בית חולים זיו בינואר 2021
צילום: דוד כהן, פלאש 90

דוח המבקר על משבר הקורונה: היערכות לקויה, כישלון בנתב"ג ואכיפה לא יעילה

ממשלת נתניהו פעלה בלי דיונים מסודרים • לא נמצא פתרוון להדבקות בנתב"ג • האכיפה נוהלה ללא קשר לתחלואה בערים • מובטלים קיבלו תמריץ שלילי • פער באמצעים ללמידה מרחוק
כתבי כאן חדשות
31 באוגוסט 2021
13:59

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם הבוקר (שלישי) דוח מבקר מיוחד וחריף, שעוסק באופן מקיף בניהול משבר הקורונה על ידי ממשלת נתניהו מאז פרצה המגיפה בישראל - ועד הגל הנוכחי ששטף אותה, הרביעי במספר. "ביקורת זו רלוונטית מתמיד והעלתה ליקויים משמעותיים", כותב המבקר. "אנו נמצאים כעת בגל רביעי ויש משמעות לתיקון הליקויים באופן מיידי". אלו הממצאים העיקריים מדוח המבקר 

 > הכישלון בנתב"ג

מדוח המבקר עולה כי בגלי התחלואה הראשון והשני התקבלו הערכות משרד הבריאות על פי תחזית תחלואה בלבד - בלי שהוצגו לממשלת נתניהו חלופות, ובלי לערוך דיון על ההשלכות בתחומים נוספים כמו חינוך או כלכלה.

בהמשך, מתייחס אנגלמן למה שלימים קיבל את השם "מחדל נתב"ג". המבקר קבע כי החל ממאי 2020, לא נקבעה חובת בידוד במלונית לשבים מחו"ל, וגם לא שולבו בדיקות לנכנסים מחו"ל או נבחנו חלופות נוספות – וזאת למרות ההבנה שהנסיעות לחוץ לארץ הן הפתח ל"ייבוא תחלואה". עוד ביקר אנגלמן את העובדה כי לממונה הקורונה לא הוגדרו סמכויות, ומינויו לא לווה בכתב מינוי, מה שפגע לדבריו בהתמודדות עם הנגיף.

"מתחילת המשבר ועד מועד סיום הביקורת, לא נמצא פתרון לסוגיית ההדבקה מנתב"ג", כותב אנגלמן. "הטיפול בנכנסים מחו"ל מנתב"ג התבסס על פתרון אחד של הפניית כ-96% מהנכנסים לבידוד בית.  הדבר הוכח כלא יעיל הן מבחינת הציות של המבודדים והן מבחינת פעולות האכיפה".

 > אכיפה לא יעילה

מבקר המדינה מצא כי קבינט הקורונה לא דן באופן הטיפול בערים במיקוד, גם לא לקראת פרוץ גל התחלואה השני ולאחריו, והדיונים בצמצום תחלואה עסקו בהיבט של הגבלות ברמה הארצית, כמו הגבלת התקהלות, או בהיבט של אזורים מוגבלים. "אין הלימה בין המקומות שבהם הייתה התפרצות נגיף הקורונה ובין האכיפה במקומות אלו. כך נמצא כי היקף הדוחות בירושלים ובבני ברק בתקופת הביקורת לא תאם את רמת התחלואה הגבוהה", כתב מבקר המדינה.

עוד צויין כי עד נובמבר 2020 לא היו קריטריונים לסיום הכרזה על אזור מוגבל, וכי עובדה זו הביאה לעיתים לסיום ההכרזה עוד לפני שהושגה ירידה בתחלואה.

לדבריו של מבקר המדינה אנגלמן, "משבר הקורונה חשף את הליקויים בקשרים של השלטון המרכזי עם השלטון המקומי. בביקורת עלה שלא מומשה המדיניות לטיפול באזורים במיקוד לשם בלימת התפרצויות תחלואה לפני התפשטותה, וכי באזורים שבהם התפשטה התחלואה  לא ניתן טיפול יעיל".

 > לא הבינו את ההיגיון: ציון בלתי מספיק להסברה לציבור

מסקר שערך מבקר המדינה על ההסברה בתחום הקורונה עולה כי רק 19% מהציבור בישראל הביעו אמון בגורמים שאחראים לנהל את המשבר בתקופת הסגר השלישי –לעומת 45% בתקופת הסגר הראשון.

עוד עולה כי רק רבע מישיבות הממשלה וקבינט הקורונה נוהלו בעת שהיה שם נציג מטה ההסברה או יועץ הסברה. בנוסף, שליש מהציבור סבר שההיגיון במגבלות לא היה מובן, ושליש נוסף טען שההגבלות הוסברו באופן לא ברור. בין שליש לשני שליש מהשיחות למוקד פיקוד העורף, בתקופות שונות, לא נענו.

דוח המבקר מצביע על התפזרות כללית, כך שלא תואמו מסרים אחידים לציבור - חלק ממשרדי הממשלה פרסמו פרסומים עצמאיים שלא נוהלו מול מטה ההסברה הלאומי, ובמהלך 2020 פעלו בנפרד משרד הבריאות ופיקוד העורף פעלו והקימו מערכי הסברה נפרדים. עוד צויין כי מטה ההסברה ומשרד הבריאות לא התמודד בצורה יסודית עם הפצת מידע כוזב, כך שהמשיך להיות מופץ.

 רק סרבן חקירה אפידמיולוגית אחד טופל במשטרה - מתוך 4,500

בין ספטמבר 2020 לאפריל 2021 הושלמו החקירות האפידמיולוגיות של 671 אלף מאומתים לקורונה, מתוך 721 מאומתים שאובחנו באותה עת – שהם 93%. המבקר הצביע על כך שכאשר מספר המאומתים היומי עלה וחצה את ה-3,000 – ירד שיעור החקירות שהושלמו. עוד צויין כי כ-4,500 מהמאומתים לא שיתפו פעולה עם החקירה, אבל רק במקרה אחד פרטיו של הסרבן הועברו למשטרה. בנוסף, עד אמצע חודש מארס השנה, למשרד הבריאות כלל לא הייתה גישה מקוונת למידע של משרד החינוך על תחלואת תלמידים וצוותי הוראה, מה שמנע זיהוי מהיר של התפרצויות במוסדות חינוכיים.

למרות היעד שהציבה מפקדת אלון לפתיחת חקירה בפרק זמן של שעתיים בממוצע מקבלת התוצאה החיובית – בפועל, פרק הזמן היה 5 עד 12 שעות. גם היעד לזיהוי מקורות ההדבקה בלפחות 50% מהחקירות - לא הושג בתקופה זו.

 "מחסור בכוח אדם רפואי מומחה בטיפול נמרץ ובהנשמה"

התמותה העודפת בישראל ב-2020 הייתה גבוהה מזו שבכמה מדינות אחרות כמו בריטניה, שוודיה, גרמניה וצ'כיה. החל מיולי 2020 חלה נסיקה בשיעור התמותה בישראל. בספטמבר 2020 שיעור התמותה היה גבוה בכ-22% משיעור התמותה בספטמבר 2019, ובאוקטובר 2020 שיעור התמותה היה גבוה בכ-26% מאוקטובר 2019.

עוד לפני התפרצות המגפה, מערכת האשפוז בבתי החולים בארץ הייתה מלאה ועבדה בעומסים גדולים. עד סוף 2020 נוספו 2,474 מיטות במחלקות הקורונה, מה שהביא בתי חולים לסגור או לצמצם מחלקות אחרות ופעילויות רפואיות כמו ניתוחים. "צוואר הבקבוק העיקרי בטיפול בחולים קשה בקורונה הוא מחסור בכוח אדם רפואי בעל מומחיות בטיפול נמרץ ובהנשמה, וכן כוח אדם סיעודי מיומן בטיפול בחולים במצב מורכב וקשה", כתב המבקר.

בעקבות המגפה נרשמה עלייה ניכרת ברמות החרדה והדיכאון באוכלוסייה, ולמרות ההערכה לעלייה בדרישה לשירותי בריאות הנפש בשיעור של 20%, משרד הבריאות לא הגדיר את זמני ההמתנה שעל מערך שירותי בריאות הנפש לעמוד בהם ולא קבע יעדים רב-שנתיים.

"כדי למנוע פגיעה בבריאות הציבור והידרדרות במצב הרפואי של חולים, יש להבטיח שגם בעיתות חירום מתמשכות, ימשיכו להינתן השירותים הרפואיים החיוניים במסגרת הקהילה - באמצעות קופות החולים", כתב אנגלמן. "חשוב גם לעודד את הציבור לצרוך שירותים אלו ולבצע מעקב וטיפול המשכי במחלות שכבר הופיעו".

 משרד הרווחה לא הגיע ל-40% מהאזרחים הוותיקים, אין מאגר מידע אחיד

באשר לטיפול באזרחים הוותיקים במשבר הקורונה הצביע המבקר על כך שאין בישראל גוף אחד שמרכז מידע בסיסי על כלל האוכלוסייה הזו, מה שהקשה על הסיוע להם באמצעות הרשויות המקומיות, במיוחד בסגר הראשון. פער של יותר מרבע מיליון (כ-264 אלף) במספר האזרחים הוותיקים נמצא בין רשות האוכלוסין לבין נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - שכלל לא היה זמינים לשימוש.

משרד הרווחה לא הצליח ליצור קשר עם כ-40% מאוכלוסיית היעד שהגדיר לתוכנית מגן זהב, ולא המשיך לעקוב אחרי מקרי חירום שהעביר לרשויות המקומיות. המבקר אף מתח ביקורת על "מאבקים על גבולות האחריות והסמכות בשעת חירום" בין משרד הרווחה למשרד לשוויון חברתי, ש"פוגעים ביכולת לספק שירות מיטבי". הוא קרא לתיאום מלא ויעיל ביניהם וקביעת מנגנוני עבודה משותפים.

המבקר המליץ למנות יועץ לאזרחים ותיקים בכל רשות מקומית, וכן להפעיל רישום דיגיטלי של כלל האזרחים הוותיקים על ידי מערך הדיגיטל הלאומי ורשות האוכלוסין. עוד הוא המליץ שהלמ"ס תבחן גיבוש של נוהל להעברת מידע לגופים ציבוריים במצבי חירום.

 דגימות קורונה הגיעו למעבדות ללא תיעוד, רק כחצי עמדו ביעד הזמנים

"פיקוד העורף, משרד הביטחון ומשרד הבריאות לא פיקחו על זמני ההמתנה לביצוע דגימות הקורונה, תנאי המכרז באשר לזמני ההמתנה לא נאכפו", קבע המבקר. זמן ההמתנה הממוצע לבדיקות בין נובמבר 2020 לינואר 2021, כפי שהוערך על ידי משתתפי סקר המבקר, עמד על 37 דקות - כשהזמן שנקבע בתנאי המכרז הוא 25 דקות. לפחות 29% ממשתתפי הסקר העריכו שפרק הזמן חרג מ-25 דקות, 18% ציינו כי פרק זמן זה עלה על שעה. כמעט 30% ממשתתפי הסקר שנבדקו במתחמי "היבדק ולך" דיווחו שלא נשמר מרחק ראוי בין הממתינים בתור במתחמי הדיגום לצורך מניעת המשך הפצת הנגיף.

המבקר כתב שנתוני משרד הבריאות באשר לזמני ההמתנה ממועד הדיגום עד לקבלת תוצאות הבדיקה אינם אמינים ולא ניתן היה להתבסס עליהם. על פי נתוני פיקוד העורף, בנובמבר 2020 בוצעו כ-825 אלף דגימות בקופות החולים, ו-59% מהן עמדו ביעד של 18 שעות עד מסירת התוצאה. בינואר 2021 בוצעו כ-1.7 מיליון דגימות ו-46% מהן עמדו ביעד. "ניכר כי תוספת הדגימות הגדילה את אי-העמידה ביעדים שנקבעו", כתב המבקר.

לא נקבע מה יהיה קצב הגעת הדגימות למעבדות, מה שהביא להיווצרות מצבים של עומס הגעה רב מדי על המעבדות מצד אחד, שלא אפשר לסיים את הבדיקות במועד שנקבע, או של מכשירי מעבדות שעמדו מושבתים בשל אי-הגעת הדגימות, מהצד השני. היו מקרים של דגימות שהעברתן למעבדות התעכבה, או שהגיעו למעבדה ללא תיעוד במערכות המידע. כמו כן, היו מקרים שבהם קופות החולים לקחו דגימות מעבר ליכולתן, וכדי להתגבר על העיכוב הצפוי במעבדותיהן - הן העבירו את העודף למעבדות פרטיות שלא היו אמורות לבדוק אותן.

חצי מתוך 300 מכשירי "סופיה" לבדיקה מהירה שנרכשו בכ-900 אלף דולרים והגיעו לארץ, לא הופצו. מבין אלה שכן הופצו, רק כ-30 פעילים באופן שוטף, והם סיפקו נכון למועד סיום הביקורת כ-1,900 בדיקות בלבד ביום.

 אסור להמשיך את השימוש ב"קופסה" מחוץ לתקציב

משרד האוצר לא נערך מראש עם תוכנית כלכלית מקצועית לאפשרות של התפרצות מגפה, כפי שמחייב הנוהל של רשות החירום הלאומית, קבע המבקר. בנוסף, נמצאו אי התאמות בין רישומי הבקרה של תוכניות כלכליות לבין הביצוע.

לדברי המבקר, התוכנית המרכזית לסיוע גובשה רק לאחר שהוכרזו מספר תוכניות מקדימות בהיקפים נמוכים יותר של עד 10 מיליארד שקלים. ראש המועצה הלאומית לכלכלה מסר למשרד המבקר כי היקף התוכנית נקבע לפי הנחיית ראש הממשלה, אחרי שהמועצה הלאומית לכלכלה בחנה את השיעור מהתוצר הלאומי של תוכניות סיוע במדינות אחרות.

המבקר מתח ביקורת על השימוש המתמשך במנגנון "קופסה" מחוץ למסגרת התקציב, וטען שאין לאפשר הפיכה של הדבר לנורמה קבועה, אלא יש לחזור לשיטות הניהול התקציבי הרגילות.

 850 מיליון שקלים בשנה יכולים להיחסך 

מבדיקת המבקר עולה כי המדינה טרם גיבשה מדיניות ממשלתית כוללת בנושא העבודה מרחוק בשירות המדינה, ולדבריו חייבת להיות הסדרה צופה פני עתיד. אנגלמן ממליץ שרשות התקשוב תגבש מדיניות תקשובית אחודה לכלל משרדי הממשלה בנושא. בנוסף, הוא ממליץ שהגורמים הממשלתיים הרלוונטיים יבחנו את הצורך בהסדרת מעבר שוק העבודה לעבודה מרחוק, ויצירת תנאים שיאפשרו להרחיבה בכלל המשק. לפי מחקר שאזכר המבקר, פוטנציאל התועלת מיישום אפשרות העבודה מרחוק של עובדי המגזר הציבורי עומד על כ-850 מיליון שקלים בשנה.

עוד ציין המבקר כי הגדלת היקף העבודה מרחוק בתקופת הקורונה העצימה את הסיכונים בעבודה מרחוק וכי על משרדי הממשלה להיערך בהתאם. לפי נתוני מערך הסייבר הלאומי, בסוף 2020 היקף אירועי הסייבר עלה ב-48%. 3,326 אירועי סייבר היו ב-2020, לעומת 2,443 אירועים ב-2019 - מה שמצביע לדברי המבקר על כך שבמהלך משבר הקורונה "גברו האיומים על מרחב הסייבר במידה ניכרת".

המבקר כתב כי לרוב משרדי הממשלה (57%), בהם משרדי התחבורה והמדע, עדיין אין תוכנית להמשכיות עסקית ותפקודית לעת חירום.

 מחסור באמצעים ותשתית ללמידה מרחוק של תלמידים, וכן במידע על מנותקי קשר

גם בתום הסגר השלישי עדיין היה מחסור לתלמידים במחשבים, אייפדים וטלפונים נידיים, וכן בתשתיות ללמידה מרחוק. למשרד החינוך עדיין אין תמונה מדויקת בנוגע להיקף המחסור. משרד החינוך לא בדק ואסף נתונים מבתי הספר כמה תלמידים באמת משתתפים בשיעורים משום כך לא יכל להסיק מסקנות ולהפיק לקחים.

הוא מתח ביקורת על השקעת כ-2.20 מיליון שקלים במערכת השידורים הלאומית שהפעיל משרד החינוך עם פרוץ המשבר, על אף שהנתונים הצביעו על ירידה במספר הצפיות והעובדה ששיעור לא מבוטל מהמורים לא הנחו את תלמידיהם לצפות בשהם. בסגרים הני והשלישי, במשרד אף הגדילו את מספר השיעורים המוקלטים, בלי בדיקת איכות ברמות הפדגוגית והטכנית.

המבקר ציין כי רוב הבעיות שליוו את מערכת החינוך בלמידה מרחוק בשעת הקורונה נתנו את אותותיהם כבר במסגרת תרגילי החירום השנתיים שקיים המשרד מאז 2016, אך הן טופלו במהלך השנים באופן חלקי. אנגלמן אף העיר למשרד החינוך כי הנחיותיו בתקופת הקורונה כללו ריבוי חוזרים והנחיות, והפצתם רק בסמיכות למועדים ליישומם - מה שהקשה על המערכת.

האוכלוסיות העיקריות שנפגעו בעת הלמידה מרחוק בשל היעדר תמיכת ההורים היו תלמידי הפריפריה החברתית-כלכית-תרבותית, שלהוריהם היו גם קשיים כלכליים, וכן תלמידים להורים שמשתייכים לחברה החרדית ולחברה הערבית, בדגש על הבדואית. "שיטת הלמידה מרחוק עשויה דווקא להעמיק את הפער בין התלמידים מהחברות השונות ואף צפויה להחמיר", כתב המבקר.

למרות תופעת הנשירה הסמויה של תלמידים, אנגלמן ציין כי משרד החינוך לא אסף מבתי הספר נתוני מעקב אחר נוכחות התלמידים בשיעורי למידה מרחוק והשתתפותם במהלכה, ואף אין בידיו נתונים מלאים על הנשירה בכלל מערכת החינוך, וכן על שיעור מנותקי הקשר בתקופת הקורונה ובשנה שקדמה לה בכלל המערכת.

 דמי אבטלה שולמו ל-90 אלף איש בלי לדעת אם הם עובדים או לא

מדוח המבקר קובע עולה כי המוקד הטלפוני של הביטוח הלאומי לא סיפק למובטלי קורונה שפנו אליו שירות איכותי, תוך סטייה ניכרת ברמות מדדי השירות. למרות הוספת 200 מוקדנים וגידול בהוצאה הכספית בהיקף של 36 מיליון שקלים, המוקד לא הצליח לעמוד בעומס השיחות גם לאחר שמונה חודשים מתחילת המשבר. באוקטובר 2020 היה זמן ההמתנה כ-12 דקות בממוצע - פי 4 מהזמן שנקבע בהסכם השירות. במאי 2020 היה שיעור השיחות שננטשו 37% מהשיחות הנכנסות. מאז יוני 2020 ועד אוקטובר 2020 "התייצב" שיעור הנטישה על כ-22%, חריגה ניכרת של פי ארבעה מהיעד שנקבע במכרז - 5%.

המבקר מציין כי שיעור מקבלי דמי האבטלה שביטוח הלאומי לא ידע אם הם חזרו לעבודה או לא היה גדול. יחד עם זאת, הוא הצליח לרדת בין נובמבר לדצמבר 2020 מ-29% ל-15%. מדובר ביותר מ-90 איש שביטוח לאומי שילם להם דמי אבטלה בסך של 380 מיליון שקלים, בלי שהוא יודע אם הם עובדים או לא.

מתחילת משבר הקורונה ועד לחודש ינואר 2021 נוצרו חובות של אזרחים בגין קבלת דמי אבטלה ביתר, למי שאינו זכאי לכך, בסכום של קרוב למיליארד שקלים, ובממוצע כ-84 מיליון שקלים מדי חודש. נכון למועד סיום הביקורת, לא קיים מנגנון שוטף של העברת המידע על המובטלים משירות התעסוקה לזרוע העבודה, שהיא הגורם המרכזי העוסק בתכנון שוק העבודה.

מספר המובטלים שמשתתפים בהכשרות מקצועיות במימון או בסבסוד המדינה ירד בין ל-2019 ל-2020 נכ-11 אלף מובטלים ל-כ-7,000 - שהם 37%. "בקרב חלק מהמובטלים נוצר תמריץ שלילי להשתלב בעבודות המוצעות להם".

 זמני ההמתנה לטיפול בבקשות הלוואה בערבות המדינה חרגו מהזמן שנקבע

זמני הטיפול בבקשות בקרנות להעמדת הלוואות בערבות מדינה חרגו בכ-15 ימים בממוצע מזמני הטיפול שנקבעו - שבעה ימי עסקים. על פי המבקר, לא התקיים שיתוף פעולה לזיהוי מוקדי פגיעה בין רשות המסים לאגף החשב הכללי במשרד האוצר כדי לטייב את פעילות הקרנות להלוואה בערבות מדינה ורשות המסים. בעקבות שינוי המנגנון להעברת המידע בקרנות הגופים המממנים נדרשו לקלוט את הנתונים באופן שהצריך להקלידם מחדש. מה שרם לעיכובים במתן המענה לעסקים מבקשי ההלוואות.

המבקר בחן את מימוש הקרנות להלוואות בערבות מדינה ומצא כי במסלול הרגיל נמצאו פערים לטובת היישובים היהודיים לעומת יישובים שאינם יהודיים בשיעור הבקשות שאושרו (כ-3.1%) ובשיעור הסכום המאושר בממוצע (כ-6.7%). נמצאו גם פערים בשיעור האישור של מספר הבקשות בחלוקה לענפים שנאמד בין 42% ל-67%. לפי נתוני רשות המסים, שיעורי אישור מספר הבקשות מצד שלושת ענפי הפעילות שחוו את עיקר הפגיעה במחזור העסקאות שלהם - ענפי האירוח והאוכל, האומנות והבידור והחינוך - היו נמוכים מהממוצע. עוד נמצא כי סורבו בקשות עסקים זעירים רבים להעמדת אשראי בהשוואה לקבוצות עסקים אחרות.

שיעור הערבות שניתן במדינה לעסקים נמוך בהשוואה לשיעור הערבויות שניתן במסגרת תוכניות סיוע ממשלתיות ברוב המדינות המפותחות. לשיעור זה הייתה השפעה שלילית על תהליך אישור ההלוואות בקרן לעסקים קטנים ובינוניים. גופים ממנים הפחיתו את רצונם ליטול סיכונים וליצור תמריצים.

 > מנגנון מורכב וביורוקרטי להנחה בארנונה לעסקים 

הנטל הביורוקרטי בסבב השני למתן הנחה בארנונה על העסקים היה גדול, מה שהביא לעיכובים בטיפול בבקשות שהוגשו. לפי מבקר המדינה, אם בסבב הראשון הפתרון היה מיידי וניתן לחלק גדול של העסקים במשק, הרי שבסבב השני נבנה מנגנון מורכב להעברת נתונים בין שלושה גופים מרכזיים בתהליך - רשות המסים, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים והרשות המקומית. הדבר יצר נטל ביורוקרטי על העסקים שהיה גדול יותר, משך זמן הטיפול בבקשות היה ארוך יותר, ובתחילת פעילותו נוצרו עיכובים בטיפול בבקשות שהוגשו.

צויין כי במהלך הביקורת הסוכנות ורשות המסים שיפרו את סדר הגשת הבקשות והטיפול בהן, הביורוקרטיה הוקטנה והעסקים פונים כעת לסוכנות באופן מקוון באמצעות המרשתת וללא צורך להמציא אישור מרשות המסים.

בתקופת הביקורת היה קיים פער זמנים בנוגע לטיפול בבקשה בהתאם למועד בחודש שבו היא מוגשת. כך, לדברי הסוכנות, אם עסק הגיש את הבקשה שלו ב-11 לחודש, הבקשה שלו מחכה עד ל-10 לחודש שאחרי ונשלחת לרשויות המקומיות עד ה-20 לחודש זה. בקשה של עסק שהגיש אותה ב-9 לחודש תגיע לרשות המקומית תוך כ-10 ימים.

עוד נמצא כי שיעור הניצול התקציבי של כספי הסיוע שניתן במסגרת תקנות קורונה ב' הסתכם בכ-280 מיליון שקלים ששולמו, נכון לאפריל 2021, בגין החודשים יוני-דצמבר 2020. שיעור ניצול התקציב המתייחס לתקופה האמורה היה כ-22% מהתקציב אותו ייעד משרד האוצר להנחות בארנונה בסבב השני.

עם החלת תקנות קורונה ב', לא גובש מנגנון שמאפשר דחיית גבייה של תשלומי הארנונה לעסקים שהיו זכאים לדחייה זו, כולל בעניין חיובי הריבית בגין תשלומים אלו. עוד עלה כי בשני הסבבים לא ניתן מענה למקרים שבהם שוכר של נכס עזב אותו מסיבות שקשורות לקורונה והמשכיר של אותו הנכס לא הצליח להשכיר אותו שוב באותה תקופה.