שירי השנה תשפ"א

שירי השנה של כאן 88 | תשפ"א

25 שירי השנה הישראליים שבחרו אנשי כאן 88
מערכת כאן
02 בספטמבר 2021
13:30

בפעם הקודמת שסיכמנו את השנה במוזיקה המקומית, ריחפה מעל השירים (והסיכום) תחושה פוסט טראומטית של "וואו, מה לעזאזל קרה כאן". בסיכום חצי השנה הראשונה תחת הקורונה, כל שיר היה סוג של נס. בין אם בנסיבות שבהן נכתב, הוקלט, שודר ואפילו הצליח. והנה אנחנו כאן מסכמים שנה נוספת והשגרה עוד לא ממש חזרה לחיינו. לכן גם השירים ברשימה הנוכחית לא מובנים מאליהם - ואנחנו כאן כדי להוריד את הכובע.

מוזיקאים ומוזיקאיות רבים המשיכו ליצור כאילו אין מגיפה. לנחם, לשמח, להרקיד (גם אם לפעמים בבית), לחדש קלאסיקות עבר במקוריות ובאהבה, ולהכניס שירים חדשים לפנתיאון המקומי. ברשימה שלפניכם תמצאו שמות ותיקים שהוכיחו שהקסם לא אבד (כמו אסף אמדורסקי ונעם רותם), לצד שמות צעירים שאנחנו גאים ללוות בדרכם היצירתית והמרתקת (כמו iogi ויסמין מועלם), וגם כמה שמות חדשים שזו היתה שנת הפריצה שלהם (למשל עומרי קרן, בוריטו ועומר מושקוביץ). זו המוזיקה שעזרה לנו להישאר שפויים השנה, ובזכותה תשפ"א היתה קצת יותר נסבלת.

כל שירי המצעד בפלייליסט ספוטיפיי

25. איה זהבי פייגלין - La Isla Bonita

השנתיים האחרונות אמנם היו רוויות בגרסאות כיסוי, אבל יש בערך חמש שניקח איתנו להמשך הדרך וזו לחלוטין אחת מהן. הביצוע של איה זהבי פייגלין ללהיט הענק של מדונה La Isla Bonita הוא מהלך קלאסי, הא'-ב' של איך עושים גרסת כיסוי. לוקחים שיר קצבי ושמח והופכים אותו לשיר געגועים. אבל יש גם מלכוד במהלך כזה; הוא עובד רק כשהקצב והשמחה יושבים במקור על גבי לחן ומילים, שמחזיקים מעמד גם בלי האיפור והנצנצים. ב-La Isla של מדונה הסתתר כאב וגעגוע שרק חיכו שיחשפו אותם, והקול השברירי של איה מצליח לעשות בדיוק את זה.

24. דן תורן - חוזר לשם עכשיו

ילד מכין בסלון שיעורים בהיסטוריה ו...הופ פתאום הוא בן 60, מכין בסלון שירים נוסטלגיים ומרגשים. זה מה שקרה לדן תורן, שהוציא השנה שיר (וספר, באותו השם) שנולד מתוך "בס תופים וגעגוע מתוק" ותקף גם אותנו באותו הגעגוע, למורשת הרוק הישראלי שתורן הוא חלק בלתי נפרד ממנה. ב-"חוזר לשם עכשיו" תורן יוצא למסע בהיסטוריה המוזיקלית והאישית שלו ומבקש להתעכב בכמה תחנות בשולי הדרך ולהעלות זיכרונות. כשאת הזכרונות האלה עוטפת ההפקה המדויקת של שחר אבן צור, אנחנו מקבלים את אחד השירים הטובים ביותר של תורן בשנים האחרונות, ולבטח את אחד הטובים שיצאו כאן השנה.

23. טונה ושלום חנוך - הטוב הרע ואחותך

שיתוף הפעולה המפתיע אך גם מתבקש הזה, הוציא מנציגי שני דורות במוזיקה הישראלית את החיבור הטוב ביותר. לשלב את שלום חנוך בשיר היפ-הופ אולי נשמע מוזר לרגע, אבל כשנזכרים ב-"מחכים למשיח", אפשר להבין שהוא היה הדבר הכי קרוב לראפ שהיה בארץ באותן שנים. גם בשנה האחרונה, כמו בעיצומן של שנות ה-80, הוא כנראה הרגיש שהתקופה דורשת "משיח" משלה. עם צאת השיר השניים לא כתבו כלום, בהודעה לעיתונות נכתב משפט אחד לצד קרדיטים: "המזרח פרוע והמדבר לוהט מתמיד". לא היה אז ואין צורך כיום להכביר במילים, השיר מדבר בעד עצמו.

22. נועה בביוף - סימני פיסוק

נועה בביוף החלה את דרכה בשנות ה-2000 בסצנת הפ'ולק של פילדלפיה ואפילו הופיעה לצדה של שרון ואן אטן, שהייתה אז גם היא בתחילת דרכה. האלבום השני והאחרון שלה עד כה, Blue Bound, ראה אור ב-2005 והופץ בלייבל המוערך Light in the Attic. "סימני פיסוק", הסינגל שהיא הוציאה השנה שונה מכל מה שהיא עשתה לפני כן. זה השיר הראשון של בביוף בעברית ואת הסאונד הפולקי של שנות השישים-שבעים מחליפים סינתיסייזרים באווירה מרחפת של דרים פופ. לקינוח יש גם קליפ מצוין ומלא בנצנצים שיצר האמן והבמאי בנימין אסתרליס (Morphlexis).

21. יוני בלוך - תסלחי לי

הקאמבק המרגש של השנה הגיע אלינו בטיסה מניו יורק והחזיר את כולנו בזמן לעשור הראשון של שנות ה-2000. מאז הפריצה המטאורית שלו, יוני בלוך חי חיים כפולים. מצד אחד הוא חי את חלומו של כל מוזיקאי תפרן כשהוא גר בניו יורק ומנהל חברת הייטק, ומצד שני הוא חי את חלומו של כל הייטקיסט שרוצה לתפוס גיטרה ולהיות רוקר בועט. השנה, אחרי עשור ללא מוזיקה חדשה, בלוך שיחרר את ”תסלחי לי“, שנשמע כבר בהאזנה ראשונה כמו קלאסיקה בלוכית בקטע הכי טוב שיש. השיר עוסק בזוגיות ומפוצץ בהומור ומודעות עצמית, ואפילו בלוך העיד שזה השיר הכי טוב שהוא שחרר ב-10 השנים האחרונות (וגם היחיד). השיר, שעליו חתום ברק פלדמן, שכתב בין היתר את ”מכיר אותו“ ולהיטים נוספים, ליווה כשש! הופעות סולד אאוט של בלוך בבארבי השנה. שמחים שחזרת.

Borito - Song For Dawn .20

בתחילת כל שנה, בתום פסטיבל המצעדים והסיכומים, מגיעה הציפייה לדבר המרענן הבא: הקול החדש במוזיקה המקומית שייכנס לנו ללב ויגרום לכפתור הריפיט לעבוד שעות נוספות. והשנה החולפת לא אכזבה כשהיא הביאה איתה את הרכב האינדי-פופ Borito (השגיאה במקור, ובמכוון!) - שמהרגע הראשון מילא לנו את האוזניים בהרבה שמש, גיטרות קיציות וטקסטים שקשה לא להזדהות איתם. חברות וחברי בוריטו הם לא ילדים - אבל באלבום הבכורה שיצא מוקדם יותר השנה, What We Have Now, הם ביקשו לחזור לכמה רגעים לילדות, לתמימות ולפשטות, דרך עיניים בוגרות. באמצעות הפקה מוזיקלית עוטפת, בהירה ובאווירת וינטג' - הם גם הצליחו. השיר Song for Dawn הוא שיר מתוק שמזכיר שלפעמים, עם האדם הנכון, אהבה היא ממש לא דבר מסובך.

19. ברי סחרוף ודודו טסה - ראי איזה פלא

בתחילת תשפ"א, הגיחה לעולם הפתעה מוזיקלית שהייתה מתנה אמיתית לחובבי הרוק הישראלי - "בדל של אור", של ברי סחרוף ודודו טסה. השניים בנו על אפקט ההפתעה ולא סיפרו לאף אחד על שיתוף הפעולה, עד שיום לפני הוצאת האלבום תייג טסה את סחרוף בפוסט בפייסבוק, שבו הוא כתב: "הלו ברי, ער?" והשאר כבר היסטוריה. החיבור ביניהם, שנעשה כבר בעבר אך אף פעם לא בצורת אלבום, הניב חגיגת גיטרות שמצליחה לשלב בעדינות את נקודות השוני בין שני המוזיקאים הגדולים האלה, עם נקודות הדימיון ביניהם. "ראי איזה פלא", שכתב טסה יחד עם גלעד כהנא, לוכד בתוכו את שיאי הקסם שנוצר באלבום המשותף, וייזכר בתור חלק בלתי נפרד מהפסקול של השנה האחרונה.

18. ג'ין בורדו ואיה זהבי פייגלין - ואלס להגנת הצומח

הביקורת החברתית בשיר "ואלס להגנת הצומח" הייתה שם כבר מהרגע הראשון במילים ובלחן של נעמי שמר ובביצוע המקורי של להקת נח"ל. בראיון לעיתונאי יצחק שמעוני שמר אמרה: "תמיד שִיעשע אותי לראות פלקטים של פרחי בר מוגנים וליד זה, באותו עיתון, כתבה על מעשים מגונים. הניגוד הזה בין הנערות הבלתי מוגנות לפרחים המוגנים היה בולט מאוד וקרא לי להגיב עליו וזהו השיר". ב-67 הטקסט הנוקב בוצע עם קריצה והומור כפי שהתייחסו אז, לצערנו, לאלימות מינית. אבל בשנת תשפ"א הדרך היחידה לבצע שיר כזה, היא כמו שג'יין בורדו ואיה זהבי פייגלין ביצעו אותו - בלי להסתיר את הכאב וחוסר האונים שתמיד היו טמונים בו. לכן הביצוע הזה בולט מעל עשרות גרסאות הכיסוי שהעניק לנו פרויקט "צו השעה".

17. דניאל נץ - The Queen Is Naked

אחת התגליות המעניינות של השנה האחרונה הגיעה בצורת שיר עטוף הילת מסתורין בשם "The Queen Is Naked". השיר הוא הסינגל השני מתוך EP הבכורה של דניאל נץ, יוצרת וזמרת בת 27. מהמילים באנגלית שמספרות בחוסר מנוחה על הקולות הפנימיים שלה, דרך הלחן האפל, ועד להפקה של יוגי, שמלווה את כל הדרמה הזו בהליכה זהירה על התפר שבין פראות לריסון - השיר נשמע כמו סינגל בכורה שהגיע אלינו ממעבר לים. הסאונד הרלוונטי והמרענן של יריית הפתיחה שלה הופך אותנו לסקרנים מאוד לגבי מה שיגיע מדניאל נץ בהמשך הדרך.

16. אביתר בנאי - ילדה אישה

עם השנים הקצוות החדים של אביתר בנאי לא קהו, אבל כן התרככו. לתוך החורים שהשאירו הכעס והעצב של האלבומים הראשונים, נכנסה לאט לאט הבגרות, ואיתה בחירה עיקשת למצוא אור, אופטימיות ואמונה גם ברגעי קושי. השנה בנאי הביא את המתח הזה לאיזון באלבום שביעי ומשפחתי, "החיים מתחילים לנגן”, בו הוא שר על החיים, ילדים, הורים וזוגיות. לדבריו האלבום, עליו עבד במשך שנתיים יחד עם תמיר מוסקט, טומן בחובו “טונות של חיים, מחשבות, רגשות ומצבים, בקשה להניע ולשקף את הנפש”. ואכן, בשיר "ילדה אישה", משתקפת הנפש של בנאי דרך המבט שלו על ההתבגרות של בתו, ואנחנו כמו תמיד שמחים על ההזמנה לתהליך הגדילה שלו.

15. עומר מושקוביץ - ים יבשה

כבר מ-2017, עם צאת אלבומה הראשון היה ברור שעומר מושקוביץ היא לבה מוזיקלית מבעבעת שמחכה להתפרץ מתוך ההר. ואכן בשנה האחרונה, האלבום השני "נצטרף לעדר" סימן את מושקוביץ רשמית כתופעה שצריך לשים אליה לב בשדה המקומי. מתוך האלבום שעמוס בטקסטים צורבים בכנותם ובלחנים שפורטים על מיתרי ההומור לא פחות מעל מיתרי הרגש, בלט במיוחד השיר "ים יבשה", שאמנם יצא רשמית לפני תשפ"א, אבל כמו מושקוביץ עצמה - הזדחל לאט לאט עד שהוא התיישב לנו עמוק בתוך הלב. השיר לוקח את כל מטען ה-DNA המוזיקלי שהיא מביאה איתה ואורז אותו ל-3:09 דקות בהן הר הגעש הזה זוכה לפיצוץ פשוט וטבעי, אך מפואר.

14. אסף אמדורסקי - את ואני נוסעים לאט

קשה להאמין אבל אסף אמדורסקי, הילד הפרוע מהניינטיז שפרץ לחיינו עם תערובת אסקוט, חגג השנה את יום הולדתו ה-50. רגע לפני החגיגות, הוא הוציא את "את ואני נוסעים לאט". בהתאם לרוח הזמן ולאילוצי התקופה, אמדורסקי עבד על השיר באולפן הביתי שלו, והוציא משם שיר חורף רך ונעים, עם הפקה יחפה שהחזירה אותנו לתקופות מוקדמות יותר ביצירה שלו. השיר מביא איתו נוסטלגיה וגעגוע, שמסכמים יותר משלושה עשורים של יצירה מוזיקלית ומכניסים אותנו לעשור חדש, ובתקווה, פורה לא פחות בכל הנוגע למוזיקה שלו.

13. תומר ישעיהו - כמעט אהבה / אלין

כל ילד יודע שבמדינת ישראל יש בחירות לפחות פעם בשנה, ולפחות אלבום אחד של תומר ישעיהו בשנה. השנה ישעיהו הוציא את אלבום הסולו השישי שלו בשש השנים האחרונות, ומבחינתנו שרק ימשיך בקצב הזה. האלבום, שנקרא "אגם הלימון" ולווה גם בסרט דוקומנטרי קצר על עשייתו (בבימויו של רועי ריק מלהקת הקולקטיב), מכיל את מלוא הארסנל המוזיקלי שמזוהה עם ישעיהו ומיקם אותו כאחד מאנשי המפתח של סצנת האינדי בשנים האחרונות: פסיכדליה סיקסטיזית מלווה בנגינת בוזוקי מזרח תיכונית וכתיבת מילים נוגעת שנעה בין המופשט אל הכנה. הפעם, הצטרף אל העושר הזה גם חידוש מפתיע, בדמות תרגומים לשני שירים צרפתיים. אחד מהם הוא הלהיט Alline, שכתב ושר במקור כריסטוף, ותורגם על ידי ישעיהו בחן ובכישרון רב.

12. ג'יין בורדו ואקו - אישה קשה

זו הייתה שנה טובה עבור אקו, הפסקול שיצרה לסדרת המופת "המפקדת" (אנחנו לא משוחדים בכלל), הביא אותה לקהלים חדשים ופתח כמה דלתות. אבל גולת הכותרת האמיתית שלה השנה הייתה הדואט הפמיניסטי עם דורון טלמון וג'יין בורדו. החלום הוא עולם שבו כולנו שווים - נשים וגברים, אבל גם יותר מ-50 שנה אחרי עשור תרבות הנגד והגל השני של הפמיניזם, נשים עדיין צריכות לתבוע בחזרה מונחים כגון "אישה קשה" שממסגרים נשים כחריגות ובעייתיות רק כי הן מעזות לעמוד על שלהן. הדרך לעולם אוטופי עוד רחוקה לצערנו אבל מוזיקה ואמנות בכלל הם אולי הכלי האולטימטיבי לביצוע משימה מורכבת כל כך והדואט הזה פגע בול בפוני.

11. נעם רותם - מה הסיבה שלך?

מימי קרח 9 הבועטים והחשמליים, דרך "עזרה בדרך" - מאלבומי השכול והאובדן היפים שיצאו בארץ, הקריירה של נעם רותם מפותלת וספוגה במסע האישי שלו. הנקודה האחרונה במסע הזה הגיעה השנה עם האלבום "מעגל האור", אלבום שבו הבגרות הופכת את הצלקות לשירים עם כוח מרפא. ב-"מה הסיבה שלך", מצליח רותם לשלב בין שיר אהבה נקי ופשוט לבת שלו, לבין תהיות קיומיות על מה שנשאר ומה שחולף בחיים שלנו. בליווי ארסנל מרשים של מוזיקאים שעבדו איתו על האלבום (ביניהם גבע אלון, ג'נגו, קרני פוסטל ועוד רבים וטובים) ממשיך רותם להוכיח שתהליך ההתבגרות, קשה ככל שיהיה, פועל לטובת היצירה שלו.

10. יסמין מועלם - מחילה

יש מעט מאוד אנשים שיוכלו להגיד שהשנתיים האחרונות בעולם באמת עשו להם טוב. יסמין מועלם היא אחת מהם. בינואר 2020 היא הוציאה את "מסיבה" עם הראפר שקל, שהפך ברגע ללהיט ומיקם אותה כאחת ההבטחות הגדולות של התקופה במוזיקה הישראלית. והיא קיימה את ההבטחה. אלבום הבכורה שלה, "אריה", גרף שבחים מקצה לקצה והביא אותה לשתף פעולה עם כמה מהאמנים המצליחים בארץ. שבועיים אחרי שהלהיט הגדול שלה זכה בפרס שיר השנה של אקו"ם, מועלם הוציאה סינגל ראשון מתוך אלבום חדש. השיר "מחילה" הוא בלדה מלנכולית אך גרובית עם מילים כנות, עליהן כתבה מועלם "לא חושבת שמעולם הרגשתי כל כך חשופה". החשיפה הזו השתלמה, השיר יצא ממש בשלהי שנת תשפ"א וכבר כבש את כולנו.

9. אלון עדר ולהקה - בקול גדול

השנה הזו תיזכר בתור הבייבי בום של שירים בהשראת תקופת הקורונה. שירים על סגרים, פוליטיקה וריחוק חברתי, שקוראים לאהבה לרפא את הכל. אחד השירים הבולטים בגל ששטף אותנו, הוא ללא ספק "בקול גדול", שקורא לנו לצעוק את הטוב, וגם את מה שדורש תיקון. לכן, מפתיע שהוא נכתב בכלל ב-2019. הרבה לפני הקורונה, ההפגנות, שומר חומות והמערכון של ארץ נהדרת על מלחמת אזרחים, אלון עדר ולהקה כבר בישלו את השיר הנבואי הזה. לנו רק נשאר לקוות שאין להם עוד נבואות זעם שעלולות להתממש עלינו לרעה בתשפ"ב (ואם יש, לפחות שיהיו יפות כמו השיר הזה).

8. חומר אפל & זואי פולנסקי - חלקיקים

אחת ההפתעות המוזיקליות המשמחות של השנה הגיעה מאלבום הבכורה של חומר אפל. הצמד, שמורכב מעירא נוסבאום (לילי פרנקו) ונדב דירקטור (שעד כה היה בעיקר במאי ועורך וידאו) מייצר מוזיקה שמתעסקת בעתיד, בזמן שהיא נטועה עמוק בהשפעות מן העבר. "חלקיקים", הסינגל הראשון שלהם, מזקק את הנוסחה הזו לשלמות. יש בו מילים חולמניות שעוסקות בגלגול הבא, סינתיסייזרים באווירת רטרו של האייטיז וכמובן אירוח של זואי פולנסקי לדואט רומנטי בהגשה מלאת הומור ומודעות עצמית. טיסה בחללית אל שנות ה-80 וחזרה.

7. ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא & רביד פלוטניק - חתולים

בשנה של לא מעט שיתופי פעולה, הדואט של שניים מהראפרים האהובים בארץ בעשור האחרון בלט כמעט יותר מכולם. בעיקר בגלל הניגוד הפנימי שלו. השילוב בין ההומור של ג'ימבו ג'יי ולהקת ספא לבין המלנכוליה של רביד פלוטניק הוא בדיוק היינג ויאנג שהיינו צריכים השנה. "חתולים" משחק לכל אורכו עם הטווח שבין עצב להומור ומביא בצורה מושלמת את האתגרים של אהבה בעידן המודרני: "איך לומר לך שאני אוהב אותך, לא מוצא את המילים, אז אני שולח לך סרטון של חתולים".

6. Anat & Shuzin - La Petite Fille la Plus Jolie du Monde

אם נדמה לכם שאתם לא מכירים את השיר הזה לפי שמו, לחצו פליי לפני שאתם ממשיכים לקרוא. השנה גילינו שאמני ישראל יודעים לא רק לתרגם שירים לועזיים לעברית, אלא יודעים לעשות גם את ההיפך. וזה בדיוק מה שעשו Anat, הלא היא ענת מושקובסקי מהאחיות לוז, ו-Shuzin. יחד, הם לקחו את שיר הילדים האהוב "הילדה הכי יפה בגן" והעניקו לו הפקה מרעננת ותרגום מפתיע לצרפתית, שגורם לו להישמע חדש ומוכר גם יחד. יש בביצוע הזה כל מה שקאבר טוב צריך – הפקה שמגלה איכויות שלא שמנו לב אליהן במקור (ליין הבס שמוביל את השיר והחליף את הפסנתר של רכטר), שירה ונגינה מדויקות ומאופקות שלא מבקשות לטשטש את הלחן המושלם של המקור, וכמובן – צרפתית. פנטסטיק!

iogi - you\me\everyone .5

נדמה שמאז אלבום הבכורה שלו שיצא לפני שלוש שנים, יוגי (יוגב גלוסמן) הפך להיות חלק בלתי נפרד מהנוף המוזיקלי בארץ. הסיבות לכך הן לא בהכרח עניין של קצב הוצאת מוזיקה, תדירות או נוכחות מוגברת. נראה שמה שהופך את יוגי לדמות מרכזית במוזיקה המקומית של השנים האחרונות הן דווקא צמד מילים שאולי יצאו מהאופנה: עקביות ויציבות. התכונות הנדירות האלה הופכות אותו ליוצר שברור לכל שכשיגיע הרגע לאלבום חדש שלו, ההמתנה תהיה שווה. וזה בדיוק מה שקרה השנה עם האלבום Everything's worth it. אבל הבונוס האמיתי היה ההפתעה שחיכתה בפתיחת האלבום, וגילתה לנו פתאום צד אחר במוזיקה של יוגי: הגרוב. השיר you/me/everyone מציג גיטרות Fאנקיות, סינת'-בס שובב ושירה שמטפסת לגבהים לא צפויים, ועדיין נשאר מלודי ועדין כמו תמיד. יוגי מעולם לא נשמע Fאנקי יותר, ואנחנו שמחנו להכיר אותו ככה השנה.

4. ישי ברגר - המוזיקה של הילדים

ישי ברגר, מגיבורי הפאנק הישראלי בעשרים השנים האחרונות, יצא בשנה האחרונה למסע החיפוש האישי והפנימי שלו. זה התחיל ב-"מסכה", הסינגל הראשון מתוך אלבום הסולו הראשון שלו, שבו ערך חשבון נפש עם התדמית החיצונית שלו והמשיך עם "המוזיקה של הילדים". בניגוד לקודמו, ב-"המוזיקה של הילדים" קשה לשמוע את השורשים המוזיקליים של ברגר. אבל פאנק זה לא רק גיטרות, זו גם גישה ואורח חיים. בשיר הנוגה והרגיש הזה הוא ממשיך לשאול את עצמו שאלות קשות: "מה הוא בכלל רוצה מהחיים / עם המוסיקה של הילדים / כולם רוצים שירים פשוטים / שניים סינים, שני משוגעים". אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי ההתפתחות של אחד היוצרים הכנים והמרתקים בארץ.

3. איה זהבי פייגלין - מגיע לי טוב

"את אוהבת לסבול, אמרו לי את זה כבר, כמה פעמים." כך, בישירות בוטה ובחוסר מניירות מוחלט, איה זהבי פייגלין פותחת את אחד משירי השנה שלנו. והיא לא טועה. לאורך הקריירה המוזיקלית שלה, בין אם לבד ובין אם בליווי להקת "כל החתיכים אצלי", אחד הדברים הבולטים ביצירה של זהבי-פייגלין הוא היעדר הבולשיט שגורם לה להציף את הסבל והכאבים בצורה מזוקקת. כזו ששובה את הלב והופכת את השירים שלה לכל כך קלים להזדהות, ובמקרה של "מגיע לי טוב" - לכמעט המנוניים. ההרגשה בשיר היא שנכנסנו בטעות לסלון שלה ואנחנו שומעים אותה מנגנת יחפה עם הגיטרה. וזה פוגע ישר בלב. כפי שניתן לראות בסיכום שלנו - זו הייתה שנה פורה במיוחד בשבילה, אבל מעל כל השירים בהם היא לקחה חלק ניצבות בגאון השורות:
"מגיע לי טוב.
רק טוב,
הכי טוב."

2. עומרי קרן - Love in Mind

כיוון שהוא כל כך מוכשר בפני עצמו זה לא הוגן לפתוח טקסט על עומרי קרן בייחוס המשפחתי שלו. אבל גם לא ניתן להתעלם מהעובדה שהופעת הבכורה שלו הייתה בגיל 10 מול אלפי אנשים לצד שלום חנוך שהציג אותו בהתרגשות "זה עומרי קרן והוא הנכד שלי!". עשור אחר כך, הילד שלא הרים את הראש מהגיטרה בהופעה ההיא, הישיר מבט לקהל והוציא סינגל בכורה שגרם לכולם להתאהב בו. הפוטנציאל להתחיל לצעוד בדרך עצמאית משלו הוא עצום וחובת ההוכחה העצומה על כתפיו, אבל על סמך ההצלחה של סינגל הבכורה שלו - מי יודע, אולי יום אחד הוא יעמוד על הבמה ויגיד בהתרגשות "זה שלום חנוך והוא סבא שלי".

1. נגה ארז - End of the Road

כוכב הלכת נוגה הוא הלוהט ביותר במערכת השמש שלנו, והטמפרטורה בו מגיעה ליותר מ-450 מעלות צלזיוס. הנתון הזה אולי עוזר להבין את כוכב הלכת הארצי ששמו נגה ארז. בשנה וחצי האחרונות, בעבודה קשה ונמרצת, הפכה ארז מ-"אחד השמות החמים" לתופעה חוצת יבשות. הכנת הקרקע לקראת האלבום Kids (השני שלה ביחד עם שותפה ליצירה אורי רוסו) עוררה הרבה ציפייה וסקרנות, בין היתר בזכות שירים עם טקסטים חדים בהפקה מוקפדת, קליפים ויראליים ואמירה אופנתית. קללת האלבום השני לא רק פסחה על נגה ארז, אלא פרשה בפניה שטיח אדום: אירוחים בטלוויזיה האמריקאית (אצל ג'ימי קימל וקלי קלארקסון), סיבוב הופעות שמתוכנן בארה"ב ובאירופה - ואפילו חיקוי ב"ארץ נהדרת". השיר Views בישר את הסופר נובה וכבש את המקום הראשון בסיכום שנת תש"פ והשנה End of the Road הוכיח שהיא כאן להישאר. שיר שנבנה תוך חזרה על המסר של לטרוף את החיים למרות אי הוודאות שבהם, ממשיך בראפ של ארז שמשאיר אדמה חרוכה, ומסתיים בקאט - בדיוק ברגע הנכון. אז אולי אין לדעת מה קורה בסוף הדרך - אבל אפשר לסמוך על נגה ארז שיש למה לצפות.


הפלייליסט של המצעד בספוטיפיי:



כותבים: נועה ארגוב, עידן בן-טל, ניר גורלי, שרלוט לוי, תומר מולוידזון, גיל מטוס, איתי צימר ונוגה קליין.