-
צילום: תומר נויברג, פלאש 90

שאלה מכשילה: מי הכי רוצה להעלות את תקציב הבריאות?

מבין מאות המשיבים הראשונים ב"משחקי התקציב" הרוב הגדול רצה לתת עוד למערכת הבריאות, ורק בודדים הסכימו לקצץ ממנה. זה הגיוני לגמרי בזמן מגפה עולמית, מה שפחות הסתדר בנתונים – למה הציבור המבוגר, שזקוק יותר לשירותי רפואה, נותן פחות? הינה תשובה אפשרית
שמואל רוזנר, המדד
15 באוגוסט 2021
18:32

כבר שבועיים וקצת שאנחנו משחקים עם התקציב. מעלים ומורידים, בוחנים אותו מכל מיני זוויות. היום הוספנו נדבך (את הפרטים שידרנו במשחקי הכיס – אנחנו מציעים לכם לקבוע מחדש את המשכורות של עובדי המדינה), אבל בינתיים אנחנו עם קצת נתונים שכבר אספנו ממאות השחקניות והשחקנים שניסו להתמודד עם אתגר חלוקת התקציב מחדש.

בעזרת הנתונים, ננסה לפצח כתב חידה חברתי. כשפרופסור קמיל פוקס מנחה אותנו איך לזהות את הקשר בין הנתונים שאנחנו אוספים לבין המשמעות שאפשר להקנות להם, זה בדיוק סוג השאלות שהוא עוזר לנו להשיב עליהן.

אז הנה השאלה, ותחילת פתרונה, וכמו בהרבה שאלות – לפעמים הדרך יותר חשובה מהתוצאה (שגם היא מעניינת). כמו שכבר רמזנו בשבוע שעבר, אם יש דבר שכמעט כל המשתתפים במשחקי התקציב מסכימים עליו, זה תקציב הבריאות. מ-700 המשיבים הראשונים, שאת הנתונים שלהם ניתחנו ביומיים האחרונים, רק בודדים חשבו שאפשר לקצץ בתקציב הבריאות כדי לתת למשרדים אחרים. הרוב העדיפו לקצץ באחרים כדי לתת לבריאות (לקצץ במה? – לדוגמה בתקציב הביטחון).

אם יש לכם אמון בראש הממשלה בנט? בשר החוץ לפיד? בואו ודרגו אותם

מיהו יהודי? מיהי יהודיה? אנחנו ממשיכים לברר – אם עוד לא הצטרפתם, זה הזמן

כמה להוסיף לבריאות? לא מעט. כדאי לזכור: כל אחוז בתקציב המדינה משמעו מיליארדי שקלים. בדרך כלל, מי שמקצץ, לא מקצץ הרבה באחוזים, ומי שמוסיף לא מוסיף הרבה באחוזים. אין מה לצפות לשינוי של חמישה או שישה אחוזים, כי זה באמת משאיר את הסעיפים האחרים בלי משאבים. שינוי של אחוז או שניים הוא מספיק משמעותי.

אפשר לראות את זה בדוגמה של משרד החינוך, שכתבנו עליה בשבוע שעבר. הממעיטים חשבו שצריך לקצץ בחינוך אחוז, ולהוריד מ-18% ל-17% (המספרים הם מתקציב המדינה האחרון שאושר, שנת 2019). המרבים חשבו שצריך להוסיף קצת, ולהעלות את תקציב החינוך עד 18.5%. מה ההבדל בין אלה לאלה? מי שנתן 17% מקצה לחינוך 81.5 מיליארד שקלים. מי שנתן לחינוך 18.5% מקצה לו 88.7 מיליארד שקלים. כלומר, פער תקציבי של יותר משבעה מיליארד שקלים.

עכשיו בריאות. בעיצומה של מגפת קורונה, כשהמחלקות מלאות והישראלים עומדים בתור לחיסון (לצערנו, עוד לא כולם), אין הפתעה גדולה בנטייה להוסיף לתקציב הבריאות, ולא סתם להוסיף, אלא די הרבה. ראינו שבחינוך מדובר על תוספת ממוצעת (לפי קבוצות גיל) של חצי אחוז, או קיצוץ של אחוז. הנתונים ביחס לבריאות יותר מכפולים. הבסיס הוא 10% – שזה מה שהיה בתקציב האחרון – וביחס לבסיס הזה הממעיטים רוצים להוסיף כמעט שני אחוזים, והמרבים רוצים להוסיף קרוב לשלושה אחוזים.

וכאמור, זה לא בהכרח מפתיע. מה שהפתיע אותנו, לרגע, הוא הפילוח לפי גילאים. הייתם מניחים – לפחות כך אנחנו הנחנו – שהקבוצות בסיכון הן אלה שיצביעו על הצורך הדחוף ביותר בתוספת תקציב לבריאות. אבל זה לא המצב. מקבוצת המשיבים שלנו, מי שרוצים להוסיף הכי הרבה, בממוצע, הם בני ובנות 44-35. הקבוצה שרוצה להוסיף הכי מעט היא זו של בני ובנות 65+.

ולא שהמבוגרים פשוט אוהבים לחסוך, לחינוך הם הוסיפו יותר מאחרים. ובכל זאת, ידם כבדה יחסית על ברז התוספת של מיטות, מכונות הנשמה, משכורות לרופאות ואחים. למה? כאן זה מתחיל להסתבך. כמו חידה. האם המבוגרים שלנו בכלל מייצגים את כלל המבוגרים? אולי יש סיבה אחרת לבחירה שלהם, שאינה הגיל?

עשינו ניסוי, ובדקנו עוד התפלגויות לפי גיל, כמו השקעה בתשתיות. במקרה הזה, הבחירה של היותר מבוגרים נראתה הגיונית, לפחות מנקודת המבט האנוכית שלהם. נותרו להם בממוצע פחות שנים של הנאה מתשתיות, שהם בדרך כלל פרויקטים ארוכי טווח, ואכן, הם מקצים לתשתיות פחות מבני קבוצות גיל אחרות. בני ה-55+ מקצים בערך אחוז פחות מנשאלים עד גיל 34. אלה נותנים קצת פחות מ-6% אחוזים, ואלה קצת פחות מ-7%.

האם אפשר למצוא הסברים דומים בסעיפים אחרים? מכיוון שהופתענו קצת בסעיף הבריאות, הלכנו לבדוק מה עושים בני 65+ במדגם שלנו בשאר הסעיפים.

כאמור, לבריאות הם מוסיפים בערך 2% יותא מה-10% שבתקציב. 

לביטחון הפנים הם מוסיפים בערך חצי אחוז ל-4.5% שבתקציב.

בחינוך הם לא נוגעים.

את הדת מקצצים ברבע (הורדה מ-0.2% ל-0.15% מהתקציב)

את הרווחה הם מקצצים מ-15% לבערך 13.5%.

את הביטחון הם מורידים מ-17% לפחות מ-15%.

תקציב אחד הם מכפילים: תרבות ומדע. תמיכה בתיאטרון, בקולנוע, בספרות ובמחקר. כיום הוא עומד על 0.5%, הם מעלים אותו ליותר מאחוז – תוספת של שניים וחצי מיליארד שקלים. נראה לכם שזה בגלל הגיל? נשמע הגיוני, אבל כנראה שזו לא התשובה הנכונה. בדקנו גם את הצעירים, עד גיל 25 ואחר כך עד גיל 35. גם הם כמעט מכפילים את תקציב התרבות והמדע. בקיצור, לא הוכחנו שגיל משפיע כל כך על ההחלטות בכל הנושאים האלה.

אם לא גיל, מה כן? הנה רמז אפשרי. אנחנו מדברים על תקציבים, על כסף. במקום ללכת לשאלת הגיל אפשר לבחון התפלגות על פי שאלת ההכנסה. ופתאום – נדמה שהתמונה מתבהרת. מי שיש להם הרבה, מוסיפים קצת פחות לבריאות, מי שיש להם מעט, מוסיפים קצת יותר לבריאות. בדקנו עוד סעיפים לפי הכנסה. באיזה עוד סעיף בעלי ההכנסה הגבוהה מקצצים? ברווחה. לא מפתיע. ובאיזה הם מוסיפים הרבה? תשתיות, תרבות ומדע. גם זה לא מפתיע. 

האם ענינו על השאלה? זוכרים בכלל מה הייתה השאלה? איך קבוצות שונות מעלות או מורידות תקציבים שונים. ונדמה שהתקדמנו לכיוון של תשובה, אבל אנחנו עוד לא בטוחים. מחכים לעוד צופים, עוד גולשים ועוד נתונים. אם אתם רוצים לסייע לנו להבין טוב יותר את סדרי העדיפויות של הישראלים, נשמח את תצטרפו, ותשחקו.