משבר האקלים כבר כאן. אני שבה ואומרת את זה בכל פלטפורמה אפשרית: תוכניות הרדיו בכאן, בדיגיטל של כאן חדשות, בתוכניות האקטואליה בכאן ובהרצאות. וכן, אין ספק שאירועי הקיצון יתרבו ויקצינו, ובראשם גלי חום, בצורות ושריפות. קליפורניה, סיביר, טורקיה, יוון – כל אלה הן דוגמאות חיות שמתרחשות ממש לנגד עינינו.
יחד עם זאת, אי אפשר לייחס את השריפה הקשה בהרי ירושלים, שנמשכה 52 שעות, למשבר האקלים! אני מציינת זאת לא ממקום של הכחשת אקלים, להיפך. אי אפשר לשייך כל אירוע למטריית משבר האקלים. האם בעתיד יהיו לנו יותר גלי חום? התשובה היא חד משמעית כן. האם בשל גלי החום שיתרחשו לעיתים קרובות יותר בארץ ובעולם אנחנו צריכים לחשוש מבצורות, בעיה קשה יותר במקורות המים, שינוי בסוגי הגידולים החקלאיים שלנו – התשובה גם כאן היא: כן. האם בעתיד קיים חשש אמיתי מיותר שריפות בשל ריבוי גלי החום, כן.
זה רשמי: יולי 2021 - החם ביותר בהיסטוריה המתועדת
אבל – וזה אבל גדול, השבועיים האחרונים היו לגמרי רגילים לעונה. 30 מעלות בירושלים זו הטמפרטורה הממוצעת לעונה. אפילו אחוזי הלחות בהרי ירושלים לא היו נמוכים בשבועיים האחרונים. מי שגר באזור הזה יודע שבקיץ תמיד הרוח קצת מתחזקת אחר הצהריים. זה היתרון של האזור הזה, שגם בקיץ בשעות הערב נעים.
לא היה גל חום, הלחות לא הייתה נמוכה, היה קיץ סטנדרטי לחלוטין. למה אני מדגישה את זה? כי אתמול בתוכנית ערב ערב, אורי לוי ואני ראיינו יערן מקק"ל שמיד יצא בהסבר על השריפה שכלל את משבר האקלים. ורוח הדברים עלתה גם בראיונות עם גורמי כבאות והצלה לגבי השריפה הזאת.
והעניין הזה מטריד. מטריד כי זה גורם לחשוב שמישהו לא עשה את עבודתו נאמנה ולא נערך כראוי, ואם זה המצב וצריך לעשות חושבים, כדי לעשות את זה עכשיו – לפני שיגיעו גלי החום הגדולים והתכופים, שיאפשרו התפתחות של שריפות שעלולות להיות קשות אף יותר.