה שלך הייתה למות כשאהיד, למה יצאת בידיים מורמות?", שאלו אותו החוקרים. לדבריו, משום שלא היה לו נשק להתנגד, החליט להסגיר את עצמו.

"אם רק רצית למות - למה חיטאת את הפצעים שלך, החלפת בגדים, הסתפרת, ברחת ממקום למקום?", הוא נשאל. שלבי השיב: "אחרי שביצעתי את הפיגוע, הרגשתי שעדיין לא הגיע הזמן שלי למות". התמלילים האלו היו הבסיס להרשעתו של שלבי בשבוע שעבר ברצח. כעת הוא צפוי למאסר עולם. בחודש שעבר הרס צה"ל את הווילה שבה התגורר בכפר תורמוס עיא.