הסופר מאיר שלו
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

מאיר שלו על 100 שנות נהלל: "צריך לחגוג בכל המדינה"

בריאיון לכאן רשת ב אמר שלו כי הרגיש נהללי, למרות ש"לא נראתי כמו החזון הגנטי של הדור השני של אנשי העלייה השנייה, שהאמינו ביהדות השרירים של חיילים ואיכרים, ולא של אולימפידות"
קלמן ליברמן
16 באוגוסט 2021
13:48

100 שנות ייסודה של נהלל לא ייחגגו השנה "בגלל בעיות אפדימיולוגיות", כך אמר היום (שני) הסופר מאיר שלו בראיון לתוכנית קלמן ליברמן בכאן רשת ב. עוד אמר שלו כי "ההתיישבויות הראשונות של המושבות והקיבוצים הן הכתפיים שעליהן הוקמה המדינה, שצריכה לחגוג את הקמתן".

האזינו לריאיון המלא בכאן רשת ב

שלו נולד בנהלל וחי ביישוב עד גיל 11, אז עבר לקיבוץ גינוסר ולאחר מכן לירושלים. "מגיל 13 ועד הגיוס לצבא הייתי עוזב את ירושלים בכל פסח וחופש גדול, ובא לעבוד במשק".

שלו מגדיר את "הנהלליות" כהכרת ערך של המקום ואנשיו, שלדבריו "זוהי הכרה בכבוד, שהגיע בעקבות מעשים גדולים. יסוד נוסף שהיטב להגדיר אותו חברי לספסל הלימודים יונתן גפן הוא 'נהלל מה יגידו', מקום קטן עם מנגנון פיקוח, שבחן שאנשים אכן חיים בצניעות שהוגדרה. הביקורת בכפר תמיד הורגשה", ציין. "זכיתי לביקורת כזו כילד שהגיע מהעיר. המילה 'עירוני' היתה מילת גנאי בשנות ה-50, וגם לא נראיתי כמו החזון הגנטי של הדור השני של אנשי העלייה השנייה, שהאמינו ביהדות השרירים של חיילים ואיכרים, לא של אולימפידות, והם הצליחו לא רע, חוץ מכמה מקרים כמוני".

עוד שיתף בחוויותיו: "הסתכלו עליי פה ושם בעין עקומה, משום שאבא שלי היה משורר, איש לא פרודוקטיבי, והוא היה איש ימין. היינו משפחה די חריגה באותה תקופה, אבי ואחי היו אנשי אצ"ל ואימא שלי היתה ממשפחה של אנשי הגנה ופלמ"ח. תמיד הייתי על הגדר בין התפיסות האלו".

עוד אמר שלו כי בספריו הוא עשה שימוש לאו דווקא בעלילות הנהלליות, אלא באווירה הסיפורית של המקום: "החקלאות שלי היא שהאדמה של העמק ונהלל מגדלת סיפורים ומעשיות", אמר. "שמעתי, זכרתי, שמרתי ובגיל מסויים התחלתי לקצור את הפירות". 

"המדינה צריכה להתייחס לחקאלים לא כסתם יצרנים של עוד מוצר, אלא אנשים ששומרים על חזון ישן", אמר שלו בהתייחסו למאבק החקלאים ברפורמת החקלאות של שר האוצר ליברמן ושר החקלאות עודד פורר.